בריחה?

[רחל 17]

בריחה?

בעוד שעתיים אשב ברכבת בדרך למקום עבודתי המרוחק מביתי...
האים בריחה זו? בריחה מכל המזכיר, האהוב, המוכר והאופף אותי?
האים בריחה היא זו מכל הזכרונות של הימים והשעות האחרונות? מהפרידה שארכה כ 5 שעות של ידיעה שהנה סופית הפרדה על אדמה זו? שאולי אולי רק בחלומות או אולי אולי מתי שהוא במקום שונה ניפגש?...

לא סיפרתי בפורום שבעלי ממני נפרד עם זמזום של לחן שאינני יודעת לאמר מה הוא? הוא זימזם עד ההיפרדות, עד השיבו נשמתו לבורא עולם!

יתכן שבורחת אני, האם אחזיק מעמד או שאחזור במהרה הביתה.... ימים יגידו

לכולנו תנחומים וחיזוק לשעות, הימי, הזמן הקרוב והרחוק...
רחל

 

[yamkachol]

לא רחל, זו אינה בריחה.

נראה לי שישנם ''שמות תואר'' שהחברה נותנת למצבים שקשים לה להתחבר אליהם - כמו מוות.
זה מפחיד .
ואם זה יקרה ליקר לי?

אז לכן יש (לדעתי) שמות תואר שלא קשורים לטראומה שאנו לומדים להתמודד ולשרוד אותה.
כמו למשל ''חזק/ה'' ''בורח/ת''.

החיים אינם תחרות.
מי ניצח? מי השיג יותר?
כל אחד מתמודד בדרכו המתאימה לו.

אנו שמחים כשמשהוא ''מצליח'' יותר מאיתנו, ועצובים (חבל לנו) למשהוא ש''מצליח'' פחות מאיתנו.
מה זו ''הצלחה''?
זה עניין סובייקטיבי שלי.
כל אחד וההצלחה שלו.
הכל בראש שלנו.

כלומר כדאי לי לא להשוות (כי בעצם אין למי) - אלא לשאול את עצמי? למה אני עושה זאת?
למה את נוסעת דווקא כעת לעבודה?
למה את רוצה לעשות זאת כעת?
אולי כי את רוצה לנוח קצת מהאבל?
אולי (גם) כי את רוצה לבדוק אם בעבודה תרגישי קצת פחות רע, לקצת זמן?
ישנם מצבים בחיים (מעטים) שלא לכל שאלה יש תשובה.

מה שהפעיל אותי בתקופה הראשונה של האבל, (שהיא הקשה מכולן) היה הדחף לבדוק אם מה שאעשה כעת, יקל עלי מעט את הסבל.

מאוד ריגש אותי התיאור שלך את פרידתו של אהובך מהחיים על האדמה (שמחתי בשבילכם. הלואי עלי).
דברים רבים בחיים איננו בוחרים. (אשתי התאבדה).
תודה רבה לך על התנחומים.
עוטפים אותך במחשבותינו על התמודדותך.
חגי

 

[ענבר לבקוביץ]

מחזקת..

רחל יקרה,
יש לנו סגנונות התמודדות שונים עם אובדן.
אין צורך לראות זאת באור שלילי או חיובי. זה כנראה מה שמתאים לך כעת.
שבוע טוב,
ענבר

 

[רחל 17]

ענבר

תודה לך ענבר, מנסה להתעודד עם מילותיך... כרגע נכנסתי לדירונת הקטנה שלי שעומדת לרשותי ממעבידתי, קרה, כמעט ריקה כי הכל העברתי הביתה עם התבררות חומרת מחלתו של בעלי, לא חשבתי שאחזור לכאן שוב... אבל מישהו או משהו רצו אחרת מאתנו...

שבוע טוב ומבורך לכולנו והתחזקות מאחלת אני לכולנו
ושוב רוב תודות מרגישה מחובקת עם כל האיכפתיות בפורום
רחל

 

[רחל 17]

חגי תודה

תודה לך חגי, לי נראה שאתה יודע לקרוא אותי,
הגעתי למסקנה שמעמידה אני את עצמי במבחן ההיסרדות ובחינת כח הסבל שלי, האם אוכל להכניס את עצמי למסללול של חיים "רגילים" בצד האבל ובצד הגעגועים? האם אוכל לגבש אבל ורוטינה של חיי יום יום יחד?
לא חשוב לי מה יאמרו אחרים חשוב לי מה אומרת אני על עצמי...

כן בטוחה אני שלשעות קצרות אוכל להסיח את דעתי בעזרת העבודה פחדי הוא מה קורה כאשר חוזרת אני לדירתי הקטנה והכל כך ריקה, שכן חיינובשנים האחרונות חולקובין ביתנו לבין דירת משרתי.. כאן גילינו את מחלתו של בעלי, כאן הוחל הטיפול ומכאן חזרנו הביתה מלאי תקוות שהכל יסתדר, שלא הסתדר...

כן מודה אני לבורא שנתן לנו את הפרדה בביתנו בין ציוריו עם המבט לטבע והנוף שהשתקף מהחלונות הגדולים בחדר החם והנעים בביתנו בסביבתו המוכרת והאהובה,שהכנתי לפני חזרתנו הביתה, מקווה אני שהיותו בבית והחזקת ידיו ולהליטופים שלי הקלו עליו את העזיבה (הוא היה קצת מסומם מזריקת המורפיום כך שלדבר לא יכול היה נדמה לי ואני רוצה להאמין שנפרד בשלום וללא מכאובים פיסיים...

כואב לי שאין אתה יכול להזכר ברגעים דומים ומתארת אני לי שהרבה יותר קשה (אם יש יותר ופחות) להפרד מאדם שהלך מרצון מאיזו סיבה שלא תהייה, כי להליכה מרצון זאת הינה הליכה שלא מרצון והסיבה ידועה רק להולך... הליכה מרצון היא אף היא הליכה מתוך מחלה משערת אני...
אנא הרגש מחובק ואם יכולה אני לעזור אנא פנה אלי.

שבוע טוב
רחל

 

[yamkachol]

יופי רחל

שאת בודקת איך זה לחזור לעבוד.
נהדר. מאמין שזו הדרך.
השלם מורכב מהטוב והרע, העצב והשמחה, הקשה יותר והקל יותר - וכן הלאה.

החששות שלך כל כך מובנים, כל כך מתאימים למצב.
כדאי לא לדאוג היום, ולהוציא כוחות נפש על משהוא שיקרה בעוד כמה זמן.
במצבים כאלה אני מציע לעצמי לחיות היום את קשיי היום - ולהשאיר למחר את קשיי המחר.
הרי זה לא יעזור לי, אם אשקיע כוחות נפש ב''מה יהיה?''.
כשאגיע אתמודד. כל דבר בזמנו.

לגבי התאבדותה של אשתי.
איני מאמין בהשוואת ''קשיי האובדן''.
לכל אחד ''זו רעידת אדמה'' קשה מאוד ואיומה.
הייתי מגדיר זאת כ''גוון נוסף'' בגווני האבל שלי.
אשתי אמנם רצחה את עצמה - אך עשתה זאת משום שהגיעה למצב נפשי בו הייתה מסוגלת לעשות זאת.
אדם בריא אינו מסוגל לרצוח עצמו.
היא לא רצתה למות.
היא אמרה לי שאינה מבינה למה כל כך רע לה, שהרי כל כך טוב לה איתי, כל כך טוב לה עם ילדינו, כל כך טוב לה בעבודה . היא ממש לא מבינה.
וזה הדיכאון.
הוא אינו קשור למציאות.
(טוב לא אסחף לנושא ההתאבדות שלא נראה לי כרגע מתאים).
הרגשתי מחובק, תודה - ושולח לך הרגשה דומה.
תודה על הצעתך.
חגי

 

[דוביבר]

ואם כן אז מה ?

שלום לכולם/ן,
שוב השתלבו לי באופן ניסיי - זמן, כוחות נפש ורצון (טוב או רע - לשיפוטכם/ן)
להגג דבר מה שראוי להביאו אל דפי הפורום ודייריו/דיירותיו.
לשם שינוי, לא באריכות יתר כדרכי:

רחל שואלת אם זו בריחה,
תמרי שואלת אם היא חריגה,

שתיכן מקוות, אם אני קורא נכון בין השורות שלא: שזו לא בריחה של ממש, שאינך חריגה באמת,
ומשקפות את הקול החברתי: בריחה וחריגות הן תגובות לא רצויות.

ואני שואל: מי אמר ? מי קבעה ?
ולמה לכל הרוחות שנקשיב לה, שנשמע לו ?

הבור האפל לתוכו נזרקנו, ומתוכו עלינו (כל אחת/אחד לפי יכולתו ולפי צרכיה, בפארפרזה על
פירור (חוסר)התבונה הקיבוצי) - הקנה לנו את הזכות להתנהלות המתאימה ל נ ו בכל נקודת זמן!

ככל שאני מבין את הדברים, זה כולל גם את הזכות לברוח ולהיות חריג או חריגה ולדעת שזה לטובה,
ולהתעלם מהחושבים אחרת, גם אם הם רוצים בטובתינו.

שבוע חורפי טוב
דובי

 

[נסיכת הכוכב]

התגעגעתי אליך המון

דובי אתה יקר לי מאד, חושבת עליך כל הזמן
שמחה לשמוע מילה שלך במקום הזה
ניסיתי המון להגיע אליך , לראות מה קורה אצלך
ומאחלת לך שבוע טוב ונעים בחורף הקר הזה

 

[קורלי 176]

ואם זאת בריחה?

ונניח שזאת כן בריחה. אז מותר לנו. קיבלנו אגרוף לפנים. מותר גם לברוח. לא עשינו שום דבר רע. החיים התעמרו בנו. אז מותר לנו מעט לקחת הפוגה מהצער ולברוח.

 

[התחלות 2013]

בשעורי שחייה בילדותי ...

זכור לי שאחת המורות אמרה לנו פעם, כשהתאמנו ל"צליחת הכנרת ". : אם אתם מתעייפים, ומרגישים שאתם עומדים לטבוע, עדיף לצלול לכמה שניות או לצוף ללא ניע ולתת למים לסחוף אתכם למשך כמה דקות, כדי שתאגרו כוחות לחזור לשחות. "
כך בדיוק אני מרגישה עם עניין ה"בריחה" . הרבה פעמים כדי לא "לטבוע" הייתי צריכה כמה דקות / שעות / ימים של "צלילה/ בריחה " מהשגרה התובענית, כדי שאוכל לצוף שוב ולשחות הלאה.
בעיני זה חוזק, בחירה. בטח לא משהו שצריך להתנצל אודותיו או להרגיש לא נוח לעשותו.

 

[דוביבר]

כל התורה כולה על רגל אחת

וואוו....
וכל היתר צא ולמד......

כל כך נכון....

רוב תודות, התחלות

דובי