ברור
- פותח הנושא katrina12
- פורסם בתאריך
שישמים אחרים
New member
מה יקרה אם תהיי שמנה?
ממה את פוחדת?
(הכותבת השמינה, גילתה לאחרונה שהיא שמנה באופן רשמי ו*שום* דבר ממה שהיא פחדה ממנו לא התגשם).
ממה את פוחדת?
(הכותבת השמינה, גילתה לאחרונה שהיא שמנה באופן רשמי ו*שום* דבר ממה שהיא פחדה ממנו לא התגשם).
יש עוד אופציה...
קתרינה שלום,
לא כול אחת מסוגלת לרדת במשקל בכוחות עצמה, ולפעמים יש צורך בעזרה רפואית...
האופציה הנוספת שקיימת היא ניתוח קיצור קיבה. הוא ניתוח לא נעים, וההחלמה לא פשוטה, אבל אם את תהיי מסוגלת לעקוב אחרי התפריט של תחילת ההחלמה, ואחר כך להקפיד לאכול הכול, אבל בכמויות קטנות, אז אפשר לרדת המון!!! במשקל.
חברה שלי עשתה את הניתוח, ואני ליוויתי אותה לפני ואחרי, וגם נשארתי לטפל בה בזמן האשפוז. במקרה שלה זה הצליח בצורה מדהימה. היא נראית כיום מאוד שונה ממה שהיא הייתה קודם מבחינת מראה חיצוני, והיא הייתה צריכה לעבור מהפך שלם מבחינת דימוי גוף כי מאז שהיא הייתה ילדה קטנה היא הייתה שמנה.
לעומת זאת האמא של האקס שלי, הייתה כול כך שמנה שהיא נאלצה ללכת עם קביים (כי הרגליים כבר לא החזיקו את עומס משקל הגוף שלה...
) היא עברה את הניתוח בחו"ל - כי שם היא גרה, בשיטה מיושנת ומכאיבה הרבה יותר ממה שעושים פה בארץ. גם היא הורידה הרבה מאוד, ולא נזקקה יותר לקביים, אבל עם הזמן, היא חזרה לאכול יותר מדיי והתוצאות הטובות התקלקלו...
אני חושבת שאם באמת המראה החיצוני כול כך חשוב לך (ואני יודעת, מבחינה חברתית להיות שמנה זו בעיה לא פשוטה בכלל!!!) אז אני ממליצה לך להתייעץ עם רופא שעוסק בתחום, שיסביר לך במה זה כרוך, מה ההשלכות של זה לטווח הארוך, ותחשבי עם עצמך אם זה משהו שהיית יכולה לעמוד בו.
לבשה.
קתרינה שלום,
לא כול אחת מסוגלת לרדת במשקל בכוחות עצמה, ולפעמים יש צורך בעזרה רפואית...
האופציה הנוספת שקיימת היא ניתוח קיצור קיבה. הוא ניתוח לא נעים, וההחלמה לא פשוטה, אבל אם את תהיי מסוגלת לעקוב אחרי התפריט של תחילת ההחלמה, ואחר כך להקפיד לאכול הכול, אבל בכמויות קטנות, אז אפשר לרדת המון!!! במשקל.
חברה שלי עשתה את הניתוח, ואני ליוויתי אותה לפני ואחרי, וגם נשארתי לטפל בה בזמן האשפוז. במקרה שלה זה הצליח בצורה מדהימה. היא נראית כיום מאוד שונה ממה שהיא הייתה קודם מבחינת מראה חיצוני, והיא הייתה צריכה לעבור מהפך שלם מבחינת דימוי גוף כי מאז שהיא הייתה ילדה קטנה היא הייתה שמנה.
לעומת זאת האמא של האקס שלי, הייתה כול כך שמנה שהיא נאלצה ללכת עם קביים (כי הרגליים כבר לא החזיקו את עומס משקל הגוף שלה...
אני חושבת שאם באמת המראה החיצוני כול כך חשוב לך (ואני יודעת, מבחינה חברתית להיות שמנה זו בעיה לא פשוטה בכלל!!!) אז אני ממליצה לך להתייעץ עם רופא שעוסק בתחום, שיסביר לך במה זה כרוך, מה ההשלכות של זה לטווח הארוך, ותחשבי עם עצמך אם זה משהו שהיית יכולה לעמוד בו.
לבשה.
לבשה יקרה
אני יודעת כמה אהבה ואכפתיות את משקיעה פה בפורום, וכמה את רוצה לעשות טוב ולעזור. דווקא בגלל שכל כך אכפת לך, אני רוצה להסב את תשומת ליבך לזה שלפעמים בנות כותבות כאן שהן שמנות, אך למעשה הן במשקל תקין או אפילו בתת משקל. מי כמוך מכירה את הקולות החולים והמעוותים האלה...
קטרינה, שלה ענית בצורה כל כך מכבדת ומקבלת, כתבה בהודעה שעדין נמצאת בעמוד הראשון שהיא נמצאת במשקל תקין.
תשובה שמכווינה לפתרונות שמיועדים לעודף משקל משמעותי עלולה לגרום להעצמת החוויה שהיא שמנה ("אם ממליצים לי בפורום על ניתוח שיסיע לי לרדת במשקל, אולי אני באמת שמנה כמו שאני חושבת שאני...")
חשוב שנקפיד לשים בסימן שאלה את תיאורי הגוף והמשקל שבנות חולקות כאן לפני שניתן עצות או הכוונה המתבססות על תיאורים אלו. אנחנו עלולות לעשות בדיוק ההפך ממנה שהתכוונו...
אני מקווה שאת מבינה שאני כותבת מתוך הערכה גדולה לנוכחות שלך בפורום ולא כביקורת
אני יודעת כמה אהבה ואכפתיות את משקיעה פה בפורום, וכמה את רוצה לעשות טוב ולעזור. דווקא בגלל שכל כך אכפת לך, אני רוצה להסב את תשומת ליבך לזה שלפעמים בנות כותבות כאן שהן שמנות, אך למעשה הן במשקל תקין או אפילו בתת משקל. מי כמוך מכירה את הקולות החולים והמעוותים האלה...
קטרינה, שלה ענית בצורה כל כך מכבדת ומקבלת, כתבה בהודעה שעדין נמצאת בעמוד הראשון שהיא נמצאת במשקל תקין.
תשובה שמכווינה לפתרונות שמיועדים לעודף משקל משמעותי עלולה לגרום להעצמת החוויה שהיא שמנה ("אם ממליצים לי בפורום על ניתוח שיסיע לי לרדת במשקל, אולי אני באמת שמנה כמו שאני חושבת שאני...")
חשוב שנקפיד לשים בסימן שאלה את תיאורי הגוף והמשקל שבנות חולקות כאן לפני שניתן עצות או הכוונה המתבססות על תיאורים אלו. אנחנו עלולות לעשות בדיוק ההפך ממנה שהתכוונו...
אני מקווה שאת מבינה שאני כותבת מתוך הערכה גדולה לנוכחות שלך בפורום ולא כביקורת
לבשה ולTinaBa(ההודעה מכילה טריגרים)
לבשה-אני מאוד מעריכה את הניסיון לעזור קודם כל, אבל אם ארד המון אהיה בתת משקל, ואני לא במצב שמצריך הליכה בקביים בגלל עודף משקל.
לTinaBa- תודה רבה, קלעת בול...
אני באמת במשקל תקין, אבל לפני חודשיים שקלתי פחות ועדיין לא הייתי בתת משקל.
אנשים אומרים לי ש׳׳אני נראת טוב׳׳ אבל אני כל כך מפתה לרדת ׳׳רק עוד קצת׳׳, ומוצאת את עצמי רק מחפשת איפה לצמצם ולהוריד מהתפריט.
מצד אחד מתחשק לי להיות ׳׳רזונת׳׳, בלי טיפת שומן מיותרת על הגוף...(מה שאני יכולה להיות גם במשקל תקין)
אבל מצד שני נמאס לי כבר מהדיאטות הבלתי נגמרות. בא לי פשוט לאהוב את עצמי.
לבשה-אני מאוד מעריכה את הניסיון לעזור קודם כל, אבל אם ארד המון אהיה בתת משקל, ואני לא במצב שמצריך הליכה בקביים בגלל עודף משקל.
לTinaBa- תודה רבה, קלעת בול...
אני באמת במשקל תקין, אבל לפני חודשיים שקלתי פחות ועדיין לא הייתי בתת משקל.
אנשים אומרים לי ש׳׳אני נראת טוב׳׳ אבל אני כל כך מפתה לרדת ׳׳רק עוד קצת׳׳, ומוצאת את עצמי רק מחפשת איפה לצמצם ולהוריד מהתפריט.
מצד אחד מתחשק לי להיות ׳׳רזונת׳׳, בלי טיפת שומן מיותרת על הגוף...(מה שאני יכולה להיות גם במשקל תקין)
אבל מצד שני נמאס לי כבר מהדיאטות הבלתי נגמרות. בא לי פשוט לאהוב את עצמי.
קתרינה היקרה
שלום לך,
צר לי כול כך שפגעתי בך!!!,וכנראה שלא הייתי מרוכזת מספיק כשקראתי את מה שכתבת. אני מבקשת ממך סליחה על הדברים שכתבתי.
אני מודעת לכך עד כמה כול אחת פה רגישה עד הקצה לגבי הדברים שנאמרים ונכתבים לה על ידי אחרים...
לפי מה שאת כותבת שיש לך עדיין מחשבות מפתות 'לרדת רק עוד קצת' לא הייתי ממליצה לך לעזוב את התפריט כרגע, אלא להפך, להיצמד אליו ולהבין שהוא חלק מתהליך ההחלמה שלך. זה טוב מאוד שהגעת למשקל תקין, אבל זה עדיין לא אומר שהגיע כבר הזמן להיפרד מהתפריט. לדעתי כול הנושא הזה שנמאס לך מדיאטות ותפריט זה משהו ששווה לדבר עליו עם הדיאטנית בפגישה הבאה (בהנחה שאת נמצאת כמובן במעקב)
במקביל, אם את בטיפול פסיכולוגי, או אפילו כחלק מעבודה פנימית עם עצמך, את יכולה ללמוד איך לאהוב את עצמך ולקבל את עצמך כפי שאת. אנשים משקפים לך שאת 'נראית טוב' ואני מניחה שהם אומרים לך את האמת (כי לפעמים מתוך ה'אמת' אנשים מסוגלים להעיר גם הערות מרושעות מאוד, או חסרות רגישות ).
אני מצאתי שמה שלי עזר להשלים עם המראה החיצוני שלי (שבהחלט מרתיע מבחינה אובייקטיבית), אני 'כבדת ראייה ויש לי משקפיים 'מוזרים' (ולא אכנס כאן לפרטים, כי מעט מאוד אנשים מעזים ללכת עם משקפיים כאלה, ואפילו אני שוקלת ברצינות לחזור ולהשתמש במשקפיים נורמטיביים יותר בגלל המחיר החברתי). בנוסף אני מסתובבת בחוץ עם מקל של עיוורים...ואם זה לא מספיק אז בגלל שאני כיום גם כבדת שמיעה , במצבים מסוימים אני משתמשת במכשיר שנקרא FM שרוב האנשים לא מכירים בכלל, ורואים אותו לראשונה בחייהם...(זה מביך לבוא לכול מרצה בתחילת כול קורס ולהסביר מה זה, אבל עם הזמן אני מתחילה להתרגל), אז מה בכול זאת מישהי כמוני, שאנשים נרתעים ממנה או מתייחסים אליה כשקופה, מה אני יכולה לעשות בשביל הדימוי העצמי? אז השקעתי בצבע בשער, בתסרוקת ובפן, אני משתדלת להתלבש יפה, ובמיוחד כשאני צריכה להופיע על במה, אני דואגת שמישהי תאפר אותי (לצערי בגלל הראייה, אין לי יכולת טובה לעשות זאת בעצמי) אז אני מנסה למצוא את מה שכן יפה, ואני מאמינה שבכול אדם יש משהו יפה, זה יכול להיות השער , העיניים, החיוך וכו'...ואפילו באדם שהגוף שלו מעוות לחלוטין בגלל נכות גופנית (וראיתי כאלה) עדיין אפשר לראות משהו יפה....גם זקנים שעורם מקומט, שערם דליל ולפעמים ללא חיות, עדיין יש יופי בעיניים ובחיוך...אז תנסי לחשוב מה בך יכול להיות יפה? איזה חלקים שבך את יכולה לאהוב...אני לדוגמה אוהבת את הידיים שלי כי הן קטנות ועדינות ואני יכולה לצייר איתן או לנגן... ואני אוהבת דברים מסוימים בפנים: כמו השער, החיוך, ולפעמים גם העיניים...אז תנסי להתחבר, בתור התחלה, אל החלקים שבך שכן קל לך לאהוב...
חיבוק גדול,
לבשה.
שלום לך,
צר לי כול כך שפגעתי בך!!!,וכנראה שלא הייתי מרוכזת מספיק כשקראתי את מה שכתבת. אני מבקשת ממך סליחה על הדברים שכתבתי.
לפי מה שאת כותבת שיש לך עדיין מחשבות מפתות 'לרדת רק עוד קצת' לא הייתי ממליצה לך לעזוב את התפריט כרגע, אלא להפך, להיצמד אליו ולהבין שהוא חלק מתהליך ההחלמה שלך. זה טוב מאוד שהגעת למשקל תקין, אבל זה עדיין לא אומר שהגיע כבר הזמן להיפרד מהתפריט. לדעתי כול הנושא הזה שנמאס לך מדיאטות ותפריט זה משהו ששווה לדבר עליו עם הדיאטנית בפגישה הבאה (בהנחה שאת נמצאת כמובן במעקב)
במקביל, אם את בטיפול פסיכולוגי, או אפילו כחלק מעבודה פנימית עם עצמך, את יכולה ללמוד איך לאהוב את עצמך ולקבל את עצמך כפי שאת. אנשים משקפים לך שאת 'נראית טוב' ואני מניחה שהם אומרים לך את האמת (כי לפעמים מתוך ה'אמת' אנשים מסוגלים להעיר גם הערות מרושעות מאוד, או חסרות רגישות ).
אני מצאתי שמה שלי עזר להשלים עם המראה החיצוני שלי (שבהחלט מרתיע מבחינה אובייקטיבית), אני 'כבדת ראייה ויש לי משקפיים 'מוזרים' (ולא אכנס כאן לפרטים, כי מעט מאוד אנשים מעזים ללכת עם משקפיים כאלה, ואפילו אני שוקלת ברצינות לחזור ולהשתמש במשקפיים נורמטיביים יותר בגלל המחיר החברתי). בנוסף אני מסתובבת בחוץ עם מקל של עיוורים...ואם זה לא מספיק אז בגלל שאני כיום גם כבדת שמיעה , במצבים מסוימים אני משתמשת במכשיר שנקרא FM שרוב האנשים לא מכירים בכלל, ורואים אותו לראשונה בחייהם...(זה מביך לבוא לכול מרצה בתחילת כול קורס ולהסביר מה זה, אבל עם הזמן אני מתחילה להתרגל), אז מה בכול זאת מישהי כמוני, שאנשים נרתעים ממנה או מתייחסים אליה כשקופה, מה אני יכולה לעשות בשביל הדימוי העצמי? אז השקעתי בצבע בשער, בתסרוקת ובפן, אני משתדלת להתלבש יפה, ובמיוחד כשאני צריכה להופיע על במה, אני דואגת שמישהי תאפר אותי (לצערי בגלל הראייה, אין לי יכולת טובה לעשות זאת בעצמי) אז אני מנסה למצוא את מה שכן יפה, ואני מאמינה שבכול אדם יש משהו יפה, זה יכול להיות השער , העיניים, החיוך וכו'...ואפילו באדם שהגוף שלו מעוות לחלוטין בגלל נכות גופנית (וראיתי כאלה) עדיין אפשר לראות משהו יפה....גם זקנים שעורם מקומט, שערם דליל ולפעמים ללא חיות, עדיין יש יופי בעיניים ובחיוך...אז תנסי לחשוב מה בך יכול להיות יפה? איזה חלקים שבך את יכולה לאהוב...אני לדוגמה אוהבת את הידיים שלי כי הן קטנות ועדינות ואני יכולה לצייר איתן או לנגן... ואני אוהבת דברים מסוימים בפנים: כמו השער, החיוך, ולפעמים גם העיניים...אז תנסי להתחבר, בתור התחלה, אל החלקים שבך שכן קל לך לאהוב...
חיבוק גדול,
לבשה.
טינה יקרה
שלום לך,
ברור לי שלא כתבת ביקורת, וזה בסדר גמור, וגם אם היית כותבת ביקורת - זו ביקורת בונה והיא בסדר מבחינתי. לצערי קרתה פה אי הבנה, כי מהדרך שבה קתרינה תיראה את התחושה שלה חשבתי שאולי יש לה בעיה של אכילה כפייתית...היא הרי לא הגדירה מהו סוג ההפרעה שממנו היא סובלת (או אולי כן, וזה פספוס נוראי שלי, עקב קושי של חוסר ריכוז...) בכול מקרה זה ברור שמה שכתבתי לא מיועד למישהי אנורקסית...
בכול מקרה אני מבקשת סליחה מקתרינה וגם ממך...
לבשה.
שלום לך,
ברור לי שלא כתבת ביקורת, וזה בסדר גמור, וגם אם היית כותבת ביקורת - זו ביקורת בונה והיא בסדר מבחינתי. לצערי קרתה פה אי הבנה, כי מהדרך שבה קתרינה תיראה את התחושה שלה חשבתי שאולי יש לה בעיה של אכילה כפייתית...היא הרי לא הגדירה מהו סוג ההפרעה שממנו היא סובלת (או אולי כן, וזה פספוס נוראי שלי, עקב קושי של חוסר ריכוז...) בכול מקרה זה ברור שמה שכתבתי לא מיועד למישהי אנורקסית...
בכול מקרה אני מבקשת סליחה מקתרינה וגם ממך...
לבשה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.