נהוג ליחס לענה-זה את "המצאת" הפרד.
ז"א, הפֶּרֶד, לא הפרד (ומשול, שזה בדיוק ההפך ממה שהוא עשה). אחרי הכל, חמורים כבר היו לו (כך עפ"י הכתוב), והוא היה במדבר, לבד, אולי הוא אפילו טעה. לפתע הוא ראה סוסה... ואז הוא תעה... מזל שהוא לא ראה אוח... בנוגע לביאליק, זה כמעט ברור שאת הצירוף
"מציאה"-"ימים" הוא שאל מספר בראשית. ה"אוחים" - וזו תשובה שאני חושב לעצמי, בשקט - נכנסו,
כנראה, משיקולי חריזה (עם "נכוחים"). נ.ב. לשאול בער שכמותי כאלו שאלות קשות, רק כי הכינוי שלי הוא אוח, זה כמו לשאול את יעקב (סתם יעקב) מי היו היעקובינים.