ברוך אתה אדוני...
צעדיה קלים. צעדיה קלים, שקטים, היא כמעט מרחפת... היא מתקרבת לאט, מחייכת, רוצה. שערה הארוך אדום, אסוף. שערה הארוך אדום, מלטף את ערפה החלק... היא מרגישה, היא מגיבה, מסמיקה. עיניה ירוקות, פעורות לרווחה. עיניה ירוקות, צלולות, הן מסתכלות הישר לתוכי... היא בטוחה. שפתיה אדומות, כמו דם! שפתיה אדומות, נוגעות לא נוגעות, מלאות, חושניות, מסתירות שיניים צחורות. אני רוצה אותך אני נוגע בך אני נושם אותך צעדיה קלים. צעדיה קלים אבל הגוף בתנועה... שדיה "בריאים", "עצמאים", "גאים", "זקופים"... שדיה "עגולים", "מלאים" "חלקים", "יפים", "שזופים"... הם נעים עם הזרם, הם בתוך התנועה, הם אינם מפגרים בקצב, הם שייכים! הם חלק ממנה, הכול מסונכרן. היא מעוררת, מצומררת! הן קטנות, כהות, זקורות. מסגירות... היא מחייכת. היא הבינה שהסתכלתי. היא אומרת: "לא קר לי, זה אתה!" אני כבר לא יכול לחשוב! בטח שלא פעמיים... אני זכר! אני חייב! כרגע, הורדתי את העיניים... היא שוב מחייכת, צוחקת ולוחשת לי באוזן: "אני לא ככה בדרך כלל, לא כל כך מהר אני הופכת לזונה... זה אתה, רק אתה!" אני משתגע אני מתפוץץ את האגן שלך, אני רוצה לנפץ! מגולחת, מטופחת, פס תלתלים רך, לח... הניחוח משכר, אני הולך ומשתגע, הולך ומתמכר... הנשימה נעתקת, בדל חיוך והיא שוב מצמידה את שפתיה: חום לשונה, מגע שפתי הפטל, היא נושפת על צווארי המבורווז, נוגסת בעדינות בתנוך אזני הימינית ולוחשת: "אני יודעת! אתה חשבת שאני צובעת..." אני נבוך, נתפסתי, אני מסמיק, מאדים... אבל זה כלום לעומתה, זה כלום לעומת תלתלי ערוותה האדומים, המשוגעים. היא מסתובבת, היא יודעת שאני אציץ. אני משותק - שתי לחייה המוצקות, הגומות שיכולות לעורר מהומות, החריץ... אני רוצה להכאיב לך, אבל לא באמת אני רוצה שתצחקי, שתבכי, שתנשכי את השפתיים, שתעצמי את העיניים. אני רוצה לשמוע אותך גונחת, נאנחת, בוטחת. אני רוצה להכנס, אבל אני מבולבל, לאן? "אתה" היא צוחקת, לוחשת, קורצת, "אתה צריך לבחור!" היא מקרבת את שפ... לללאאאאאאא!!!!!!!! לא רוצה להתעורר! לא רוצה להתעורר! אני עוצם את עיני, מנסה לשחזר! מאוחר מדי, התעוררת! היפהפיה שלך הלכה למקום אחר. כל אחד והחלומות שלו... בברכת הורמוני המין בברכת הלחות הטבעית בברכת מחשבות של זימה duckwind ברווז חולמני... אה! אה, נו, כן. נ.ב: בכלל התיישבתי לכתוב על המקרה של זמי, אז בקיצור: ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להתקין סיפרס. אמן!
צעדיה קלים. צעדיה קלים, שקטים, היא כמעט מרחפת... היא מתקרבת לאט, מחייכת, רוצה. שערה הארוך אדום, אסוף. שערה הארוך אדום, מלטף את ערפה החלק... היא מרגישה, היא מגיבה, מסמיקה. עיניה ירוקות, פעורות לרווחה. עיניה ירוקות, צלולות, הן מסתכלות הישר לתוכי... היא בטוחה. שפתיה אדומות, כמו דם! שפתיה אדומות, נוגעות לא נוגעות, מלאות, חושניות, מסתירות שיניים צחורות. אני רוצה אותך אני נוגע בך אני נושם אותך צעדיה קלים. צעדיה קלים אבל הגוף בתנועה... שדיה "בריאים", "עצמאים", "גאים", "זקופים"... שדיה "עגולים", "מלאים" "חלקים", "יפים", "שזופים"... הם נעים עם הזרם, הם בתוך התנועה, הם אינם מפגרים בקצב, הם שייכים! הם חלק ממנה, הכול מסונכרן. היא מעוררת, מצומררת! הן קטנות, כהות, זקורות. מסגירות... היא מחייכת. היא הבינה שהסתכלתי. היא אומרת: "לא קר לי, זה אתה!" אני כבר לא יכול לחשוב! בטח שלא פעמיים... אני זכר! אני חייב! כרגע, הורדתי את העיניים... היא שוב מחייכת, צוחקת ולוחשת לי באוזן: "אני לא ככה בדרך כלל, לא כל כך מהר אני הופכת לזונה... זה אתה, רק אתה!" אני משתגע אני מתפוץץ את האגן שלך, אני רוצה לנפץ! מגולחת, מטופחת, פס תלתלים רך, לח... הניחוח משכר, אני הולך ומשתגע, הולך ומתמכר... הנשימה נעתקת, בדל חיוך והיא שוב מצמידה את שפתיה: חום לשונה, מגע שפתי הפטל, היא נושפת על צווארי המבורווז, נוגסת בעדינות בתנוך אזני הימינית ולוחשת: "אני יודעת! אתה חשבת שאני צובעת..." אני נבוך, נתפסתי, אני מסמיק, מאדים... אבל זה כלום לעומתה, זה כלום לעומת תלתלי ערוותה האדומים, המשוגעים. היא מסתובבת, היא יודעת שאני אציץ. אני משותק - שתי לחייה המוצקות, הגומות שיכולות לעורר מהומות, החריץ... אני רוצה להכאיב לך, אבל לא באמת אני רוצה שתצחקי, שתבכי, שתנשכי את השפתיים, שתעצמי את העיניים. אני רוצה לשמוע אותך גונחת, נאנחת, בוטחת. אני רוצה להכנס, אבל אני מבולבל, לאן? "אתה" היא צוחקת, לוחשת, קורצת, "אתה צריך לבחור!" היא מקרבת את שפ... לללאאאאאאא!!!!!!!! לא רוצה להתעורר! לא רוצה להתעורר! אני עוצם את עיני, מנסה לשחזר! מאוחר מדי, התעוררת! היפהפיה שלך הלכה למקום אחר. כל אחד והחלומות שלו... בברכת הורמוני המין בברכת הלחות הטבעית בברכת מחשבות של זימה duckwind ברווז חולמני... אה! אה, נו, כן. נ.ב: בכלל התיישבתי לכתוב על המקרה של זמי, אז בקיצור: ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להתקין סיפרס. אמן!