ברווז בבקבוק

ברווז בבקבוק

מסטר זן אחד הציג שאלה לתלמידו האהוב ביותר: "לוקחים ברווז צעיר, דוחסים אותו לתוך בקבוק ומפטמים אותו עד שהוא ממלא את הבקבוק. כיצד מחלצים את הברווז בלי להרגו ובלי לשבור את הבקבוק?" התלמיד חשב אך ככל שחשב התרחק מן השאלה. שכל הוא אויב מסובך. הוא אינו הופך לחכם יותר אלא לשאפתן יותר. איך מחלצים את הברווז מן הבקבוק? לפתע שלף המסטר את שרביטו, העניק לתלמיד חבטה הגונה בראשו ושיחררו ממערבולת המחשבות. "אתה רואה?" אמר המסטר. "הברווז כבר בחוץ. למעשה, הברווז מעולם לא היה בפנים".
 
שמעתי פעם הרצאה על זן ומה שכן

נתפס אלי, זה שאמרו שם שאם יש בעיה קשה לפתרון, לפני שמתאמצים לפתור אותה, קודם לעשות צעד אחורה, ולראות אם בכלל יש הכרח לפתור אותה.
 
צר לי, זו היתה הרצאה של השכלה כללית

וההרצאה היחידה ששמעתי על זן. שאר ההרצאות היו בנושאים שונים. רוצה לשמוע על מכניקת הקוונטים
? במחשבה שניה, אני זוכרת עוד סיפור מאותה הרצאה (היא בכל זאת היתה לפני שלוש שנים לפחות). על הנזירים שעושים כל הזמן את אותן עבודות שגרתיות במנזר, וכשעושים כל הזמן אותו דבר, אז כל דבר הוא בעצם חידוש. למשל אם כל הזמן הולכים באותה דרך אותה דרך, אז כל אבן חדשה, כלב שעובר, זה חידוש. שמי שעובר בדרך לראשונה לא היה שם לב אליהם. שהם מצליחים למצוא את החידוש בתוך השיגרה. וכך חייהם שנראים לאחרים מלאים בשיגרה, עבורם מלאים בחידוש. אבל מכיוון שאני אדם די פרקטי יותר התחברתי לסיפור הראשון על הצעד אחורה.
 

חוכמית

New member
נראה לי

כמו משהו ששוה לנסות. בכל זאת המוטוריות הרבה שיש בחיינו מעייפת אותי. אני חושבת שאוכל להתחבר גם לזה. מבטיחה לך תשובות לאחר התנסות.... תודה לך. את מאוד מעניינת. אה... ו... קוונטים מיד מתחבר לי לתמונה של מי שהמציא את התאוריה הזאת. טוב, לא חשוב, לא בא לי על קוונטים עכשיו, O.K ?
 
למעלה