ברגמן

prostatefun

New member
ברגמן

קולנוע אפל.
על המסך סרט שבדי משנת אלף תשע מאות ודינוזאורים.
מראש בחרנו את הסרט הזה כי ידענו שיהיה אולם כמעט ריק. ואכן, שני קשישים שלוש שורות לפנינו, סטודנטית לקולנוע (כנראה...) במראה הזוי משהו בשורות הראשונות.
ואני.
יושב באפלה, בשורה האחרונה. עם המכנסיים והתחתונים מופשלים.
כולי רועד קצת מקור וקצת ממתח וחרדה.
אחרי כל הזמן הזה שכתבנו זה לזו בפורום, קבענו שנפגשים. אני לא מכיר אותך ואת לא מכירה אותי. רק מלים, וקול פעם אחת בסקייפ.
קבענו שיושבים בשורה האחרונה, באמצע.
אני מגיע, מפשיל מכנסיים ותחתונים, דואג שהזין יהיה זקוף כל הזמן לקראתך בליטופים עדינים אבל לא יותר מזה... לא לגמור.
אחרי שהסרט מתחיל ועל המרקע איש בפנים צבועות לבן נותן מונולוג בשבדית נפתחת הדלת וקרני אור בודדות מגיעות אל האולם החשוך ומסנוורות את כולם.
הדלת מיד נסגרת ובאפלה מישהו (מישהי?) הולך לכיווני במרווח שבין שורות הכסאות.
הלב שלי עומד להתפוצץ. זו את? ואם לא, האם מיד יקראו למשטרה בצרחות ואבלה את הלילה במעצר???
אני מביט שמאלה ורואה מישהי עם שיער גלי, בהירה, עם חצאית שחורה וצללית נשית הולכת לכיווני. ממש לכיווני. חשוך. לא ממש מזהה תווי פנים. אבל היא לא עוצרת וממשיכה אליי.
הלב שלי פועם כמו מכונת ירייה בחזה ואני משתדל לא לאבד זקפה מהחרדה שמאיימת להשבית את כל מערכות הגוף למצב של בריחה מיידית.
היא מתיישבת לידי.
שולחת יד ועוטפת את הזין שלי בכף יד חמה.
זו את.
את לוחשת "בוקר טוב" ואני מנסה להחזיר אבל קולי נשנק.
את מלטפת את הזין שלי בעוד על המסך מישהי בשמלה שחורה הולכת בשדה שיבולים בלתי נגמר.
את מלטפת לי את הזין מעלה מטה באיטיות רבה. אני בקושי נושם.
בידך השנייה את מובילה את ידי אל מתחת לחולצתך. אני מרגיש שם ברכות שדך וגם שאת נושמת בכבדות. כמוני.
ואז את מתכופפת אליי וראשך אל בין רגליי...

 
למעלה