../images/Emo7.gif...היום....
קשה לא לחוות את ההלם קשה לשבור את האלם, את התחושה הזו - שנעצר הדופק כשקטעו לי את קו האופק... עת ישבתי חפונה, בפינת החדר ספונה... עת מסך ריצד מול עיניים - ותמונה אחר תמונה.. חרטו עולם אחר בתוכי - ונשברה בי האמונה.. כי אי פעם עוד ארצה לראות, בשקיקה ותהייה את אופקה של מנהטן ללא תאומיה, אם עוד אהלך ברחובות השדרה השניה, ולא גם בחלומי, ואשא עיני אל סוף השמיים - אל מרכז הסחר העולמי... קשה לי - קשה לא לחוות את ההלם - וכבר שנה של ימים עברו... ואם תביטו היטב בתמונה - תראו כי גם שמיים דיברו...