בראשית

[אופיר 3]

בראשית

שמתם לב בדיסק selling england by the pound של ג'נסיס, שהמילים במרבית השירים לא קשורים לכלום, מעורפלים ודי מציקים? למרות שאני אוהב את הדיסק הזה מבחינה מוזיקלית , זה בין הדיסקים הראשונים שהמילים הרסו לי חלק מההנאה. המלאך גבריאל מה יהיה?

 

[יונתן ברמן]

אני לא מסכים

תרשה לי להעלב קשות. אני מציע שתנסה להאזין לאלבום יותר, עם הבוקלט לידך, ורצוי גם מילון טוב למקרה שלא תבין מילים. הייתי מפנה אותך למאמר (לא רוצה לעשות פרסומת, אבל...) שמפורסם באתר של אורי, שמתייחס אמנם ליצירה של ג'נסיס אבל יש בו גם התייחסות ל"סלינג":

 

[שיר דויטש]

המאמר הזה

מופרך ולא קשור לחיים, וההסברים לגבי הקשר למיתולוגיה קלושים ביותר.

 

[RamiSun]

באותו האלבום

Thomas Stearns Eliot: The waste Land Homeros: Odysseia ----------------------------- In their song 'The Cinema Show' from their 'Selling England by the pound' album (1973), Genesis cleverly combined several literary traditions. The basic substance of the lyrics is derived from Eliot's poem 'The waste Land' (1922), maybe the peak of his early work. This is where they also took the personal from, such as Tiresias, a seer from grecian mythology, who plays an important role in Sophokles tragedy 'Oidipus Tyrannos' and in Homer's Odysseia

 

[יונתן ברמן]

"המאמר הזה"

הואיל בטובך, שיר, להתנסח בצורה קצת פחות לקונית. "המאמר הזה לא קשור לחיים" - אם החיים שלך זה ג'נסיס (כנראה שלא) אז המאמר כן קשור לחיים... בכל מקרה אם התכוונת לחיים מסוים ולא לשם העצם, תפרט בבקשה לאיזה חיים ממאות אלפי החיימים בעולם המאמר הזה לא קשור, כי אני יכול למצוא לפחות כמה כאלה... בנוגע למופרכות של המאמר - אתה יכול לקבל או לא לקבל את הפרשנות שאני מציג, אבל אתה לא יכול להתעלם מהעובדה שפיטר גבריאל ככותב הטקסטים של ג'נסיס, היה מושפע מאוד מהמיתולוגיה היוונית בכל ה"תקופה הראשונה" של ג'נסיס. אני לא מבין איך אתה קורא להסברים קלושים אם הם מתארים סיפור מיתולוגי. כשכתוב במאמר על "פאונטיין אוף סלמאקיס" כסיפור מיתולוגי, אתה לא יכול להסכים או לא להסכים עם הפרשנות כי זאת לא פרשנות, זה השיר מילולית. חוצמזה, חלק מהפרשנויות חורגות מהתעסקות במיתולוגיה בלבד ואני לא מתיימר לקשר כל מילה של ג'נסיס באופן חד משמעי למיתולוגיה. כותב יכול להיות מושפע לא רק ברמה המילולית והברורה, הוא יכול לשלב תכנים ברמה גבוהה יותר שדורשת התעמקות בטקסטים. שילוב של התעמקות בטקסטים והכרה של סיפורי וערכי התרבות היוונית יגרום לך, אני מאמין, לחשוב כמוני, ואם לא, ההפסד כולו שלך.

 

[שיר דויטש]

אני מתנצל

התנסחתי באופן גרוע ביותר. ועכשיו שאני קורא את המאמר שוב, יש בו הרבה יותר הגיון מקודם (למרות שהייתי בטוח שהיה פירוש מפורט יותר של watcher of the skies, שדווקא איתו הייתה לי בעיה, אך כעת הוא נעלם כליל) בכל מקרה, הידע שלי במיתולוגיה אינו נרחב עד כדי כך, ואולי באמת הגיע הזמן להשקיע גם יותר בליריקה של ג'נסיס.

 

[begone]

חבל, פשוט חבל

שאתה שוב נופל בפח, וקוטל אנשים מצוינים שיודעים יותר ממך. עד מתי תמשיך לדרוך לעצמך על הרגליים? עצוב.

 

[שיר דויטש]

אמרתי סליחה, לא?

תסתכל למעלה.

 

[שיר דויטש]

ורק בשביל להדגיש את זה

שוב, אני מודה שטעיתי. לא הקפדתי בקריאת המאמר, ולכן גיבשתי דיעה לא מגובשת בקשר אליו. אני מתנצל בפני כותב המאמר, וכל מי שנפגע מדבר. אמנם אני עושה טעויות, אבל לפחות אני מתקן. to err - human, to forgive - devine.

 

[giloni]

מודה ועוזב ירוחם ועכשיו

בעניין הLyrics במוסיקת הפרוג: נדמה לי שנוהלו כבר דיונים בנושא בפורום הזה ובאחרים. היו כאלה שטענו שמדובר בעיקר במוסיקה אינסטרומנטאלית, אחרים טענו לשטחיות של התמלילים אצל רוב הלהקות ואחרים טענו להעמקה מיתולוגית-פילוסופית. נדמה לי שאין כל דרך להצביע על מוטיבים אופייניים בטקסטים כפי שהם קיימים בלחנים ובעיבודים. יש אנשים שעד היום לא מבינים למה בדיוק מתכוון יאן אנדרסון בכתיבה שלו ויש כאלה שמתקשים להבין למה התכוון ג'ון אנדרסון (כולל כמה מחברי הלהקה שלו - וויקמן אמר זאת כמה פעמים). דווקא בעניין פיטר גבריאל, אני מתעקש על-כך שכל מה שהוא כתב, איננו סתם גיבוב של מילים אלא ליריקס מהנשמה. לעומת זאת, כשגבריאל עזב, התמלילים של ג'נסיס עברו, ברוב המקרים, למחוזות הדמיון שבהם מצויים התמלילים של Yes. ולמי שסבור שאי אפשר לחבר פרוג עם שירי אהבה רגישים ואישיים, באים פיטר האמיל, רוברט וויאט, דייב קאזינס ומוכיחים את ההיפך. בקיצור יש גם מזה וגם מזה וגם מהכל. יקי

 

[begone]

אבא שלי פעם אמר לי

אדם פיקח יודע לצאת מצרות, שאדם חכם לא היה נכנס אליהן מלכתחילה. זה משפט הרבה יותר עמוק ממה שנדמה בתחילה.

 

[HelterSkelter1]

אורי,עד כמה שאני יודע, זה ההיפך ../images/Emo13.gif

אולי אבא שלך אמר את זה ככה, אבל אני מכיר את זה ההיפך

"אדם חכם יודע לצאת מצרות, שאדם פיקח לא היה נכנס אליהן מלחתחילה. אולי התבלבלת (או שאני)

 

[שיר דויטש]

בכל מקרה

יש גם את אדם חכם יודע מתי להודות שהוא טועה. או לא אדם חכם, אלא... אה... לא משנה. בכל מקרה, חוץ מקצת מבושת פנים לא הייתי קורא לזה "צרות" בכל מקרה, אבל אני אנסה ללמוד מהמקרה להבא.

 

[begone]

אתה התבלבלת ../images/Emo13.gif

הפיקח ערמומי ולכן יודע לצאת מצרות, אבל אדם חכם היה מונע את הצרות מראש ולכן איננו צריך להיות פיקח וערמומי.

 

[HelterSkelter1]

אני לא מעוניין להפוך את זה לויכוח

אופטופיק

, אבל לפי מה ששאלתי וביררתי, וגם לפי ההגיון שלי, חכם הוא מתוחכם ויודע לצאת ממצבי לחץ. פיקח הוא בעל ניסיון חיים והוא יודע לא להכנס לצרות. אבל לא נורא... אולי זה לקוח מאיזה סרט או שמישהו אמר את זה? אם כן, אפשר לבדוק במקור ולהכריע את החילוקי הדעות. כמו שנאמר, שאלה יהיו הבעיות שלנו

 

[begone]

ייתכן שאתה צודק

אוקיי - חכם יודע לצאת ממצבים שאליהם פיקח לא היה נכנס מלכתחילה. אבל ההגיון ברור.

 

[HelterSkelter1]

../images/Emo88.gif נגמר הדיון../images/Emo88.gif ../images/Emo13.gif

 

[Yaronimus]

יש לי פשרה בקטע...

אולי השירים האלה הם כמו הציורים של דאלי. הם מדהימים ביופים, אבל הם באים היישר מהתת מודע, ולרוב או לסרוגין לא עוברים דרך המנגנון ההגיוני של מבנה ופירוש....