בראשית
ברא אלוהים את האדם. הסתכל אלוהים בשעון, וציין לעצמו בסיפוק: 6 דקות ו-43 שניות לוקח לי ליצור את "בצלמי ובדמותי", אני חייב להתקשר לגינס, שיכניס אותי לספר השיאים. ויהי בוקר ויהי ערב יום ראשון. ביום השני, התעורר אדם, מתח זרועות, גיהק, פיהק, הרים ראש למעלה ושיחרר צעקה: "אלוהים ! נתפס לי הגב, לא נוח לי לישון על האבנים, תארגן לי איזה בית קטן בערבה". 5 דקות וחצי שניה עברו, ומיני קוטג´ עמד בערבה. ויהי בוקר ויהי ערב יום שני. ביום שלישי, השמש באמצע השמים ואדם נוטף זיעה: "בחיי אלוהים, אני מת מחום, מה קורה איתך? אולי תפריד בין מים ושמים,סדר לנו איזה ים, בריכה, שאוכל לטבול, לשחות, אני חייב קצת ספורט, לשמור על כושר". 4 דקות בלי שניות – אוקינוס כחול ורחב נפרש מול עיני אדם, כמה עצי קוקוס, עוד קצת דקורציה, חול זהוב ובאופק סירת מפרש. תמונה מסרט. ויהי בוקר ויהי ערב יום שלישי. יום רביעי. אדם משכים קום עם כאב בטן טורד, מחפש את כרטיס קופת חולים וממלמל: "אלוהים שלי, נשבר לי הזין כל יום לאכול דגים, להיפצע בניקוי הקשקשים, להכין איקרה. אפשר אולי לארגן איזה בקר נמוך? טלה בחלב אימו? בשר ציד"? 3 דקות ורבע שניות מניבות ג´ונגל אחד, כמה תרנגולות, רפת, דיר וחווה לגידול יענים. ויהי בוקר ויהי ערב יום רביעי. יום חמישי, מביא את אדם להתארגנות לקראת סופשבוע ארוך בטבע. בדיקת מלאי מגלה מחסור בפריטים בסיסיים הכרחיים: מגבות, שמן שיזוף, משקפי פרינס, ממרח כבד וגבינה צהובה. "נו מה יהיה אלוהים? אפשר, לדעתך, לצאת ככה לפיקניק?" 2 דקות בלבד לוקח לאלוהים להקים את ikea . ויהי בוקר ויהי ערב יום חמישי. ביום השישי, צילצול טלפון מעיר את אדם מחלום מתוק. "הלו, מי זה מצלצל בשעה כזו?" "תשמע אדם, זה אני אלוהים. רק רציתי להגיד לך שמחר שבת ואני לא עובד. וביננו? מתחיל להימאס לי כל ענין הבקשות שלך. יש לך שתי אפשרויות: או שאתה הולך לכותל ודוחף לשם את כל פתקי הבקשות שלך, או שאתה לוקח את ברירת המחדל שלי" דקה עגולה אחת עוברת – חוה עומדת בפתח הדלת, מבט מצועף וחיוך כובש... יאללה, אני הולך הביתה, אמר אלוהים, חתיכת שבוע היה לי.
ברא אלוהים את האדם. הסתכל אלוהים בשעון, וציין לעצמו בסיפוק: 6 דקות ו-43 שניות לוקח לי ליצור את "בצלמי ובדמותי", אני חייב להתקשר לגינס, שיכניס אותי לספר השיאים. ויהי בוקר ויהי ערב יום ראשון. ביום השני, התעורר אדם, מתח זרועות, גיהק, פיהק, הרים ראש למעלה ושיחרר צעקה: "אלוהים ! נתפס לי הגב, לא נוח לי לישון על האבנים, תארגן לי איזה בית קטן בערבה". 5 דקות וחצי שניה עברו, ומיני קוטג´ עמד בערבה. ויהי בוקר ויהי ערב יום שני. ביום שלישי, השמש באמצע השמים ואדם נוטף זיעה: "בחיי אלוהים, אני מת מחום, מה קורה איתך? אולי תפריד בין מים ושמים,סדר לנו איזה ים, בריכה, שאוכל לטבול, לשחות, אני חייב קצת ספורט, לשמור על כושר". 4 דקות בלי שניות – אוקינוס כחול ורחב נפרש מול עיני אדם, כמה עצי קוקוס, עוד קצת דקורציה, חול זהוב ובאופק סירת מפרש. תמונה מסרט. ויהי בוקר ויהי ערב יום שלישי. יום רביעי. אדם משכים קום עם כאב בטן טורד, מחפש את כרטיס קופת חולים וממלמל: "אלוהים שלי, נשבר לי הזין כל יום לאכול דגים, להיפצע בניקוי הקשקשים, להכין איקרה. אפשר אולי לארגן איזה בקר נמוך? טלה בחלב אימו? בשר ציד"? 3 דקות ורבע שניות מניבות ג´ונגל אחד, כמה תרנגולות, רפת, דיר וחווה לגידול יענים. ויהי בוקר ויהי ערב יום רביעי. יום חמישי, מביא את אדם להתארגנות לקראת סופשבוע ארוך בטבע. בדיקת מלאי מגלה מחסור בפריטים בסיסיים הכרחיים: מגבות, שמן שיזוף, משקפי פרינס, ממרח כבד וגבינה צהובה. "נו מה יהיה אלוהים? אפשר, לדעתך, לצאת ככה לפיקניק?" 2 דקות בלבד לוקח לאלוהים להקים את ikea . ויהי בוקר ויהי ערב יום חמישי. ביום השישי, צילצול טלפון מעיר את אדם מחלום מתוק. "הלו, מי זה מצלצל בשעה כזו?" "תשמע אדם, זה אני אלוהים. רק רציתי להגיד לך שמחר שבת ואני לא עובד. וביננו? מתחיל להימאס לי כל ענין הבקשות שלך. יש לך שתי אפשרויות: או שאתה הולך לכותל ודוחף לשם את כל פתקי הבקשות שלך, או שאתה לוקח את ברירת המחדל שלי" דקה עגולה אחת עוברת – חוה עומדת בפתח הדלת, מבט מצועף וחיוך כובש... יאללה, אני הולך הביתה, אמר אלוהים, חתיכת שבוע היה לי.