בראנצ' ב"נועה"
באופן חד פעמי הזדמן לנו סופ"ש מקוצר נטול ילדים, ולאחר קימה איטית ונינוחה בחנו את האופציות. שני אלמנטים שצריך היה להתחשב בהם: א. ברוב המקומות מסתיימת הגשת א.ב. בשעה 12:00 ולא היה מצב להספיק (unlike שבתות אחרות שבשעות האלו זה כבר אחה"צ המאוחרים). ב. שובר של "רעיונית" שתוקפו עמד לפוג בעתיד הקרוב. וככה הגענו ל"נועה" של ניר צוק, שמגישה א.ב. עד אחת בצהריים. הזמנו ארוחה אחת של Bacon&Eggs ואחת ארוחת שקשוקה. השקשוקה הגיעה במחבת עם חלמונים במצב הצבירה הנכון - כלומר נוזליים - והייתה טעימה מאוד. בארוחת הבייקון נמצאו על הצלחת: בייקון, 2 ביצים (עין במקרה שלנו), 2 פרוסות גבינת עזים (מקסימה. רק דברים טובים אפשר להגיד על הגבינות של משפ' צוק), חצי עגבניה בגריל (ליופי כנראה) ופלח תפוז (אותו כנ"ל). הלחמניות החמות, הקטנות והמלבבות לוו בחמאה ובריבה וכל אחד קיבל גם כוס מיץ תפוזים טרי וקפה. לטובת הזוגיות נטולת הילדים התכבדנו גם במימוזה (הוא) ובקיר רויאל (אני). לסיכום השחיתות הזמנו קינוח אחד: גלידת וניל home made עם גרגרי רימונים ברוטב שמנת עראק. מודה ומתוודה שהזמנתי רק כדי להבין איך העראק משתלב בקומפוזיציה וכנראה שאת המנה הזו ניר צוק חלם באחד הימים הטובים שלו (הבנתי שיש לו טובים או רעים - אין באמצע): גלידת הווניל הייתה טעימה מאוד, גרגרי הרימון האדומים נראו כמו אבני רובין מלוטשות על רקע לובן השמנת, וטעמו של העראק הורגש רק בסוף, מין שובל של אניס שחתם בעקיצה את מתיקות השמנת והגלידה. כמאמר הפתגם "גם יפה וגם אופה". האח הידד:
לעיצוב האקלקטי והמקסים, אוסף שנע בין ענתיקות לשוק פשפשים במבנה מקסים.
לשירות ולצוות שידע מה אני רוצה עוד לפני שידעתי בעצמי, בדיוק כמו שאני אוהבת.
לחדר הקטן שבו מתקיימת שעת סיפור לילדים. אומנם לא רלוונטי במקרה שלי אבל בהחלט חשוב לזכור למי שהילדים שלו בגיל המתאים. ארוחת השקשוקה: 38 ש"ח. ארוחת הבייקון: 42 ש"ח. מימוזות וכד': 23 ש"ח. מנה אחרונה: 31 ש"ח (אאל"ט). חוץ מזה המלצה נוספת: תפריט הבר של "סרגוס". בשישי בחצות נדגמו שם מנת צלעות (2 צלעות ב-28 ש"ח) וקערית פירה נדיבה (11 ש"ח), ויותר מזה לא צריך (בשעות האלו, anyway). נקודה נוספת לטובת המקום: הנדיבות האינסופית של הבארמנים, שתמיד מפנקים עם אקסטרות OTH. יש עתיד.
באופן חד פעמי הזדמן לנו סופ"ש מקוצר נטול ילדים, ולאחר קימה איטית ונינוחה בחנו את האופציות. שני אלמנטים שצריך היה להתחשב בהם: א. ברוב המקומות מסתיימת הגשת א.ב. בשעה 12:00 ולא היה מצב להספיק (unlike שבתות אחרות שבשעות האלו זה כבר אחה"צ המאוחרים). ב. שובר של "רעיונית" שתוקפו עמד לפוג בעתיד הקרוב. וככה הגענו ל"נועה" של ניר צוק, שמגישה א.ב. עד אחת בצהריים. הזמנו ארוחה אחת של Bacon&Eggs ואחת ארוחת שקשוקה. השקשוקה הגיעה במחבת עם חלמונים במצב הצבירה הנכון - כלומר נוזליים - והייתה טעימה מאוד. בארוחת הבייקון נמצאו על הצלחת: בייקון, 2 ביצים (עין במקרה שלנו), 2 פרוסות גבינת עזים (מקסימה. רק דברים טובים אפשר להגיד על הגבינות של משפ' צוק), חצי עגבניה בגריל (ליופי כנראה) ופלח תפוז (אותו כנ"ל). הלחמניות החמות, הקטנות והמלבבות לוו בחמאה ובריבה וכל אחד קיבל גם כוס מיץ תפוזים טרי וקפה. לטובת הזוגיות נטולת הילדים התכבדנו גם במימוזה (הוא) ובקיר רויאל (אני). לסיכום השחיתות הזמנו קינוח אחד: גלידת וניל home made עם גרגרי רימונים ברוטב שמנת עראק. מודה ומתוודה שהזמנתי רק כדי להבין איך העראק משתלב בקומפוזיציה וכנראה שאת המנה הזו ניר צוק חלם באחד הימים הטובים שלו (הבנתי שיש לו טובים או רעים - אין באמצע): גלידת הווניל הייתה טעימה מאוד, גרגרי הרימון האדומים נראו כמו אבני רובין מלוטשות על רקע לובן השמנת, וטעמו של העראק הורגש רק בסוף, מין שובל של אניס שחתם בעקיצה את מתיקות השמנת והגלידה. כמאמר הפתגם "גם יפה וגם אופה". האח הידד:
