בקשת עצה...

[נויה נוי]

בקשת עצה...

יש לי פגישה עם המורה של הילדה. היא מתכוונת לנסות ולהכנס בי על כך שהילדה לא מביאה ספרים ולא עושה שיעורים והתיק שלה מבולגן. אני מתקוממת נגד הניסיון להטיל עלי את האחריות. שהרי זו האחריות של הילדה לשמור על התיק שלה ולעשות שיעורים, אף אחד לא יעשה זאת בשבילה. איך מסבירים למורה שלא רוצה להקשיב? ממש זקוקה לעזרה בנושא. נויה (אובדת עיצות)

 

[אטיוד5]

שתי עצות

1 - לכי לפורום הורים למתבגרים. תגידי ששלחתי אותך, יעשו לך הנחה. 2 - תגידי "כן, כן" למורה. זאת טובת הילדה. אחר כך תעשי מה בראש שלך. סביר מאוד שלא תראי את המורה שוב, אלא בחגיגת סיום.

 

[אטיוד5]

ועוד משהו שכתבתי ונמחק

יש לכולנו בעיות דומות. מדובר בעיקר ב"עבודות" או "פרוייקטים". מטילים על הזאטוטים מטלות שברור לכל שאין הם מסוגלים להתמודד איתן. ואז זה נהפך לתחרות בין ההורים. שנה שעברה קיבלתי 84 על דגם חשמלי שבניתי לילדה. השנה השתפרתי וקיבלתי 87 על פרוייקט על איזו ארץ אקזוטית לפי בחירה. ותמיד תמיד כל הפרוייקטים האלה נעשים שתי דקות לפני הצילצול המתערבל בצלילי בכי הרמזורים של הצאצאים ההיסטריים. פעם חשבתי שזאת דרכם של המורים לנקום בי. אח"כ חשבתי יותר חיובי - שזה נועד לפתח את הקשר ביני לזרעי. היום אני כבר לא חושב. הכי בטוח.

 

[דג דניאל דן op]

../images/Emo45.gif אחלה.

ידעתי שאתה יודע לתמוך!!! דניאל

 

[נויה נוי]

הכי בטוח

לא להתערב... לפני שנים, כשהבת הבכורה שלי פרצה בצעד מרקד לכיתה א´, שאני לא מתערבת לה בביה"ס. לא עושה לה שיעורים, לא עושה עבודות, לא מסדרת את התיק, לא מכריחה לעשות שיעורים אלא רק מזכירה לעשות אותם, וכדומה. כלומר, משאירה בידיהם של הילדים את האחריות לביה"ס. כמובן, אני תמיד שם כדי לעזור ולתמוך, אבל לא כדי לעשות במקום... והמורות... המורות ממש לא מבינות את זה... אוףףףף איתן... נויה

 

[שמעון מהשרון]

תמשיכי להתקומם - ובעדינות תגידי....

נויה יקירתי - את צודקת.... אז תגידי , לאותה מחנכת.... שנכון , שההורים - על הבת , לעקוב , צריכים , אבל עם כל הכבוד - את השיעורים - גמרנו לכתוב כבר לפני הרבה , הרבה שנים . ואם היא חושבת שזו מטלה להורים - אז היא לא מבינה את מהות הלימודים. אם הילד מתקשה במשהו מסויים , ולא בכל השיעורים כולם - אז ההורה צריך ללמד - או לשכור מורה שילמד... אבל אם הבעיה שבשל כמות השיעורי - הילדים לא מספיקים , שתוריד המתוקה את הכמות - ותלך על האיכות.. מכיר כבר מורים שנתנו לילדים - עבודות , בשביל.....ההורים . זהו, מקווה שעזרתי - לפחות......תמכתי...)))

 

[נויה נוי]

שמעון... כבר התקוממתי

בהתחלה בעדינות, אח"כ קצת פחות. בהתחלה הסברתי בשקט, אח"כ קצת יותר בקול. בהתחלה אמרתי: היא עוד לא מכירה... אח"כ גם זה לא עבד. וכל הזמן שאלתי: לילדה יש רק מאיות במבחנים, מה´כפת לי איך נראה התיק שלה? ונעניתי באותה צורה: את צריכה לדאוג לזה, לתיק מסודר, שיהיה לה קלמר, מחברות נקיות (ולא מקושקשות), ספרים תואמים לשיעורים... ומחר, עם המון רצון לסבלנות אנסה להסביר זאת שוב: אני סיימתי את ביה"ס לפני המון שנים, אני עשיתי (נו... נגיד ש...) את מכסת השיעורים שלי, לא מסדרת תיקים, לא עושה שיעורים, לא מלמדת ילדים. אני אמא, לא מורה! אז, תאחל לי בהצלחה... ו... תודה על התמיכה... נויה

 

[מייקי69]

אוף, מבינה מבינה

אצל חברה שלי, בכיתה ב´ אחרי הצהריים - כל ההורים בטלפונים - עושים שיעורים !!!! אני חטפתי גרודים בגב רק מהרעיון להתמודד שוב עם לוח הכפל. מסרבת להכיר בתיק של הבן שלי. הוא ניצב בדרך כלל דרך קבע בכניסה לבית. "לא רואה אותך" אני אומרת לו "לא יעזור". אני אמא מחורבנת. כל פעם המורה שואלת אותי למה לבן שלי אין יומן כי אין לה דרך לתקשר איתי. ראבאק, אם הוא לא קורא את היומן למה שאני אקרא! למזלי, היא תפסה עם מי יש לה עסק. מדברת איתי בטלפון, ולא דרך יומנים. נויה, לא הייתי מבזבזת את היכולת הדידקטית שלי על המורה. הייתי מחייכת חיוך מטופש, צוחקת צחוק מתנצל ואומרת לה "כן, כן. את צודקת" וזהו ! ממשיכה לעשות מה שאני חושבת שנכון ומתאים לנו. לו ולי. ותמיד תמיד זוכרת איזה משפט שאמרה לי לפני מיליון שנה מישהי נורא חכמה ומלומדת. היא אמרה לי שכל ההורים חסרי אחריות, כי הם מפקידים את הילדים שלהם בידי מערכת החינוך. והכי הכי בעולם - אני סומכת על הבן שלי. ומנסה "לתקן" בבית מה שמקלקלים "שם".

 

[אחותו של שקספיר]

בוקר טוב-את עוד לפני?

לא שזה ישנה משהו אני בדעתך אמא מרדנית לחלוטין מול המורות והמערכת הלימודית(כי חינוכית היא לא). ושרדתי את המורות, מנהלות בתי הספר, המפקחים, המורים המקצועיים, מרכזי השכבה, היועצות החינוכיות, מנהלי התיכון,מנהלי מחוזות של משרד החינוך(עקשנית מקצוענית אני כנראה). אז אני שואלת אותך- מ´כפת לך מה המורה חושבת עלייך? היא לא המורה שלך, ולא תתן לך ציון בסוף השנה. יש לי ילדים עם ילקוטים שניראים כמו.... מחברות זה משהו שמתחיל ביום הראשון של השנה, ובערך זה הדף האחרון. בכלל לא איכפת לי אם כן או לא הביאו ציוד לשיעור ציור אני לא דואגת לזה אני לא לא. המורות לדורותיהן לא אהבו אותי קיבלתי מה זה ציון מחורבן מהן באימהות- כי עוד גם אמרתי מה דעתי ועוד. עם הזמן למדתי- וואלה, הן לא קולטות. הן רק "כאילו"נותנות כבוד "לגישה החינוכית שלך אבל אחרי שבועים-הכל מתפוגג. כי אני יכולה עליהן במילים אבל אני לא יכולה עליהן בתפיסה הראשונית שלהן על מקומו של ההורה (בקלמר ובילקוט). אז אני מאד מאד משתדלת היום להתאפק ולא להתכסח בהן כי זה לא עוזר. חבל על הזמן שהיא תגיד מה שהיא רוצה ואת תמשיכי בדרכך ואמונתך. תקציר: מורות חושבות ככה חלק מההורים חושבים אחרת בעיה של המורה-לא של ההורה לא תצליחי לשנות את דעתה היא לא תשנה את דעתך ותפיסתך חבל על האנרגיות שם. (מנסיון ארוך יומין, ותפיסת עולם דומה מאד).

 

[איש המערות]

על השולחן בעבודה יש לי כרזה

שאומרת כך: "שולחן מסודר הוא סימן למוח מעוות" הבעיה, שמרוב בלאגן לא רואים אותה כמעט. ואת ציון המגן באנגלית, המורה הורידה לי בנקודה (מתוך 10), כי לקראת סוף השנה גילתה שאת שעורי הבית אני קורא מתוך מחברת ריקה. ממש פגע בי לכל חיי....

 

[פנטזיה נשית]

נויה, רגע רגע, בבקשה

באיזו כתה הילדה? אני לא מסכימה עם הגישה שההורים צריכים להתנער אוטומאטית יש גילאים שלילדים עדיין קשה ויש מצבים שזה החצנה של בעיה וכדאי מאד להכנס אליה לפני שתהפוך למשבר אנא יותר פרטים