בקשת עזרה
בזמן האחרון התחילו לעלות לי מחשבות בראש שלא חשבתי עליהן קודם, כל מיני הרהורים על מה אני אמור להיות, איך אני צריך להתנהג, מה טוב ומה רע בשבילי ועוד, ומחשבה הובילה למחשבה. התחלתי ללכת רק לפי המחשבות שלי ובלי שום קשר לאיך שאני מרגיש, ולהתנהג לא בטבעיות - רוב הזמן כדי להשיג מטרות אנוכיות. בזמן האחרון התחלתי למצוא פתרונות למחשבות האלה, לעשות דברים יותר "מהלב" ולא באופן אוטומטי ופחות להיכנס לדיכאון. אבל פתאום היום הבנתי שכל זה לא חשוב. כל מה שקורה לי (מצבי הרוח המשתנים, ההתנהגות וההרגשות) הם דבר מלאכותי לגמרי שלא משנה מה אני אעשה, והם ישתנו לפי רצונם. אני, (שעד היום הגדרתי את עצמי כבן אדם בעל אישיות מבולבלת) בעצם, סתם גוש של חומר אורגני שמבוסס על פחמן, וכל הרגשות והמחשבות שלי הן אשליה שנוצרת ע"י האיזור הממונה על כך במוח שלי, שגם הוא סתם גוש חומר חסר חשיבות. אבל אם כל מה שקורה לי זה אשליה, אז כל מה שלמדתי, הבנתי, והרגשתי במשך 15 שנה הם גם אשליה שתיפזק באיזה שהוא שלב. פתאום הבנתי שכל השאיפות שלי בחיים, כל הדברים המשמחים שאני רוצה שיקרו וכל החברים, המשפחה והחיים חסרי טעם, כי במילא עוד 60-70 שנה הם ייגמרו סתם ככה, ואף אחד לא יזכור אותם ואותי יותר. מה שהיה בשבילי הכל, בשביל שאר העולם הוא גוש חומר פחמני שבתוכו עוד גוש שיוצר אשליות. בעצם, אני לא יודע למה אני אפילו מבקש עזרה. הרי גם העזרה שלכם, גם אם היא תעזור לי, כבר לא תהיה משנה לי כשהמוח שלי יפסיק לתפקד וליצור את האשליות שקוראים להן "נשמה". אבל מה הטעם של החיים, אם אני לא אחיה בהם ואחווה אותם? אני פשוט לא מצליח למצוא סיבה אמיתית לדברים שאני עושה, וחלק גדול מהטעם של החיים ירד לי. כנראה זו הסיבה שאני מבקש עזרה.
בזמן האחרון התחילו לעלות לי מחשבות בראש שלא חשבתי עליהן קודם, כל מיני הרהורים על מה אני אמור להיות, איך אני צריך להתנהג, מה טוב ומה רע בשבילי ועוד, ומחשבה הובילה למחשבה. התחלתי ללכת רק לפי המחשבות שלי ובלי שום קשר לאיך שאני מרגיש, ולהתנהג לא בטבעיות - רוב הזמן כדי להשיג מטרות אנוכיות. בזמן האחרון התחלתי למצוא פתרונות למחשבות האלה, לעשות דברים יותר "מהלב" ולא באופן אוטומטי ופחות להיכנס לדיכאון. אבל פתאום היום הבנתי שכל זה לא חשוב. כל מה שקורה לי (מצבי הרוח המשתנים, ההתנהגות וההרגשות) הם דבר מלאכותי לגמרי שלא משנה מה אני אעשה, והם ישתנו לפי רצונם. אני, (שעד היום הגדרתי את עצמי כבן אדם בעל אישיות מבולבלת) בעצם, סתם גוש של חומר אורגני שמבוסס על פחמן, וכל הרגשות והמחשבות שלי הן אשליה שנוצרת ע"י האיזור הממונה על כך במוח שלי, שגם הוא סתם גוש חומר חסר חשיבות. אבל אם כל מה שקורה לי זה אשליה, אז כל מה שלמדתי, הבנתי, והרגשתי במשך 15 שנה הם גם אשליה שתיפזק באיזה שהוא שלב. פתאום הבנתי שכל השאיפות שלי בחיים, כל הדברים המשמחים שאני רוצה שיקרו וכל החברים, המשפחה והחיים חסרי טעם, כי במילא עוד 60-70 שנה הם ייגמרו סתם ככה, ואף אחד לא יזכור אותם ואותי יותר. מה שהיה בשבילי הכל, בשביל שאר העולם הוא גוש חומר פחמני שבתוכו עוד גוש שיוצר אשליות. בעצם, אני לא יודע למה אני אפילו מבקש עזרה. הרי גם העזרה שלכם, גם אם היא תעזור לי, כבר לא תהיה משנה לי כשהמוח שלי יפסיק לתפקד וליצור את האשליות שקוראים להן "נשמה". אבל מה הטעם של החיים, אם אני לא אחיה בהם ואחווה אותם? אני פשוט לא מצליח למצוא סיבה אמיתית לדברים שאני עושה, וחלק גדול מהטעם של החיים ירד לי. כנראה זו הסיבה שאני מבקש עזרה.