קרועה בין העולמות
New member
בקשת עזרה בבקשה
היי אני בת 21 ממשפחה חרדית מאוד מאוד שכבר מנסים בכל הכוח לחתן אותי. את ההודעה אני כותבת ממחשב הרחק מביתי והרחק מירושלים והרחק מכל אדם העלול לראות אותי פה בקפה אינטרנט פרטי. כבר כמה שנים שאני חיה בחיים בקהילה הקשה הזו שלא אכפת להם מנשים לא עלינו כמו באירן. אני לא מאמינה בחיים בהם אני חיה ולא מאמינה באלוהים אני לא יכולה לעשות כלום בנושא לא יכולה לברוח מהבית. לא יכולה לעזוב את המשפחה שלי כי אלה המקור חיים היחיד שלי. אין לי עוד משפחה או מישהו שאני יכולה לדבר איתו את אשר על ליבי. מצד אחד אני רוצה להאמין שיש מי שמשחק בחוטים ומנהל את העולם שלנו אבל מצד שני אין שום הוכחות לזה. אם כן יש אלוהים אז למה הוא כזה אכזר ורע? הוא לא אמור להיות טוב? רחום וחנון? למה כל העוני הזה? למה אני עדיין צריכה לחיות בעוני הזה בבית ולא לצאת מהבית כמעט בשביל כלום. למזלי חתונה של חברת ילדות הוציא האותי אל מחוץ לגטאות הללו. אני גמורה וכבר איבדתי תקווה שיש משהו טוב בחיים. אני שוקלת לשים לזה קץ בצורה אלגנטית . אולי זה היה הדבר היחיד שיעזור לי לברוח מכל הרוע הזה שמגיע בחסות הרבנים והדת. מי הם הרבנים האלה שיצוו להורים שלי לחתן אותי גם אם אתנגד כדי שחלילה לא אזדקן ואז אף אחד לא ירצה להקים איתי בית בישראל. ואז זה יעשה שם רע למשפחה שאני כבר בת 22 עוד מעט ועוד לא נשואה עם כמה ילדים? או למה לי להתחתן ולשכב בלי להינות מזה ולהרגיש כאילו רק אונסים אותי. שהבעל יעשה בי כרצונו רק לשם מצווה. רק כי ככה הרבנים ציוו עליו ורק כי כל דבר אחר אסור ולמה שאני לא אזכה לחיבוק ולחום שמעולם לא קיבלתי לא מאבא ולא מאימא?!?! אני לא רוצה לברוח ולפגוע בשם של המשפחה ולא רוצה ליפול אל תוך תהום ענקית שאין לי מושג בכלל כמעט מה קורה מחוץ לעולם שלי. איך אני יכולה להסתדר ואיך אני יכולה להתחיל את החיים שלי ממצב כזה של תחתית התהום בו אין לי אפילו רצון להמשיך בחיים אול יהמוות הוא הפתרון לזה. לא אהיה תחת עול המשפחה ואפנה מקום לשאר האחיות בחדר. להתראות עולם שאולי יכול להיות יפה אבל מעולם לא נגלה אליי!
היי אני בת 21 ממשפחה חרדית מאוד מאוד שכבר מנסים בכל הכוח לחתן אותי. את ההודעה אני כותבת ממחשב הרחק מביתי והרחק מירושלים והרחק מכל אדם העלול לראות אותי פה בקפה אינטרנט פרטי. כבר כמה שנים שאני חיה בחיים בקהילה הקשה הזו שלא אכפת להם מנשים לא עלינו כמו באירן. אני לא מאמינה בחיים בהם אני חיה ולא מאמינה באלוהים אני לא יכולה לעשות כלום בנושא לא יכולה לברוח מהבית. לא יכולה לעזוב את המשפחה שלי כי אלה המקור חיים היחיד שלי. אין לי עוד משפחה או מישהו שאני יכולה לדבר איתו את אשר על ליבי. מצד אחד אני רוצה להאמין שיש מי שמשחק בחוטים ומנהל את העולם שלנו אבל מצד שני אין שום הוכחות לזה. אם כן יש אלוהים אז למה הוא כזה אכזר ורע? הוא לא אמור להיות טוב? רחום וחנון? למה כל העוני הזה? למה אני עדיין צריכה לחיות בעוני הזה בבית ולא לצאת מהבית כמעט בשביל כלום. למזלי חתונה של חברת ילדות הוציא האותי אל מחוץ לגטאות הללו. אני גמורה וכבר איבדתי תקווה שיש משהו טוב בחיים. אני שוקלת לשים לזה קץ בצורה אלגנטית . אולי זה היה הדבר היחיד שיעזור לי לברוח מכל הרוע הזה שמגיע בחסות הרבנים והדת. מי הם הרבנים האלה שיצוו להורים שלי לחתן אותי גם אם אתנגד כדי שחלילה לא אזדקן ואז אף אחד לא ירצה להקים איתי בית בישראל. ואז זה יעשה שם רע למשפחה שאני כבר בת 22 עוד מעט ועוד לא נשואה עם כמה ילדים? או למה לי להתחתן ולשכב בלי להינות מזה ולהרגיש כאילו רק אונסים אותי. שהבעל יעשה בי כרצונו רק לשם מצווה. רק כי ככה הרבנים ציוו עליו ורק כי כל דבר אחר אסור ולמה שאני לא אזכה לחיבוק ולחום שמעולם לא קיבלתי לא מאבא ולא מאימא?!?! אני לא רוצה לברוח ולפגוע בשם של המשפחה ולא רוצה ליפול אל תוך תהום ענקית שאין לי מושג בכלל כמעט מה קורה מחוץ לעולם שלי. איך אני יכולה להסתדר ואיך אני יכולה להתחיל את החיים שלי ממצב כזה של תחתית התהום בו אין לי אפילו רצון להמשיך בחיים אול יהמוות הוא הפתרון לזה. לא אהיה תחת עול המשפחה ואפנה מקום לשאר האחיות בחדר. להתראות עולם שאולי יכול להיות יפה אבל מעולם לא נגלה אליי!
