בקשת לתפילה (שוב..)
ביום ראשון בבוקר ידידי'ה ישראל התעורר עם חום- 38.3, לא גבוה אז לא התרגשנו, רק נתנו אקמול, החום ירד, אבל ידידי'ה ישראל נהייה ישנוני או עצבני לסירוגין, לא הסכים לאכול והתעורר כל חצי שעה בלילה, היינו בטוחים שזה בגלל החום ושבטח זה איזה שפעת או משהו אז לא דאגנו יותר מידי. ביום שני שמנו לב שהמרפס תפוח וגם שהראש קצת גדל, ביום שלישי היינו באולטרסאונד בטן וראו ציסטה בגודל 3.5 ס"מ, ידידי'ה ישראל כבר ממש לא התנהג כרגיל, הוא גם הפסיק לחייך, לא מילמל, בקושי הזיז את העיניים ביום רביעי בבוקר כבר היינו במיון באיכילוב. עוד בבית הבנתי שכנראה יש בעיה עם השאנט, מה שאומר שיש ניתוח. כל כך רציתי להגיד אוף!!!!!!!!!! אפילו כבר כתבתי לאורטל הודעה שהתחילה במילה אוף!!!!! ואז חשבתי שאיך אני יכולה להתלונן, כל כך הרבה ניסים ה' יתברך עשה לנו ובע"ה עוד יעשה! רק לפני שבועים כתבתי פה בפורום על הניסים הגדולים שאנחנו זוכים לראות.. אז מחקתי את ההודעה ופשוט בכיתי, כי זה כל כך עצוב, שהילד שלי שרק השבוע היה בן 7 חודשים צריך לעבור כבר בפעם השניה ניתוח ראש ובפעם הרביעית ניתוח בטן ( היה גם NEC). כשהגענו לבית חולים, הבנתי למה לא כתבתי אוף!!!! יש כל כך הרבה ילדים חולים וכל כך הרבה מהם חולים הרבה יותר מידידי'ה ישראל שבאמת, אחרי כל נבואות הזעם שניבאו לנו, על הריאות, הבטן, הראש.. הרגשתי שאני רק יכולה להגיד תודה!!!!! הרופאים ישר אמרו שהוא יצטרך ניתוח, רק רצו לבר מה קרה. בצילום ראו שהשאנט פשוט יצא מהמקום בבטן וכולו מסובב בתוך הראש. בנתיים ניקזו לא את הנוזל מהשאנט, אז הלחץ התוך גולגולתי ירד. במהלך הניקוז הוציאו אותי ואת בעלי מהחדר ושתי אחיות ושני רופאים החזיקו אותו. שמעתי אותו צורח וזה היה פשוט נורא
אחרי זה הרופא אמר לי- "יש לך בן לוחם. כזה כוח עוד לא ראיתי, כמו לנער בן 15." אמרתי לו שאני יודעת ופשוט התחלתח לבכות, למה הילד שלי צריך להילחם בכל הכוח, זה בשביל חיילים, לא בשיל תינוקות.. אחרי עשרות בדיקות והתיעצויות הוחלט שביום שני בבוקר יהיה ניתוח. הם ינסו להכניס את השאנט שוב לבטן, אבל אם הם יראו שיש יתר מידי הדבקויות (כתוצאה מהניתוחים הקודמים שהוא עבר בבטן) הם יחברו את הצינור לוריד בצוואר ומשם הנוזל יגיע ללב ויצא למע' הדם. "אנא ה' א-להי אל יעכב שום חטא ועוון והרהור רע את תפילתנו, ותעלה לרצון למעלה עד עתיק יומין. אנא א- לוהינו תפשוט ידיך מתחת כנפי הכרובים לקבל אותה ברחמיך הרבים, ובצל כנפיך תסתירנה מכל הקליפות, ותצווה למלאכיך הממנים בגודל חסדיך להכניס תפילתנו לפניך.." (מתוך תפילה שחיבר האר"י הקדוש זצ"ל) בבקשה כל מי שיכולה, תתפללו להצלחת הניתוח ולרפואתו של ידידי'ה ישראל ושנזכה לספר לכם ולכולם רק בשורות טובות שתהיה שבת של שלום לכולם
ביום ראשון בבוקר ידידי'ה ישראל התעורר עם חום- 38.3, לא גבוה אז לא התרגשנו, רק נתנו אקמול, החום ירד, אבל ידידי'ה ישראל נהייה ישנוני או עצבני לסירוגין, לא הסכים לאכול והתעורר כל חצי שעה בלילה, היינו בטוחים שזה בגלל החום ושבטח זה איזה שפעת או משהו אז לא דאגנו יותר מידי. ביום שני שמנו לב שהמרפס תפוח וגם שהראש קצת גדל, ביום שלישי היינו באולטרסאונד בטן וראו ציסטה בגודל 3.5 ס"מ, ידידי'ה ישראל כבר ממש לא התנהג כרגיל, הוא גם הפסיק לחייך, לא מילמל, בקושי הזיז את העיניים ביום רביעי בבוקר כבר היינו במיון באיכילוב. עוד בבית הבנתי שכנראה יש בעיה עם השאנט, מה שאומר שיש ניתוח. כל כך רציתי להגיד אוף!!!!!!!!!! אפילו כבר כתבתי לאורטל הודעה שהתחילה במילה אוף!!!!! ואז חשבתי שאיך אני יכולה להתלונן, כל כך הרבה ניסים ה' יתברך עשה לנו ובע"ה עוד יעשה! רק לפני שבועים כתבתי פה בפורום על הניסים הגדולים שאנחנו זוכים לראות.. אז מחקתי את ההודעה ופשוט בכיתי, כי זה כל כך עצוב, שהילד שלי שרק השבוע היה בן 7 חודשים צריך לעבור כבר בפעם השניה ניתוח ראש ובפעם הרביעית ניתוח בטן ( היה גם NEC). כשהגענו לבית חולים, הבנתי למה לא כתבתי אוף!!!! יש כל כך הרבה ילדים חולים וכל כך הרבה מהם חולים הרבה יותר מידידי'ה ישראל שבאמת, אחרי כל נבואות הזעם שניבאו לנו, על הריאות, הבטן, הראש.. הרגשתי שאני רק יכולה להגיד תודה!!!!! הרופאים ישר אמרו שהוא יצטרך ניתוח, רק רצו לבר מה קרה. בצילום ראו שהשאנט פשוט יצא מהמקום בבטן וכולו מסובב בתוך הראש. בנתיים ניקזו לא את הנוזל מהשאנט, אז הלחץ התוך גולגולתי ירד. במהלך הניקוז הוציאו אותי ואת בעלי מהחדר ושתי אחיות ושני רופאים החזיקו אותו. שמעתי אותו צורח וזה היה פשוט נורא
אחרי זה הרופא אמר לי- "יש לך בן לוחם. כזה כוח עוד לא ראיתי, כמו לנער בן 15." אמרתי לו שאני יודעת ופשוט התחלתח לבכות, למה הילד שלי צריך להילחם בכל הכוח, זה בשביל חיילים, לא בשיל תינוקות.. אחרי עשרות בדיקות והתיעצויות הוחלט שביום שני בבוקר יהיה ניתוח. הם ינסו להכניס את השאנט שוב לבטן, אבל אם הם יראו שיש יתר מידי הדבקויות (כתוצאה מהניתוחים הקודמים שהוא עבר בבטן) הם יחברו את הצינור לוריד בצוואר ומשם הנוזל יגיע ללב ויצא למע' הדם. "אנא ה' א-להי אל יעכב שום חטא ועוון והרהור רע את תפילתנו, ותעלה לרצון למעלה עד עתיק יומין. אנא א- לוהינו תפשוט ידיך מתחת כנפי הכרובים לקבל אותה ברחמיך הרבים, ובצל כנפיך תסתירנה מכל הקליפות, ותצווה למלאכיך הממנים בגודל חסדיך להכניס תפילתנו לפניך.." (מתוך תפילה שחיבר האר"י הקדוש זצ"ל) בבקשה כל מי שיכולה, תתפללו להצלחת הניתוח ולרפואתו של ידידי'ה ישראל ושנזכה לספר לכם ולכולם רק בשורות טובות שתהיה שבת של שלום לכולם
