בקשר לפלטבוש

[HELP ME!]

בקשר לפלטבוש

את חושבת שלא חשבתי על הפתרון הזה? אבל אמריקאים שונאים ישראלים!!! אף בחור אמריקאי לא יחשוב אפילו על בחורה ישראלית. וחוץ מזה, מה הכונה ב:``תנסי בישיבה זו וזו...`` את מתכוונת שאכנס לישיבה ואכריז בקולי קולות: ``שימו לב!!!! אני פנויה!!! משהוא מעונין להנשא לי?`` זו לא אהבה!! יש לכם רעיונות יותר ספציפיים? תודה!

 

[נצנוץ]

קצת על זוגיות.....

את כותבת שאת חולמת על אהבה ``כמו בסרטים``, אז חשבתי לי שאולי באמת הצעירים בכלל לא יודעים מה הם מחפשים (הנוער של ימינו...) מה שאת צריכה לשאוף למצוא זה לא ``משכיל`` ולא ``מצומצם`` ולא שום תואר אחר. את פשוט מחפשת חבר. את האדם שיהיה החבר הכי טוב שלך בכל העולם כולו. תראי, את סך הכל בסביבות גיל העשרים וגם הבחור. מה אדם מספיק לעשות ולהשיג עד גיל כזה? עד עכשיו הייתם רק ילדים, אכלתם מה שהאכילו אתכם, הלכתם לאן ששלחו אתכם. את האופי העצמאי שלכם, את הבניה של הזהות הנפרדת שלכם רק עכשיו התחלתם לבנות. אל תצפי לקבל בחור ``מוגמר`` ו``מוכן`` כמו שאת רוצה. צריך להבין שהנישואים הם מסע יחד. יחד תבנו את עצמכם, יחד תלמדו אחד את השני ויחד תלמדו על העולם. את מחפשת חבר לדרך הזאת. זה לא משנה מה הוא יודע עד היום על העולם, זה לא משנה אם הוא ``משכיל`` או ``מצומצם``, זה משנה האם הוא אדם שמוכן לשמוע דעות של אחרים, האם הוא אדם שיכול ללמוד להעריך אותך, האם הוא אדם שמתעניין במה את מרגישה ומה את חושבת. תראי לדוגמה, יכול להיות זוג מאושר, הבעל הוא מהנדס מחשבים, אשתו גננת. הם לא צריכים להבין אחד בעיסוק של השני, האשה לא צריכה לדעת שום דבר על מחשבים כדי לאהוב את בעלה, היא רק צריכה לדעת אותו, לדעת עליו. להרגיש איך היה לו בעבודה, לשאול אם היה לו מעניין, ואותו דבר הוא צריך להתעניין בה. טועים כשחושבים ש``משכיל`` צריך ``משכילה`` ולהיפך. העקר בחור פתוח, שמתעניין בעולם, שיש לו סקרנות טבעית. את ההשכלה תרכשו יחד, תלמדו יחד את העולם. יש לכם הרבה שנים לזה. ואנא, אל תראי את העולם התורה ``כצמצום``. עולם התורה הוא הבסיס, היסודות עליהם תבני את ביתך. שוב, בעשרים השנה הראשונות של החיים לא חשוב לדעת הכל, לא חשוב להכיר את כל העולם ולהשכיל בכל התחומים. יש הרבה שנים לזה. אבל את היסודות האלה של התורה, תצטרכו מהרגע הראשון של הקמת הבית. אל תחששי מבחור שבאמת עוד לא ``ראה את העולם`` שמחוץ לביהמ``ד. רוב האנשים לא זוכים כל ימי חייהם לשבת ללמוד תורה. עוד יהיה זמן לכל השאר. באמת העקר הוא למצוא חבר, שותף, שאתו תוכלי ללמוד ולהתפתח ושמוכן ללמוד ולהתפתח יחד אתך. זה הסוד, אני מאמינה.

 

[אלול]

אוי , כמה שאת צודקת .......

ניצנוץ , כל מלה ומלה פנינה ,ממש חקל תפוחין . דבריך תמימים משיבי נפש אמונתך עומדת לעד. יקרים מזהב ומפז ונחמדים מנפת צופים . ישר כחך.

 

[מיניה וביה*]

תחי המלכה

ב``ה לאלול אחי היקר מכל קודם כל אני ממש לא זוכר על מה דיברנו. אני רק זוכר שהערתני בבוקר, עם יתגבר כהארי פוטר, ומאז כל מה שאמרת כבר לא היה רלוונטי. ובכלל אני מסכים לכל מילה שנאמרה. ובכלל אתה יודע, שבכל מה שקשור לנצנוץ אני לא אוביקטיבי, אני כבר מזמן הפסקתי לחשוב לבד בכל מה שקשור להגיגיה של נצנוץ. בברכת יחי המלכה... סליחה, תחי המלכה... מניה וביה

 

[אלול]

מיניה , תפנים את זה !!!!!

זוכר על מה דיברנו במוצאי שבת שישבנו בסלון ? אז הנה לך הביטוי המושלם של ניצנוץ לנושא .

 

[שיינדי]

ניצת הדובדבן ..

בס``ד כמה טוב לך שאת אחרי הכל...וצדקת בכל מה שכתבת, אבל בעולם החרדי יש בעיתיות שאינה מובנת לך. אי אפשר למתג את הרצון הזה או משכיל או שבבניק או בן תורה או חבר אמיתי,לעומת זאת שכל הציבור הוא ממותג והרצון הוא לא כ``כ ברור. שיין

 

[ניצת הדובדבן]

זה מה שקורה כשמשעמם...

היי חברים מה קורה איתכם? סתם קטע נחמד ששיך לאפרים קישון... השאון המעורר הגעתי לעיר הנמל בשש אחה``צ. הפגישה עם בירנבוים נקבעה ל10- בלילה, לכן נשאר לי קצת זמן. נרשמתי במלון, שכבתי בלי הפסד של זמן על המיטה, חייגתי מספר 174 וביקשתי מן הגברת לעורר אותי בדיוק ברבע לעשר. -כן אדוני- אמרה הגברת, ונרדמתי בהרגשה הטובה, שהטכניקה שוב עטמדת לימין האיש הקטן. שנתי היתה בריאה ומרעננת, חלמתי שאני נשיא ארצות הברית ואני נואם ביידיש בכנס להצלת יהדות ארה``ב. צלצול חזק עורר אותי. קפצתי מעל המיטה שקט ורגוע: -רוב תודות- אמרתי בשפופרת- כבר רבע לעשר? -לא- ענתה הגברת- השעה שבע ועשרים. רציתי רק לאשר את הזמנתך, אדוני. לעורר ברבע לעשר, כן? -כן, עניתי וחזרתי אל מיטתי. ספרתי עד שלושים ושוב נרדמתי. הפעם לא חלמתי דבר כי ירדה עלי תרדמה כבדה. בקושי רב פקחתי את עיני כשפעמון הטלפון הרעיש: -תודה- גמגמתי- כבר קמתי. -אל תקום, אדוני- אמרה הגברת- השעה שמונה בלבד. עוד מעט תהיה אצלנו החלפת משמרות ולפני שאני מוסרת את הרשימה למחליפה שלי, רציתי לבדוק אם ההזמנה שלך בסדר. לעורר ברבע לעשר, נכון? -נכון- עניתי ונפלתי בחזרה על מיטתי. ספרתי עד 600 ולא הצלחתי להירדם. ספרתי כבשים צעירים, אחר כך פקידים ותיקים-ללא הועיל! לבסוף נרדמתי מרוב עייפות. אינני זוכר כמה זמן ישנתי, העיקר: הצלצול החד ממש הבהיל אותי, כיוון שעצבי נחלשו במקצת. -בסדר- לחשתי בשפופרת- תודה. הסתכלתי בשעוני. שמונה וחצי. -כאן מדברת הטלפוניסטית ממשמרת הלילה- הסבירה הגברת החדשה- אני רואה את שמך ברשימה, אדוני. אם כן, ברבע לעשר. -כן- עניתי, זחלתי עד למשכבי, התיישבתי עליו והסתכלתי באוויר בעיניים לא רואות. במצב כזה נשארתי זמן רב. כל פעם שנפלה עלי תרדמה קלה- מיד התעוררתי, כיוון שנדמה היה לי שהטלפון מצלצל. ב9.35 לא יכולתי יותר, חייגתי למספר 174 ושאלתי את הגברת החדשה עם הכל בסדר. היא אמרה: -טוב ששאלת, אדוני, דווקא רציתי לבדוק את הזמנתך. רבע לעשר?! –``אין שינוי`` עניתי לה ונשארתי עומד ליד המכשיר. כעבור עשר דקות, ברבע לעשר בדיוק, הגיע הצלצול. אמרתי: ``יש אלוקים``! תוך הקלה ניכרת. ההמשך לא זכור לי בדיוק. התעוררתי באחת עשרה בבוקר, כשאני שוכב ליד הטלפון על הרצפה. בירנבוים שחיכה לי כל הלילה כעס נורא ואיים לעורר שערוריה. אמרתי לו: ``תפנה אל מספר 174``. אף פעם לא סבלתי את בירנבוים. אוף, רואים שיהיה לי משעממם יאללהתהנו מכל רגע

 

[התמ-ים]

כל מילה - סוכר, אבל ...

נכון, מה שמבולבלת מחפשת זה חבר לדרך, ושותף וכו` (לא רק היא, אבל בה אנו עסקינן), וגם אם היא לא יודעת את זה, במוקדם או במאוחר היא תידע. מה שהיא רוצה זה שהשותף שלה יהיה: חרדי, עם השכלה תורנית וכללית. אני משער שהוא צריך להיות בן גילה, למרות שזה לא צויין. היא לא ביקשה שהוא יהיה מהנדס מחשבים או גננת, אבל היא כן רוצה שהוא יעבוד למחייתו וילמד בזמנו הפנוי. היא לא בקשה השכלה בכל התחומים, אבל היא כן רוצה השכלה כללית בתחומים שמחוץ לעולם התורה. היא לא ביקשה חתן כוכב קולנוע ולא התייחסה לתכונות הפיזיות שלו. אולי זה תמימות מצידי, אבל הדרישות הנ``ל הן לא בשמיים. אני לא מסכים איתך ש- `אל לה לחשוש מזה שהבחור לא מכיר את העולם שמחוץ לביהמ``ד` כי אז היא לא תוכל לדעת את העיקר, עד כמה הבחור `פתוח, שמתעניין בעולם ושיש לו סקרנות טבעית`, כי עד שהיא תגלה את זה - זה יכול להיות מאוחר מידי. עד כמה שאני התרשמתי, הבעיה העיקרית שלה היא לא `מה` לחפש, אלא `איך` להגיע אל אותו חבר ושותף לדרך. לאחר שהיא דוחה את השידוך הסטנדארטי, כמו אצל החברות שלה, בנות גילה. אני משער שעל התכונות הפיזות של הבחור המיועד, היא תתפשר כמו רוב הבנות, ולא רק בעולם החרדי, אבל יש דברים שלא כדאי ואפילו אסור לה להתפשר עליהם. היא תצטרך לדעת שאם רוצים להכיר את הפרפרים, צריך לדעת להסתדר עם מספר זחלים. אמנם לא הוסמכתי כפסיכולוג או פסיכיאטר (מקסימום פסיכי, אבל זה סיפור אחר , אבל נראה לי שהחשש הגדול שלה נובע מכך שיכירו לה את הבחור הלא נכון מבחינתה, אבל היא `תיסחף` למערכת היחסים הזאת בעל כורחה, בגלל לחץ משפחתי להינשא והאי רצון לצער את הוריה, והיא `תשלם` על זה כל החיים שלה. דוגמא קטנה: המבולבלת טוענת שהיא ממשפחה חרדית מודרנית, אני יכול לשער שמכשיר הטלוויזיה הוא לא מוקצה מחמת מיאוס בביתה. אם הבחור, בגיל 20+ לא מכיר את העולם שמחוץ לביה``מד, ניתן לשער שכמו אצל רוב המשפחות החרדיות, גם אצל משפחתו המכשיר הוא מוקצה. אם המבולבלת `תיסחף` למערכת יחסים רצינית עם הבחור הנ``ל (אני שומע בעיני רוחי את אימה אומרת: `לא להיתחתן בגלל טלוויזיה?`), איך הילדים שלה יחונכו על ברכי `רחוב סומסום`? אמנם השגת שידוך הגון שלא כדרך הטבע החרדי, קרי משרד שידוכין או שדכן מקצועי יקח לדעתי זמן ארוך יותר. והיא תשלם על זה בשנות רווקות נוספות, אבל אם בסופו של דבר היא תגיע אל הנשמה התאומה שלה - המחיר היה כדאי ומשתלם. ושוב אני רוצה לאחל לה מכאן - בהצלחה ומזל טוב. חודש טוב ובשורות טובות לכל עם ישראל

 

[שיינדי]

תמים תמים .....אבל......

יודע. אהבתי את מה שכתבת. שיין

 

[ברגזית]

התכוונתי שתעלי את השם פלטבוש בפני הקרובים לך בשיחה בנושא

 

[lunchbreak]

לי יש רעיון

במקרה אני הייתי בפלטבוש, למרות שאני חילוני מסורתי מאמינ , אני מעונין להתחתן עם דתיה בגלל שרוב החברות שלך כבר נשואות , וודאי את מודאגת מזה שאת לא נשואה אני מציע לך להכי ראותי ברצינות, אני עצמי מעל 30