בקשר לסקר

shay or eli

New member
בקשר לסקר

התשובה שלי הייתה מתן וילנאי. למה? כי אם העבודה תבחר לעמוד בראשה מישהו כמו יולי תמיר או עמרם מצנע היא תחזור כמו בבחירות האחרונות להתכתש על קולות עם מרצ, חד"ש ובל"ד (וכן, השתיים האחרונות הן בהחלט מתחרות של העבודה ברחוב הערבי). לעומת זאת אם היא תבחר את וילנאי בעל תדמית הביטחוניסט הגבר-גבר, היא תוכל להעביר קולות אליה מהליכוד ומשינוי וככה להגדיל את מחנה השלום. אני לא איש עבודה, אבל אני חושב שכדאי להגדיל את מחנה השמאל ולא להילחם על חלוקה של מה שנשאר. נ.ב. למה לא עניתי אהוד ברק על אותו עיקרון? כי הוא עוד עלול לחזור להיות ראש ממשלה, ואני לא רוצה שזה יקרה. רה"מ שבנה הכי הרבה התנחלויות ושריסק את מחנה השלום צריך להתעסק בלשבת בבית ולהתבייש ולא בקאמבקים.
 

Azazel

New member
או.קיי., האמת היא שזה באמת דיון

מעניין.
אני דיי נקרע בין שני ארגומנטים טובים מאוד: א) שמים איש מרכז בעצם, לוקחים בחירות, אבל, בעצם, לא השגנו כלום. ב) שמים מועמד יותר שמאלי, לא לוקחים בחירות, וממשיכים עם מסרים שמאליים יותר, ובתכל'ס משנים את המפה הפוליטית.
 

EverMan

New member
למה לא השגנו כלום ?

משיגים , אבל במקום 99% , 95-90%. טוב ציפור אחת ביד , מ100 בחלום
 

shay or eli

New member
השאלה היא

האם לא עדיף עמיר פרץ באופוזיציה מאשר אחד מאנשי הליכוד ב' (וילנאי, ברק פואד וכו') בראשות הממשלה?
 

EverMan

New member
לי אין משהו נגד ברק.

והוא אכן הוציא את הזקנה במזדרון , ואותנו מלבנון , תוך שנה וחצי. ועדיף וילנאי או ברק ראשי ממשלה , ולעשות באמת שינוי כלשהו , מאשר לשבת באופוזיציה כמו מרצ/חד"ש , ולצעוק עוד 50 שנה , וגם אז לא נעלה לשלטון , פשוט נמחק.
 

Azazel

New member
הוא הוציא את הזקנה מהמסדרון?../images/Emo12.gif

אולי את הזקנה העשירה. ענבר, לצערי הרב, אינני רואה איש מהח"כים הבחירים של העבודה חוץ מפרץ שייתנו איזשהו משהו קטן במובן החברתי... זה שברק הוציא אותנו מלבנון, חן חן ( למרות שלא הסכמתי עם הדרך, אנחנו בחוץ, וגם זה טוב). אבל מה ברק יתן בתחום החברתי? אני מאמין שאנחנו צריכים להציג אלטרניבה פרגמטית, כזאת שתתחיל להזיז דברים, בתחום המדיני (למשל, לחטוף את רעיון ההתנתקות משרון. פשוט מאוד: כולם אוהבים את ההתנתקות: אנחנו נחטוף את הרעיון, ונתקוף את שרון על זה שהוא לא מזיז דברים, ואנחנו נגיד שהקואליציה שלנו לא תצטרך לפחד מהימין). אנחנו גם נתקוף את ביבי, ונתקוף אותו יפה במובן הכלכלי. אנחנו נציג את הרקורד של העבודה בנתוני צמיחה, בשטח הבית כאילו של ביבי, ונזכיר את הצמיחה הקטנה שהייתה בזמנו (96-99). ואנחנו גם נציג מצע חברתי חזק, ונאמר שאחד לא נוגד את השני. אבל חשוב, הכי חשוב, זה שנראה את קולינו, אנשים חברתיים, ואפילו חברתייסטים
בתוך העבודה עצמה. כי בינתיים, אני רואה מי עומד בראש סניף העבודה בחיפה, וחשוך לי בעיניים.
 

EverMan

New member
להזכיר לך

בתקופת ברק אכן הייתה אינפלציה 0 , והכלכלה הרקיעה שחקים. הגענו לשיא של כל הזמנים. וכן , אני בעד מצע חברתי חזק יותר. אבל זה לא סותר שאכן ברק שיפר את הכלכלה והאבטלה הצטמצמה.
 

Azazel

New member
לצערי, מה שכתב אלי זה נכון../images/Emo128.gif

זה שהכלכלה הרקיעה שחקים זה נכון, אבל האבטלה לא הצטמצמה, כמדומני, ומה שבטוח, זה שהזקנה לא יצאה מהמסדרון. גם עכשיו יש לך אינפלציה אפס. האם ניתן להראות את התקופה באור רוויזיוניסטי, למטרות ספין תקשורתי? ייתכן, אבל זה לא יהיה צעד הגון. האם ניתן לראות בתקופה, במבט מפוכח, משהו שהעבודה צריכה להתגאות בו? ממש ממש לא.
 

EverMan

New member
דווקא האבטלה כן הצמצמה.

למיטב זכרוני אפילו בצורה משמעותית. אצל ביבי הכלכלה השתפרה יחסית אבל האבטלה לא. התקופה היא לא דבר שהעבודה צריכה להתבייש בו. כל מה שברק הבטיח - הוא השתדל לקיים. מספר ההבטחות שלא עמד בהן/לא ניסה לעמוד בהן שואף ל1-2 , ביניהם הכנסת ש"ס לקואליציה.
 

shay or eli

New member
לא

היו למיטב זיכרוני כ- 100,000 מקומות עבודה חדשים, וכ- 100,000 מפוטרים חדשים.
 

סלוניק

New member
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה

בשנת 2003 דווקא עלה בכאחוז וחצי (עלייה היסטורית).
 

EverMan

New member
א.דיברתי על ביבי כרה"מ.

ב.ההשתפות בכוח העבודה , אולי. אבל האבטלה ככלל ?
 

סלוניק

New member
גם האבטלה.

ראה הסבר קודם שנתתי בפורום. לפי הלמ"ס לולא שיעור ההשתתפות בכוח העבודה היה עולה כל כך, האבטלה כבר הייתה נרשמת בכ-9%, אם אני זוכר נכון.
 

סלוניק

New member
פרץ יעשה משהו בתחום החברתי??

להשבית את המשק ולגרום לנזקים של עשרות מיליארדים זה חברתי (ונעזוב את העובדה שכולם יודעים בגלל הקיצוץ של מי התחילה השביתה באמת)?
 

shay or eli

New member
השביתה היא צעד חיובי

כן, שביתות בישראל לא נוטות להיות מנוהלות נכון. נקווה שפעם זה יהיה אחרת. אבל אני מברך את עמיר פרץ על שהוא סוף סוף תפס שכל והבין שנגד פיטורים, הורדת שכר והלנת שכר חייבים להילחם בנשק הכבד של העובדים - השביתה. זאת חייבת להיות שביתה כללית, כי הממשלה יוצרת פה מצב של הלנת שכר כנורמה (אם הממשלה מלינה שכר בלי לשלם פיצויים, למה שגם מעסיקים פרטיים לא יעשו כן?) ושל שבירת הסכמים בחקיקה - וזאת סכנה לכל העובדים במשק. הממשלה מנצלת את הכח שלה כדי לשבור את הסכמי העבודה במשק באמצעות כלי החקיקה שלה, ולכן העובדים צריכים להחזיר כח - לשבות. בשביל לייצג כמה שיותר טוב את המובטלים התארגן פורום האירגונים למאבק באבטלה - פורום של אירגונים חברתיים גרידא (בלי מפלגות, תנועות נוער וכו'). לאחרונה הוקם ביוזמתו וביוזמת אירגונים אחרים מטה המאבק בתקציב, שבירך על הכרזת סכסוך העבודה במשק. נכון, בהיסטוריה של ישראל שביתות פגעו יותר מדי בעם ולא מספיק בשלטון. ניהול יותר טוב שלהן בהחלט יישא פירות (אם הזבל למשל לא יערם ברחובות אלא מול משכן הכנסת). אבל השביתה בראש וראשונה פוגעת בממשלה שהורסת את מדינת הרווחה וזכויות העובדים - וזאת מטרתנו. הממשלה מתנהגת כמו חבורת גנגסטרים ומלינה את שכרם של עובדי הרשויות שלא הסכימו לחתום על תכנית פיטורין, לכח משיבים בכח. לא רק התעשיינים ומרכז הליכוד הן קבוצות לחץ, גם העובדים הם אחת כזאת. והרבה יותר חשובה לחברה. אני מקווה שפרץ לא ייסוג וימכור את המאבק כמו במאבק על הפנסיה ב- 2003. הזיכרונות של "אם כל השביתות" שהסתיימה בפארסה בת 4 שעות והפגנה לשחרור קיטור עוד טריים. זה מאבק על עתיד זכויות העובדים בישראל. חבל שהוא מתנהל תחת הנהגת עמיר פרץ, אבל מאחר ואין לנו ציפור שיר נקווה שהעורב יתפקד כהלכה.
 
למעלה