בקשות, בקשות, בקשות
לאבא שלי שהוא כבר בן 79 יש חברים/ות מעברו המפואר. הנה יש אחת שהיא גם שכנה שלנו, ומאז שאמי נפטרה לא מצאה דרך או זמן לבקר את אבי. טלפונית כמובן היא התקשרה ושמרה על קשר. היא רוצה לבקר, אבל האחריות על הביקור מוטלת עלי או ליתר דיוק על זוגתי [אני לא נוהג]. אז כמובן בשש בבוקר טלפון, שניסע שנביא שנחזיר. זוגתי עונה לו ומייד אני קולט שזה לא בדיוק מתאים לה. אני מדבר אתו, מבקש ממנו להוריד את הגברת מהגב שלנו [יש לה ילדים, נכדים שתתאמץ אם היא כל כך רוצה]. הוא קולט, לשמחתי מהר, את הגבולות, והוא אומר לי: לא כפיתי רק ביקשתי אם אפשר. [יחי המניפולציות] בסוף הוא השיג שזוגתי תביא אותה, אולי, אליו בזמן אחר. מהי עמדתכם לגבי בקשות מעצבנות של ההורים? [אני לא מדבר בשום פנים ואופן על בקשות הנובעות מנכות או מקושי אובייקטיבי, שיכולות להיות מעצבנות אבל היחס אליהן שונה, כמובן].
לאבא שלי שהוא כבר בן 79 יש חברים/ות מעברו המפואר. הנה יש אחת שהיא גם שכנה שלנו, ומאז שאמי נפטרה לא מצאה דרך או זמן לבקר את אבי. טלפונית כמובן היא התקשרה ושמרה על קשר. היא רוצה לבקר, אבל האחריות על הביקור מוטלת עלי או ליתר דיוק על זוגתי [אני לא נוהג]. אז כמובן בשש בבוקר טלפון, שניסע שנביא שנחזיר. זוגתי עונה לו ומייד אני קולט שזה לא בדיוק מתאים לה. אני מדבר אתו, מבקש ממנו להוריד את הגברת מהגב שלנו [יש לה ילדים, נכדים שתתאמץ אם היא כל כך רוצה]. הוא קולט, לשמחתי מהר, את הגבולות, והוא אומר לי: לא כפיתי רק ביקשתי אם אפשר. [יחי המניפולציות] בסוף הוא השיג שזוגתי תביא אותה, אולי, אליו בזמן אחר. מהי עמדתכם לגבי בקשות מעצבנות של ההורים? [אני לא מדבר בשום פנים ואופן על בקשות הנובעות מנכות או מקושי אובייקטיבי, שיכולות להיות מעצבנות אבל היחס אליהן שונה, כמובן].
