בקשה...

[the wild wind]

בקשה...../images/Emo13.gif

היי...אני נטלי

אני בוצה לבקש מכם משהו (אם זה לא חוצפני מדיי מצידי)... קיבלתי עבודה בשיעור ספרות (מוגבר) למצוא סיפור אהבה קצר שעליו אני הולכת לעבוד הרבה (מאוד) זמן ולעבור עליו כמעט מכל היבט אפשרי... והחלטתי שאני רוצה לעשות על סיפור אהבה מיתולוגי... (לא יודעת למה...היה נשמע לי נחמד...) אז... אתם יכולים בבקשה לנסות לעזור לי למוצוא סיפור אחד כזה? (בבקשה,בבקשה,בבקשה

) אממממ...ויש העדפה לא לסיפור של אפולו ודפנה או של פיגמאליון (*מקווה שכתבתי נכון) וגאלתיה (*שוב,מקווה שכתבתי נכון) תודה מראש,נטלי

 

[כוכב ה שחר]

ארוס ופסיכה

לדעתי, אחד מסיפורי האהבה הכי יפים.

 

[סקיפי]

אפולו ודפנה

יום אחד לעג אפולו לכישורי הקשתות של ארוס אל האהבה. ארוס מצידו חשב שכישורי השירה של אפולו מרגיזים. כתוצאה מן הסכסוך בין האלים, שילח ארוס באפולו חץ אהבה לדפנה. נימפה היתה, ביתו של אל הנהר פיניאוס. והייתה יפהפייה ורבים חיזרו אחריה, אך דפנה היתה שייכת לפמלייתה של האלה הבתולה ארטמיס ונשבעו גם הן לבתולין נצחיים. יום אחד ראה אותה אפולו בזמן הצייד והתאהב בה. דפנה לא נענתה לחיזוריו וכאשר ניסה אפולו בזמן שרדף אחריה לתפוס אותה קראה דפנה בייאוש לגאיה (אלת האדמה) שתעזור לה, גאיה שמעה את דפנה. רגליה של דפנה היו לשורשים בקרקע וגופה נעטף בקליפה ושערותיה היו לעלים והיא היתה לעץ הדפנה. אפולו קידש את העץ ובמסורת היוונית והרומאית נחשב אפולו לאל השירה, האמנות והדעת ולכן בעת העתיקה היה נהוג להכתיר אמנים ומשוררים בעלי דפנה ובימי הביניים הכתירו בוגרי אוניברסיטאות. אגדה אחרת מספרת כיצד רימה עלם בשם ליאוקיפוס את דפנה כאשר הוא התחפש לנערה על מנת שיוכל להתקרב אליה, אך באחד הימים ראו אותו כמה נימפות בזמן שהתרחץ וגילו שהוא גבר והרגוהו.

 

[מרסלו1]

תודה על הסיפור

השכלתי.

 

[סקיפי]

פיגמליון

פיגמליון הוא דמות אגדית של הסופר הרומי הקדום, אובידיוס. בספרו העשירי, מטהמורפוזיס הוא מספר על הפסל, אשר מצא פגמים רבים בנשים, עד אשר בייאושו הגובר, גמר אומר שלא לשאת אישה. פיגמליון התאהב בונוס ובכשרונו הרב יצר פסל יפהפה משנהב בדמותה, דמות אישה מושלמת וקרא לה גאלאתיאה. דמות האישה שהוא יצר נראתה כאילו היא חיה ונושמת. פיגמליון התייחס לדמותה כאל נסיכה, הלביש אותה, נתן לה מתנות ואף הושיב אותה על ספה יקרת ערך. בעת הילולת ונוס, לאחר שקיים את כל גינוני הטקס הנדרשים, התפלל פיגמליון לפני המזבח וביקש כי דמות פסל השנהב תינתן לו לאישה. ונוס שמעה את תפילתו ונענתה לה. כששב פיגמליון לביתו ונשק לפסל נדהם לגלות כי היא פוקחת את עיניה ומתעוררת לחיים. ונוס נתנה את ברכתה לנישואיהם של פיגמליון וגאלאתיאה, בנם שנולד נקרא פאפוס, שעל שמו נקראה העיר המקודשת לאלת האהבה והיופי, ונוס.

 

[hastings]

לא בדיוק

פיגמליון יצר פסל של האישה המושלמת, לא של ונוס. והוא לא התאהב בונוס, אלא בפסל שהוא יצר. ביום החגיגות של ונוס הוא ביקש מהאלים למעשה שייתנו לה חיים. ונוס נענתה לבקשתו וכאשר הוא חזר הביתה ונישק את הפסל גלתיאה התעוררה לחיים. תרגום לאנגלית של אובידיוס ניתן למצוא כאן: http://www.pygmalion.ws/stories/ovid2.htm

 

[hastings]

ועוד משהו

סיפור פיגמליון הפך למשל לאדם המתאהב במה שהוא יצר. לכן ג'ורג' ברנרד שו קרא בשם "פיגמליון" למחזה שלו (שעל פיו עשו אח"כ את המחזה "גבתי הנאווה"). אני קצת סנילי היום ונזכר באיחור.

 

[סקיפי]

קיבלתי.אבדוק שוב את הגרסה שלי...

 

[סקיפי]

הוא התאהב באידיאל.

פיגמליון לא היה מסוגל לסבול את חוסר השלמות שבנשים. אני חושבת שנכון, אפילו כדימוי, לומר שהוא התאהב בוונוס - האידיאל הנשי. הוא לא התאהב בה עצמה, באלה [זו דעתי, כמובן] אלא במה שייצגה, ולכן יצר את הפסל שלו - כליל השלמות של הנשים והתגשמות של אידיאל. הוא ביקש מוונוס שתחייה אותה, נכון, אבל זה לא מאוד סותר.

 

[Y. Welis]

בעניין אובידיוס

הכוונה היא לספר העשירי (או פרק) בספרו 'המטאמורפוזות' (שינויי הצורה), שקיבץ את כל מקרי שינויי הצורה שמסופרים במיתולוגיה היוונית וסיפר אותם מחדש. אני לא יודע אם פיגמליון היה המצאה פרטית שלו, או שהיה לו מקור קדום.

 

[Mirrorshades]

נדמה לי שיש לנו אותם בספריה!

אבל הם באגף הפילוסופיה, ולא המיתולוגיה, משום מה.

 

[Y. Welis]

הוא תורגם לעברית בשנות החמישים

בנוסח יפה, אבל פיוטי. יש מקום לנוסח פרוזה.

 

[סקיפי]

ואולי גם משפט פאריס.

אבל אני לא בטוחה שתוציאי מזה הרבה. האלות הרה, אתנה ואפרודיטה הוזמנו יחד עם שאר הר האולימפוס לחתונה המאולצת בין פלאוס ותטיס, אשר יהפכו בעתיד להורים של אכילס, אך אריס (אלת המריבות) לא הוזמנה בגלל נטייתה ליצור מהומות. בעקבות כך, אריס הגיעה למסיבה בהחבא והטילה על שולחן תפוח זהב שהיה כתוב עליו "ליפה מכולן", במטרה להסית את האלות להתחיל וויכוח בנוגע למי הכי ראויה. פאריס האומלל, נסיך טרויה, אשר אז עוד חי בהר אידה, מונה כדי לבחור את היפה מכולן. כל אחת משלוש האלות הגדולות שהוזכרו קודם, ניסתה מייד לשחד את פאריס שיבחר בה. הרה הבטיחה כוח פוליטי ושליטה בכל אסיה, אתנה הבטיחה מיומנות קרב, חוכמה ויכולות של הלוחמים הגדולים ביותר, ואפרודיטה הבטיחה לו את האישה היפה ביותר בעולם, הלנה, אישתו של מנלאוס מלך ספרטה. פאריס, לאחר זמן מחשבה לא ידוע, בחר בסופו של דבר לתת את תפוח הזהב לאפרודיטה. כיוון שהלנה היתה האישה היפה בעולם, היו לה מחזרים רבים. כדי לשמור על שלום ביניהם, אודיסאוס גרם להם להבטיח להגן על הנישואים של הלנה עם מי שהיא תתחתן בסופו של דבר. היא בחרה במנלאוס, וכאשר פאריס חטף אותה, כאשר הגיע בספינה שנבנתה בידי פרקלוס (בגרסא אחרת - הלנה התאהבה בפאריס ועזבה איתו מרצונה), כל יוון התקיפה את טרויה. וכך פרצה מלחמת טרויה.

 

[Thestral]

מקווה שמצאת פה מספיק חומר../images/Emo108.gif

את מוזמנת גם להשאר

 

[the wild wind]

תודה רבה..נורא עזרתם לי ../images/Emo13.gif

ונראה לי שאני אשאר

 

[כוכב ה שחר]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

 

[Thestral]

^-^../images/Emo108.gif../images/Emo182.gif

 

[סקיפי]

ועכשיו גם אני...

ברוכה הבאה!! תשארי אצלנו. נחמד פה

 

[hastings]

אורפיאוס ואורידיקה

אורפאוס היה נגן נבל מחונן. הנגינה שלו הייתה כה יפה שהוא יכול היה להקסים כל אחד וכל דבר (אחד הסיפורים מספר איך הוא ניגן לאבנים והן באו אחריו). כאשר נחש הכיש את אורידיקה, אשתו, והיא מתה הוא ירד אחריה להאדס, הרדים את קרברוס בנגינתו וניגן לפני האדם ופרספוני עד שהאדס אמר שהוא יניח לאורידיקה לחזור לארץ החיים. התנאי היה שהיא תלך אחריו ואסור לאורפאוס להסתובב ולהביט בה עד שהם יגיע חזרה אל האדמה. כאשר הם כבר היו כמעט בחוץ, הוא היה כבר באור והיא עדיין במנהרה, הוא לא יכול היה להתגבר על עצמו והסתובב להביט בה, וכך היא נדונה לחזור להאדס לתמיד.

 

[סקיפי]

והנה משהו נחמד