תשובה לשאלתך - בעיות בקבלת עזרה
שלום רונן, קיימות כאן שתי בעיות למעשה, האחת טכנית - והיא קושי בתפעול המכשיר, וכדאי שרמת קושי תפעול המכשירים תעלה בהדרגה, בהתאם ליכולתו של בנך לתפעל אותם.אם ישנם מכשירים שבנך רואה אותם בסביבתו ואין סיכוי שיצליח לתפעל אותם לבד או עם עזרה קלה, כדאי להעלים אותם מהסביבה, על-מנת למנוע תסכול מצטבר. (כמובן שאי אפשר להעלים את כל החפצים, אך לנסות ליצור סביבה כמה שפחות מתסכלת). החלק הקשה יותר הוא להגביר את המוטיבציה של בנך לשתף אחרים במשחק שלו ולתת לאחרים לעזור לו.וכאן אנו נכנסים כפרטנרים למשחק ולא כמורים מלמדים. אם לבנך יש אקדח מיים אותו הוא מחזיק הפוך, אל "תחדור" למרווח שלו ותנסה לקחת לו את האקדח או לתקן את האחיזה שלו. קח אקדח מיים משלך והתחל לתפעל אותו תוך שמחה והנאה. ככל שתכנס לתפקיד הפרטנר תגלה עד כמה באמת אפשר להנות וכמה מקום יש פתאום להנאה המשותפת במקום לתסכול שבלימוד. גם אם נראה שבנך אינו מסתכל, המשך לשחק תוך שימוש בשינויי אינטונציה ובהתלהבות, אפשר להכניס "הוראות" פשוטות כמו 'הינה אני מחזיק בידית, איזה יופי, אני משפריץ'! אני מאמינה כי ככל שתעשו זאת יותר, ההתגוננות תרד ותהפוך לעניין ואפילו הנאה. אם אז ינסה, תוכל לבקש ממנו שיגיש לך את האקדח ושתראה לו ורק כשירשה לך, עזור לו. אם הוא נוטש את החפץ, נטוש גם אתה את שלך, ועברו לדבר החדש שמעניין את בנך, ומאוחר יותר נסה ליזום שוב שימוש במכשיר זה, גם אם לפרקי זמן קצרים. הערה זו למעשה כללית לכל המכשירים. גם אם יתפתח משחק תוך כדי האינטראקציה המשותפת בה שניכם מפיקים קולות או נהנים ביחד והאקדח הפוך, זהו צעד ראשון חשוב בפני עצמו. מתוך ההנאה יבוא הלימוד הספונטני. בהצלחה, סיגל.
שלום רונן, קיימות כאן שתי בעיות למעשה, האחת טכנית - והיא קושי בתפעול המכשיר, וכדאי שרמת קושי תפעול המכשירים תעלה בהדרגה, בהתאם ליכולתו של בנך לתפעל אותם.אם ישנם מכשירים שבנך רואה אותם בסביבתו ואין סיכוי שיצליח לתפעל אותם לבד או עם עזרה קלה, כדאי להעלים אותם מהסביבה, על-מנת למנוע תסכול מצטבר. (כמובן שאי אפשר להעלים את כל החפצים, אך לנסות ליצור סביבה כמה שפחות מתסכלת). החלק הקשה יותר הוא להגביר את המוטיבציה של בנך לשתף אחרים במשחק שלו ולתת לאחרים לעזור לו.וכאן אנו נכנסים כפרטנרים למשחק ולא כמורים מלמדים. אם לבנך יש אקדח מיים אותו הוא מחזיק הפוך, אל "תחדור" למרווח שלו ותנסה לקחת לו את האקדח או לתקן את האחיזה שלו. קח אקדח מיים משלך והתחל לתפעל אותו תוך שמחה והנאה. ככל שתכנס לתפקיד הפרטנר תגלה עד כמה באמת אפשר להנות וכמה מקום יש פתאום להנאה המשותפת במקום לתסכול שבלימוד. גם אם נראה שבנך אינו מסתכל, המשך לשחק תוך שימוש בשינויי אינטונציה ובהתלהבות, אפשר להכניס "הוראות" פשוטות כמו 'הינה אני מחזיק בידית, איזה יופי, אני משפריץ'! אני מאמינה כי ככל שתעשו זאת יותר, ההתגוננות תרד ותהפוך לעניין ואפילו הנאה. אם אז ינסה, תוכל לבקש ממנו שיגיש לך את האקדח ושתראה לו ורק כשירשה לך, עזור לו. אם הוא נוטש את החפץ, נטוש גם אתה את שלך, ועברו לדבר החדש שמעניין את בנך, ומאוחר יותר נסה ליזום שוב שימוש במכשיר זה, גם אם לפרקי זמן קצרים. הערה זו למעשה כללית לכל המכשירים. גם אם יתפתח משחק תוך כדי האינטראקציה המשותפת בה שניכם מפיקים קולות או נהנים ביחד והאקדח הפוך, זהו צעד ראשון חשוב בפני עצמו. מתוך ההנאה יבוא הלימוד הספונטני. בהצלחה, סיגל.
