כל עוד אתה מוחק תגובות באתר שלך
אין לך שום עתיד בפעילות מהסוג שאתה מתיימר לעסוק בה. "כמוך", כפי שהוא מאורגן כרגע, הוא כמו בית ריק, וסביר להניח שכך הוא גם יישאר. אין לי מושג מה עשית ב"חברותא", אתה טוען באתר שלך שעשית שם הכל, אבל לפעמים אנשים פשוט מגיעים בטעות למקום מסויים, ולמרות שהם לא מתאימים לו בשום אופן הם ממשיכים לשגשג בו, ע"ע קצב. אדם שמצנזר תגובה שנכתבת באתר שלו, במקום להתייחס לתוכן שבה, אינו מתאים לפעילות חברתית. ואני אומר לך מתוך ניסיון רב שנים בשלל פעילויות חברתיות. כל אדם הוא עולם, לכל אחד מאיתנו יש סט של דעות ומחשבות, וכל פעילות חברתית רבת משתתפים חייבת לאפשר לשלל הדעות להישמע, אחרת היא פשוט לא תצליח. אף אחד לא אוהב שסותמים לו את הפה. אתה, למשל, הקמת ארגון מקביל לזה שעזבת בגלל שקולך לא נשמע בו. כל עוד "כמוך" משמש כדובר הבלתי רשמי של "עצת נפש" אין לו זכות קיום עצמאית. ברגע שאתה מביא איתך את חבל התלייה לכל מקום, אני מתקשה לראות מי יהיו אותם אנשים "כמוך" שיצטרפו ליוזמה שלך, ולא יעזור לך שתעטוף את זה בתוכן מתחנף של השתכרתי בפורים והסתכלתי על בחורה או נדלקתי על מישהו בבית כנסת, כי כל השטיקים האלה ידועים, וכל מי שהיה אצל השרלטנים של טיפולי ההסבה או איך שקוראים לזה יודע לספר שהתחנפו אליו יפה יפה וגם גבו תשלום מלא. תגובה אחת שלי, לרשימה בה אתה מסביר למה הקמת את "כמוך", צונזרה על ידך. וזו היתה תגובה שבכל מקום אחר היתה משמשת כהרמה להנחתה, אבל עצם המעשה שלך, של לצנזר תגובה, אומר הכל. זה די ברור שמי שמצנזר תגובות, שלא משאיר פתח לדיון, אינו מתאים להיות חלק משום ארגון שמטרותיו לעזור ולפתח דיאלוג, ודאי לא לארגון שפונה להומואים דתיים. את התגובה שמחקת לא שמרתי, אני מקווה שאתה שמרת ותשיב אותה למקומה, בשבילך, אבל בעקבות המחיקה שמרתי עכשיו את התגובה השניה שהשארתי, לרשימה אחרת (אבוי, לא הבחנת בה? חשבתי שכשגרים בבית ריק כל רחש מעורר תשומת לב). אולי אפרסם אותה כאן. אני לא יכול לאחל לך בהצלחה עם "כמוך", שכן כרגע אני רואה כמה האתר הזה על תכניו המגמתיים הוא מכוון מטרה, והמטרה הזו לא מעוררת בי הזדהות, לא כל שכן אופטימיות, כי אם עלבון, בעיקר לאינטליגנציה, ויותר מכך, עצבות גדולה, לגלות שעדיין יש מי שעוסקים בסחר-מכר הבזוי הזה של עצת נפש ודומיהם. אני כן יכול להגיד שאני מתקשה להאמין שאתה אדם רע. אני מאמין שאתה אדם טוב, שכוונותיך טובות, שרצונך לעזור הוא כן, ושפשוט אתה לא מבין מה אתה עושה, כמה פגום הדבר שאתה עושה, כמה לקוי. ואם אכן כך, אם אכן הכל נעשה, מבחינתך, ממיטב הכרתך, לשם שמיים, אז אני מאחל לך קודם כל שתתפקח מהסיוט הזה, ואחר כך שתמצא הצלחה בכל מעשי ידיך. אני מתכוון לזה.
