בקשה לתמיכה

[ליאן777]

בקשה לתמיכה

שלום לכולם !! אני בת 22 ועברתי ניתוח טבעת לפני 4 שנים בהתחלה רזיתי יפה והורדתי 30 קילו אבל אחר כך לא הצלחתי לשמור פתחתי את הטבעת וכמובן שהעלתי במשקל, למזלי לא את הכל אבל העלתי 16 קילו ואני מתכנת להוריד את הטבעת כי היא עושה לי בעיות. הלכתי להתיעצות אצל הרופא והוא אמר לי שכדאי לי באותו ניתוח שאני מורידה את הטבעת לעשות שרוול. מאד התלהבתי מכל העיניין ואני מאד מעוניינת, הבעיה היחידה היא שאבא שלי ממש מתנגד בכל תוקף הוא טוען שאין מספיק מחקרים ושזה ניתוח שאין דרך חזרה ממנו והוא יכול לעשות לי הרבה בעיות בעתיד. איך אני יכולה לשכנע את אבא שלי לתמוך בי ?!?!?! והאם הוא צודק? האם כדאי לי לעשות את השרוול או שהסיכונים וההשלכות של הניתוח הזה לא שווים את זה? והאמת אני לא באמת יודעת איך החיים אחרי הניתוח של השרוול? יש פה מישהו שיודע על מה אני מדברת ויכול לעזור לי? תודה !!!

 

[קוביd1]

שבת שלום ליאן

כמו כל יהודי אענה לך בשאלה מה זה הטבעת עושה לך בעיות,מה זה לא הסתדרת עם הטבעת ניתוח השרוול הוא ניתוח שאין דרך חזרה ממנו ,מה שחותכים ומסירים אין אפשרות להדביק יש פה בפורום כמה מנותחות שרוול שדי מצליחות בניתוח ,אחת מהן ליבי שתכנס לפורום בצאת השבת יש גם את מנהלת הפורום בפועל שמחה שגם היא הצלחה בשרוול ,יש פורום באגנדה של משרוולים תקראי גם שם חשוב מאוד שתקראי מה שכותבים המנותחים הותיקים יותר ניתוח שרוול שהוא לא ניתוח בתולי ,אלא שבא על טבעת כמו אצלך דורש מנתח מיומן וחשוב מאוד לבחור מנתח כזה תחשבי היטב את בחורה צעירה ,תתיעצי עם רופא טוב בהצלחה!! גוד שבעס קובי

 

[ליאן777]

אני אסביר בצורה טובה יותר מה זה אומר לא להסתד

ר עם הטבעת: אני כבר 4 שנים אחרי הטבעת, הטבעת שלי פתוחה לגמרי, כי אני פשוט סבלתי וסובלת מהנוכחות שלה אצלי בתוך הגוף. כאשר היא הייתה סגורה אני הקאתי בלי הפסקה ועכשיו שהיא פתוחה אני מתקשה לאכול אוכל בריא שמתאים לדיאטה כמו לחם קל וחזה עוף,ואני עדיין רעבה אז אני פשוט אוכלת כל היום שוקולדים. הייתי אצל הרופא והוא אמר לי שהטבעת לא יכולה להשאר כל החיים בתוך הגוף כי זה גוף זר ויכול להיות שהגוף שלי פשוט לא מצליח להסתגל אליו ובכל מקרה תוך כמה שנים אני אצטרך להוציא את הטבעת אז אם האיכות חיים שלי לא טובה אז עדיף כבר להוריד את זה עכשיו. אין מצב בעולם שאני הולכת לסגור את הטבעת שוב, אני נותחתי אצל ד''ר אבינוח והגעתי למצב שהוא סגר לי על 9 ואפילו מים לא הצלחתי להכניס. אז המצב הוא כזה או שאני מורידה את הטבעת ועושה שרוול או שאני מורידה את הטבעת ואצטרך להתמודד לבד ובלי עזרה מול בעיות ההשמנה שלי. אני מאד מאד מוטרדת ובגלל זה אני אוכלת בלי הפסקה שוקולדים, המוטרדות שלי היא לא בגלל הפחד מהניתוח אלא דווקא מהחוסר תמיכה של אבא שלי, אני יודעת שאני בן אדם בוגר ואם אני מחליטה אז אני כן אעשה את הניתוח אבל העיניין הוא שאבא שלי רופא והוא כל הזמן מנסה להפחיד אותי בההשלכות ועכשיו הוא בא עם סיפור חדש שבגלל שמוציאים את ההורמונים מהקיבה זה עלול לגרום לסרטן בעתיד

 

[אופירA]

יש פה כמה בעיות שונות

חלק מהבעיות - השרוול לא יפתור, ותישארי עם הבעיה ועם ניתוח שכבר אין ממנו דרך חזרה. בעיה אחת - אי ההסכמה של אבא. אני לא חושבת שאפשר לעזור בזה. בעיה שניה - הרופא שלך אומר דברים שרופאים מומחים אחרים (כמו ד"ר סובחי וד"ר אבינוח, שמאוד מאוד מבינים בטבעת) טוענים ההיפך הגמור: שטבעת לא יכולה להישאר בגוף כל החיים, כי היא גוף זר, ותוך כמה שנים צריך להוציא את הטבעת. זה לא נכון. אם אין בעיות, לא צריך להוציא את הטבעת. אם יש בעיות - דליפה, תזוזה, התיישנות - צריך רק ניתוח חוזר של רבע שעה כדי להחליף טבעת. בעיה שלישית - יתכן שעוד לא מיצית את האפשרויות של הניתוח הקודם. יש לך טראומה מסגירה שאפילו מים לא עברו. אין שום סיבה לסבול מטבעת סגורה באופן שמים לא עוברים, ואפילו אוכל בריא לא עובר. בין 0 ל-9 יש אינסוף דרגות סגירה. השאלה אם ניסית את כולן, או שלא ניסית את כולן. חזה עוף מתאים לדיאטה, אבל אינו אולטימטיבי. אני חיה בלי חזה עוף, כי הוא באמת האוכל שהכי קשה להעביר בטבעת. מה הבעיה לעשות דיאטה עם ירך עוף? שוק עוף? למה חייבים חזה עוף? אם קשה לאכול לחם, מה הבעיה לאכול צנים? למה חייבים לחם? האם את מכירה את צורת האכילה הנכונה עם טבעת, שצריך לשתות לפני האכילה כדי לפתוח את המעבר? האם את מכירה את התמרון עם שעות היממה בקשר לאכילת מאכלים מוצקים? וודאי שלא אוכלים מאכלים מוצקים כשהטבעת סגורה, אלא כשהיא נפתחת. האם את מכירה את הטכניקות השונות לפתיחת טבעת? בעיה רביעית - והכי חשובה ועיקרית: את מקישה מהעובדה שיש לך קשיים עם טבעת (גם עם טבעת פתוחה לגמרי), לעובדה שאת אוכלת הרבה שוקולדים. ההקשה הזו היא טעות פסיכולוגית, שאם לא תצליחי לתקן אותה, שום שרוול לא יעזור לך (ובוודאי שלא שרוול לאחר טבעת, שהוא יותר בעייתי), ואפילו מעקף קיבה לא יעזור לך (ניתוח בלתי הפיך נוסף, שמעדיפים לעשות אותו לאחר טבעת שכשלה). את לא חייבת לאכול שוקולדים בגלל שקשה לך לאכול לחם קל וחזה עוף. זה גישה רגשית של שחור לבן - או חזה עוף או שוקולדים בלי הפסקה... את יודעת היטב שיש באמצע: מרקי ירקות, מעדנים דלי קלוריות, אורז ופסטה מרוככים, פשטידות דלות קלוריות, עוף, קציצות, דגים, קרקרים, פריכיות, גבינות, ביצים, קטניות, סויה. חסר אוכל? שוקולד, גלידות ועוגות מקציבים בצורה מסודרת, בשביל הנשמה, פעם בשבוע או יום יום (תלוי בנשמה), ואפשר לכלול אותם בכל דיאטה. אבל בכמות מספקת. את רעבה, אז את אוכלת שוקולד בלי הפסקה... תגידי, אם אני עצבנית, אז אני אהרוג את הילד שלי? ברור שלא. יש הרבה שיטות פחות קיצוניות לפתור את בעיית העצבנות. אז כך זה גם עם בעיית הרעב. יש הרבה הרבה טכניקות ושיטות. טבעת, שרוול וכל ניתוח לקיצור קיבה לא יחסכו מאיתנו לקחת אחריות על הרגלי אכילה בריאים. הם לא מונעים את הבעיה שגורמת חשיבה של "או חזה עוף או שוקולד בלי הפסקה". את צריכה ללמוד לשבוע מאוכל, בעזרת הדרכה נכונה. ואז אינך צריכה ניתוח נוסף, תוכלי להסתדר גם עם הטבעת שלך. ובבעיה של החשיבה וההתנהגות הקיצונית צריך לטפל בעזרת עזרה נפשית, ולא בעזרת שרוול. הוא לא מיועד לכך. תתקשרי אלי, אם תרצי, ואתן לך כמה שיותר הדרכה טלפונית בנוגע לתזונה, הרגלי אכילה, שיטות אכילה עם טבעת, התנהלות נכונה עם טבעת וסגירות זעירות (לא 9 ואפילו לא 5!), עצות לגבי אפשרויות תמיכה כדי לקבל כוח לרכוש הרגלי אכילה. את צעירה מאוד, והחיים הם לפנייך. ושום ניתוח אינו פיתרון לבעיות התנהגות, שאינן קשורות לגודל הקיבה. טל' 03-5781855, אופירה (להשאיר הודעה קולית עם מס' טלפון לחזרה).