בקשה לפרוש חלום
שבת שלום וחג אורים שמח. שמי ליאורה ובתחילת השבוע חלמתי חלום ארוך ואשמח לקבל מענה בנדון. (מראש אני מתנצלת על אורך המלל). החלום התחיל שחברה מהעבודה הסבירה שיש מקום שאני חייבת להגיע אליו כיוון ששם תופרים בגדים בדיוק למבנה גוף של אשה ושם אמצע בגדים מיוחדים. היא הסבירה לי איך להגיע לנקודה המיועדת כאשר צריך להכנס דרך הסופר ולפנות מס' פניות ימינה, שמאלה ולהכנס בכל מיני רחובות. כיוון שלא הצלחתי לעקוב אחר הסברה ביקשתי ממנה שתצטרף אליי. כשנכנסנו למקום היא חייכה אליי ויותר לא ראיתי אותה. המקום הוא מעייין בית פרטי כאשר יש בו מספר רב של חדרים. כל חדר מעוצב אחרת וקיים בו מבחר שונה של בגדים. הבית / העסק שייך למשפחה שכללה אם (מאוד מטופחת) ו-2 בנים כאשר הצעיר מבנהם ליווה אותי לאורך החלום. (בני הבית בעלי שיער שחור וחייכנים באופן תמידי ובכל הבית היו שטיחים על הקיר). אני זוכרת שחייכתי אליהם אבל בתוך תוכי הרגשתי מעט חרדה כיוון שכל הזמן ראיתי אנשים שנפרדים ממיני לשלום ונועלים את הדלת. כנראה שהיה אירוע משמעותי למשפחה כיוון שהיו לבושים במיטב מחלצותיהם ולמרות חיוכם, היה מידה מסויימת של מתח באויר. בעת חיפושיי ביקשתי לראות מכנסיים (שמלות לא מחמיאות לי), אך הבן הצעיר כל הזמן הציע לי שמלות מיוחדות מאוד שהמשותף לכולן שנסרגו ביד ובלי צבע לבן-קרם. הוא עבר איתי בין החדרים עד שלבסוף אמר לי שהוא צריך ללכת ונפרד ממני בחיוך ואימו נגשה אליי והציעה שאנסה חצאיות, אך מהר מאוד היא גם נפרדה ממני, נעלה את הדלת עליי, ונותרתי לבד בבית / בעסק.
שבת שלום וחג אורים שמח. שמי ליאורה ובתחילת השבוע חלמתי חלום ארוך ואשמח לקבל מענה בנדון. (מראש אני מתנצלת על אורך המלל). החלום התחיל שחברה מהעבודה הסבירה שיש מקום שאני חייבת להגיע אליו כיוון ששם תופרים בגדים בדיוק למבנה גוף של אשה ושם אמצע בגדים מיוחדים. היא הסבירה לי איך להגיע לנקודה המיועדת כאשר צריך להכנס דרך הסופר ולפנות מס' פניות ימינה, שמאלה ולהכנס בכל מיני רחובות. כיוון שלא הצלחתי לעקוב אחר הסברה ביקשתי ממנה שתצטרף אליי. כשנכנסנו למקום היא חייכה אליי ויותר לא ראיתי אותה. המקום הוא מעייין בית פרטי כאשר יש בו מספר רב של חדרים. כל חדר מעוצב אחרת וקיים בו מבחר שונה של בגדים. הבית / העסק שייך למשפחה שכללה אם (מאוד מטופחת) ו-2 בנים כאשר הצעיר מבנהם ליווה אותי לאורך החלום. (בני הבית בעלי שיער שחור וחייכנים באופן תמידי ובכל הבית היו שטיחים על הקיר). אני זוכרת שחייכתי אליהם אבל בתוך תוכי הרגשתי מעט חרדה כיוון שכל הזמן ראיתי אנשים שנפרדים ממיני לשלום ונועלים את הדלת. כנראה שהיה אירוע משמעותי למשפחה כיוון שהיו לבושים במיטב מחלצותיהם ולמרות חיוכם, היה מידה מסויימת של מתח באויר. בעת חיפושיי ביקשתי לראות מכנסיים (שמלות לא מחמיאות לי), אך הבן הצעיר כל הזמן הציע לי שמלות מיוחדות מאוד שהמשותף לכולן שנסרגו ביד ובלי צבע לבן-קרם. הוא עבר איתי בין החדרים עד שלבסוף אמר לי שהוא צריך ללכת ונפרד ממני בחיוך ואימו נגשה אליי והציעה שאנסה חצאיות, אך מהר מאוד היא גם נפרדה ממני, נעלה את הדלת עליי, ונותרתי לבד בבית / בעסק.