נו באמת..
הבנקים דורשים לווה נוסף במקרים רבים בהם לא בטוח שהם יכולים לסמוך על הלווה שיחזיק לטווח ארוך. זה יכול להוית כי הוא עובד רק חצי משרה או כי יש לו מחלה כרונית - נפשית או אחרת. יש לי לפחות מכר אחד שהתבקש להביא לווה נוסף כי יש לו בעיה רפואית גופנית מטופלת ומאוזנת תרופתית אבל שבגינה אף חברת ביטוח לא היתה מוכנה לבצע ביטח חיים על המשכנתא שלו. ולא היתה שום הפרה של חובות הסודיות והגנת הפרטיות במקרה שלו (וגם לא נאמר כלום על זה בשאלה שלעיל). הוא מילא את חובתו לגילוי פרטים בבקשה לביטוח חיים עבור המשכנתא, וגילה לבנק בעצמו למרות שזה סיבך אותו קצת בסוף. תגידו - פראייר? אולי. אבל בסופו של דבר עדיף כך מאשר שאם חס וחלילה יקרה לו משהו ילדיו ואשתו יצטרכו לפרוע את המשכנתא כי ביטוח החיים לא יתפוס. בזמן האחרון אני חשה במיוחד בפורום הזה שיש רגישות רבה מאד לזכויות של החולים במחלות נפש, והלוקים בהפרעות נפשיות, בגישה שכאילו כל מי שמתיחס אליהם כאל חולים - סובל מדעות קדומות והבנות מוטעות. ובכן - מדובר במחלות כרוניות, וכפי שמחלת גוף כרונית עלולה לגרום לאדם להיות בלתי כשיר לעבודה לפעמים, והבנק רוצה בטוחה לעניין זה - כך מחלת נפש עלולה לגרום לאדם להיות בלתי כשיר לקבל החלטות לפעמים, והבנק רוצה לקבל בטוחה לעניין זה. ולעניין המשפטי - 1. אני לא מכירה חובה על הבנק לתת הלוואה לכל אדם. הזכאות היא מול משרד השיכון ולא מול הבנק. ישנן הנחיות של בנק ישראל בנושא אחזוי בריבית וכו' אבל אין איסור כללי על סירוב לתת הלוואה או התנייתה בתנאים מסוג זה, שאגב נראים לי סבירים ומידתיים בנסיבות העניין, ולא אכפת לי אם מישהו פה יחשוב בגלל זה שאני סובלת מבורות בנושא מחלות נפש (ומובטח לכם שאני לא). 2. אני לא מכירה חובה בחוק על רופא לספק "אישור כשירות משפטית" לכל דורש אבל אני חוזרת ואומרת שרופא מטפל שלא נותן אישור כזה הוא או פחדן גמור, או שיש לו סיבה טובה. 3. לא מבקשים אישור כשירות משפטית ממי שלא ידוע עליו ולא ניכר בהתנהגותו שיש בעיה עם כשירותו, אבל אם הידיעה קיית מכל סיבה שהיא - אי בקשת אישור כזה נראית לי כרשלנות שעלולה לעלות לבנק ביוקר, ובנקים לא אוהבים לקחת צ'אנסים כאלה. בקיצור - קיבלתם עצה ישימה ומעשית. לא מתאים לכם? בהצלחה בריב עם הבנק. מנסיון - הוא בד"כ מנצח.
