שדמה- אל תחושי רגשות אשמה
כולנו מאבדים את האשתונות- ואומרים ועושים דברים שאנחנו מצטערים עליהם- (או אולי אפילו מפליקים פה שם) אני אישית לא יודעת איך הייתי שורדת את תקופת הבגרות (הנוראית) לו הבן שלי לא היה עובר בגיל 15 לגור בחדר משלו במסגרת בני הנעורים (קיבוץ זוכרת...) בבת אחת זה הוריד את כל המתח בבית- את הגרבים שלו והכביסה שלו הוא נאלץ להרים- כי לא היה מישהו אחר-(עד שהופיעה חברה חביבה...) וכנ"ל לנקות ולסדר...ולהעיר את עצמו לבית הספר- . לא אומרת שלא היו מגרעות למגורים שלו לבד- אבל בשביל העצבים שלי זה היה פשוט נפלא
כולנו מאבדים את האשתונות- ואומרים ועושים דברים שאנחנו מצטערים עליהם- (או אולי אפילו מפליקים פה שם) אני אישית לא יודעת איך הייתי שורדת את תקופת הבגרות (הנוראית) לו הבן שלי לא היה עובר בגיל 15 לגור בחדר משלו במסגרת בני הנעורים (קיבוץ זוכרת...) בבת אחת זה הוריד את כל המתח בבית- את הגרבים שלו והכביסה שלו הוא נאלץ להרים- כי לא היה מישהו אחר-(עד שהופיעה חברה חביבה...) וכנ"ל לנקות ולסדר...ולהעיר את עצמו לבית הספר- . לא אומרת שלא היו מגרעות למגורים שלו לבד- אבל בשביל העצבים שלי זה היה פשוט נפלא