מרג' אל חמאם..ירדן/רבת עמון
המרחצאות שביקרתי בהם בטיול לרבת עמון. ..בערב התקשרנו לנהג המונית שהביא אותנו למלון וביקשנו ממנו שייקח אותנו לטייל בעיר הגדולה רבל עמון. לבשנו קצר ויצאנו לחכות לו מחוץ למלון המהודר שבגבעה המערבית של העיר הזאת הגדולה. הגיע בדיוק רב ואנחנו עולים ויוצאים לדרך..בגמר הסיבוב המעניין אנחנו מבקשים ממנו שייקח אותנו לאיזה בילוי מעניין בסביבה הקרובה,הנהן בראשו ואמר שבהחלט הוא מכיר מקום מיוחד בשבילנו..רק מה,זה מרוחק קצת מהעיר.שותפי לטיול שהוא דובר ערבית על בורייה שאל פרטים נוספים על המקום ויצאנו לדרך הארוכה וה'מפחידה'. רמקוליי ענק 'דפקו לי' במושב האחורי את האוזניים במוזיקה ערבית מסתלסלת בקולות נגינה. עוזי שותפי לנסיעה יושב מקדימה ואני מאחור עם מצלמת הוידאו הישנה שלי שלא מפסיקה לצלם סביב את החשיכה. יוצאים מהעיר מערבה בדרך ראשית ואז הנהג מתחיל לעשות לנו קיצורי דרך בתוך כפרים קטנים וחשוכים ללא שילוט.ה'פחד' מתחיל להשתלט עלי ועדיין הוידאו מונח ומצלם כי חשבתי שאם יקרה משהו רע אז תהיה אולי איזו עדות! ככה מתקדמים בדרכי העפר ההם ביינות לשכונות אפלות..שני ישראלים ונהג פלסטינאי אחד ומונית שחורה ומבריקה. הרמקולים מנגנים בקול..ואני מבקש לעצור בצד להשתין[כנראה מחרדה]יצאנו מהמונית יחד עם הנהג וכולנו עומדים שם בצידי הדרך החשוכה ומשתינים לנו תוך שאני מציץ לצדדים בחרדה. יאללה ממשיכים בדרכנו..לפתע שורת פנסים מאירה את דרכנו לתוך אתר כזה כשמזרקות קטנות מתיזות מים בחדוה לתוך קעריות בטון. תאורת גן נהדרת ורגועה ושם הנהג מחנה את המונית. יורדים ונכנסים פנימה אל גן המיזרקות ההוא.אני מצלם סביב והנה ניגש אלינו אחד המלצרים הלבוש בהידור ומזמין אותנו לשבת. הנהג מצטרף אלינו לפי בקשתנו והוא נענה ויושב לשולחן. שני זוגות 'חשישה' מובאות לצידנו ועוזי שותפי מתחיל לינוק ממנה בחדוה[אני לא בקטע הזה]צלוחיות קטנות של כיבוד ופינג'אן תה גדול מוגש אלינו לשולחן. שותים ונהנים ומביטים בהשתאות סביב אל המקום הנהדר הזה שהכרנו. לאחר דקות ארוכות ניגש אלינו הזקן שהביא לנו את הנרגילות,לבוש במין חלוק שחור עם רקמה מסורתי שכזה ועבאייה לראשו,הוא קרב ולוחש באוזני ב'עברית' חלושה אתם מישראל? אני מהנהן בחיוב והוא שואל שוב מהיכן? אני משיב לו 'מין חיפה',עיניו אורו והתחילו זולגות דמעות של ממש. אני מביט בו בפניו מקרוב בלחייו החרושות קמטים..הוא מתבונן בי ובוחן אותי ואוטוטו נראה לי שהוא עומד לנשק אותי. עוזי משוחח עם הנהג בערבית ואני מאזין ללחש המילים של הזקן ההוא וכך הוא מספר לי על ילדותו בחיפה בשכונת חליסה שם התגוררה משפחתו באותם ימים של שנות הארבעים ואילך..עבד כשוליה אצל אחד מקצבי העיר בחיתוליה בשכונה הסמוכה לביתו ואפילו שאל אותי על הבת של הצלם ההוא ועל הגשר..ועל ועל ועל וממש לא רצה לעזוב אותי,ועוד סיפר לי שכל כך הרבה שנים הוא לא דיבר בשפה הזאת..עברית. עד שהופיע המלצר ההוא המעונב ורמז לו שיסתלק[הבדלי המעמדות] לקראת חצות אנחנו נקראים להיכנס פנימה אל קומת המסעדה המהודרת שבקומה השנייה,כאן גם נהג החביב שלנו מוצא מן הגן אחר כבוד[הבדלי המעמדות]. מוזיקה חרישית ונעימה מנגנת מרמקולים בפינות האולם הזה וראשוני המבלים במרחצאות נכנסים אט אט פנהימה וממלאים את השולחנות.אחדים מאנשי המלך בלבושם המסורתי בכאפיות האדומות ובנות לוויה אירופאיות ממש לבושות 'טיפ טופ'. אני ועוזי מובלים ע'י מלצר לשולחן בפינת המסעדה. צוות נגנים תופס את מקומו ומיתרי העודים הגדולים משמיעים מצליליהם. המלצר שלנו מחייך קלות ומשוחח עם עוזי 'דובר הערבית' על מה שהולך לקרות. קנקן גדול של שתייה קרה וצוננת מובאת אל השולחן ובתוכו של הכד צפים מין עלים לא מזוהים,טעימה לאללה השתייה הזאת! מגשי ענק מתחילים לפזר סלטים בכל הגוונים והצבעים והתיאבון מתחיל להיפתח במהירות. אוי אוי אוי איזה טעם גן עדן..והפיתות הדקיקות החרוכות קמעה ואיזה כייף לנשנש מכל הצלוחיות הקטנות..איי איי איי טעים לאללה. איזה סוגים איזה מינים איזה טעמים..ללקק את הידיים של מי שעמל והכין לנו את זה. הבטן מתחילה להראות סימנים ראשונים של שובע ואנחנו עדיין לפני הכל כנראה. לוגמים בשביל להוריד,ואחרי זמן קצר ביותר עגלת גריל קטנטנה נצמדת לשולחן וכאן מתחילה ארוחת הערב הגדולה ביותר שחוויתי פעם. צלחת ענקית של בשרים נחתכים בסכין ארוכה,בשר ציד..צבי ודורבן,בקר ועוף והכל מתובל וטעים בטעמים וניחוחות שלא טעמתי מימיי. וככה בין לבין כשהראש סחרחר מהריחות וממנעמי הארוחה המוזיקה מתחדדת ועולה בקולה של זמרת סורית שחורת שיער והיא מביטה רק אלינו ואל מצלמת הוידאו שברשותי. קולה המסתלסל עולה ויורד ונגינת העודים רחבי הבטן עושים לנו את זה והעיניים אט אט נעצמות ורק מיטה חסרה לי כעת. אני מקצר כאן במעשיה שלי..מחליטים לצאת החוצה,הבטן כבר יצוקה ורוויה והראש סחרחר מהמוזיקה ההיא..ככה יורדים במדרגות אל החנייה שבה הנהג ממשיך ומבריק את המונית השחורה ההיא והנה אנחנו כבר בדרך למלון והשחר מאיר ממזרח..בוקר! מרג' אל חמאם..מקום נהדר
