בעצב תלדי בנים

[ת מ ר ו ש ק ה]

בעצב תלדי בנים

עברה לי מחשבה בראש ובעקבות הולדת הדור הבא של הפורום (מזל טוב צימס!) רציתי לשאול יש קשר בין עצב (עצבות) לבין עיצוב ואולי גם עצב (ביולוגי)? אתם חושבים שבשביל להתעצב צריך גם להיעצב? ולמי שתוהה מי אני, מה אני, מה.. אז אני מידי פעם נקלעת לכאן ולרוב לא מוסיפה כי אין לי מה שנה טובה

 

[hillelg]

על אותיות כפולות ומשולשות

אליבא דחכמי הלשון של דורנו, ישנן אותיות בעברית, שמקורן הוא בכמה אותיות שונות, שנהגו באופן שונה, ורק לאחר מכן אוחדו לאות אחת. כך: ח (גרונית) ו-ח' (חיכית; כמו כ' רפויה). ע (גרונית) ו-ע' (נשמע כמו שילוב של ע, ר (של היום), ו-ג). וכן הלאה. רבות מהאותיות האלה השתמרו בנפרד בערבית ובשפות שמיות אחרות, וכך אנו יכולים לדעת האם האות ח' במילה 'לחם' היא אותה אות שבמילה 'להילחם' (לא). וכאן, במילה 'עצב' יש שתי אותיות כפולות כאלו: ע' ו-צ' (ע' יש שתיים, ו-צ' - שלוש!). כך שהגיוני שחלק ניכר מן המילים אין קשר ממשי ביניהם, אלא אולי מרוחק. למשל, עצב (צער) בערבית הוא - עַ'צַ'בַּ, לעומת עצב (צר) שהוא עַצַ'בַּ, ועצב (סיב בגוף) שהוא עַצַבַּ. כמו שאת רואה, בכל אחד יש ע' או צ' מקורית אחרת. כך שקשר ישיר לא אמור להיות. קשר עקיף (מהעובדה שבכל זאת יש להם צליל דומה) - דברי עם נטמג. זה הבייבי שלה.

 

[ת מ ר ו ש ק ה]

תודה../images/Emo140.gif

 

[עופר ב.ה]

ניצלו"ש

ביוט לראש השנה: "הסרבנות היא אבי אבות הסכנה". דן חלוץ, מפקד חה"א (אין לי כוונה לפצוח בדיון פוליטי).

 

[hillelg]

זה דווקא לא נראה לי שיבוש בטעות

שכן הוא ודאי לא התכוון ל'אבי אבות הטומאה'. הוא רצה לשלב את ה'אבי אבות' עם ה'סכנה'.

 

[עופר ב.ה]

אבל השימוש משובש

הוא חיפש מילים שיבטאו את חומרת הסכנה. אבל "אבי אבות" מתייחס למוצא, למקור. ההגדלה היא רק חלק מהמשמעות. הבנתי אותך.

 

[אטיוד5]

לא ברור מה הכוונה ...

יכול להיות שהתכוון שסרבנות היא מוצא, מקור הסכנה. כלומר שסרבנות מובילה למצב מסוכן. ויכול להיות שהתכוון לומר שסרבנות היא סכנה גדולה, ובעצם ה"אבי אבות" שלו נרדף ל"אמ-אמא-של", רק לכאורה פחות עממי.

 

[hillelg]

אני לא יודע

אם 'אבי אבות' הוא המוצא, המקור. להיפך, מקור הביטוי הוא בהלכות טומאה וטהרה, כאשר יש 'אב הטומאה' (זב, נניח), ויש 'אבי אבות הטומאה' (מת), ויש גם 'ראשון לטומאה', 'שני', וכן הלאה. מדובר על דרגת חומרה, ולא על מקור. כלומר: אם משהו נגע ב'אבי אבות הטומאה', הוא נהיה 'אב הטומאה' (טמא מת, למשל). אם משהו נגע ב'אב הטומאה', הוא נהיה 'ראשון' (מי שנגע בטמא מת). וכן הלאה. יש דינים שונים על דברים שונים, איפה נעצרת השרשרת אצלם, אבל זה כבר לא הנושא. אבל הבאתי דוגמה מהרמב"ם, להמחשה.

 

[גנגי]

אם כל המלחמות

זאת אשתו של אבי אבות הטומאה, או כלתו?

 

[מוגג]

לא. אבל אם שש עשרה

היא אמא לילדים מרובים ..

 

[גנגי]

אם שש עשרה

אז לא שבעשרה.

 

[גרי רשף]

כולם נדרשים להפסיק לציית לפקודות!!!