בעלי ואני

[עצובה נורא]

בעלי ואני

היי לכולם אני טובה בלכתוב ומתנצלת מראש אם אני כותבת הרבה. אני נשואה + 2, יש לי בעל שאוהב אותי מאוד, אנחנו נשואים כבר שבע שנים, אבל מכירים הרבה יותר. לאחרונה אנחנו מרבים לריב ולהתווכח, אני ממש לא יודעת כבר מה לעשות, אני יודעת שאני בן אדם שמתעצבן מהר, וגם יודעת שבעלי הוא אדם טוב רגוע וסלחן, אבל לאחרונה שום דבר לא הולך. יכול להיות שזה קשור למה שקורה לנו מסביב בחיים, אבל אני נורא רוצה להיות איתו, ומצד שני מרגישה שאני עומדת להשתגע כבר מהויכוחים והשיחות של תסבירי לי, ותסביר לי. מה אני יעשה, אני ממש עובדת עצות. תודה מראש לכולכם

 

[פלסטיק]

הוא לא רב לבד, וגם את לא.

היה שינוי, מה היה השינוי? האם יכול להיות שהוא פשוט נמאס לו שהוא הרגוע והסלחן והתחיל לענות לך באותו מטבע?

 

[עצובה נורא]

אותו מטבע

אז קודם כל הוא לא עונה באותו מטבע, הוא הרבה יותר רגוע ממני, ואני חושבת שזה טוב אחרת היה פה פיצוץ. דבר שני אנחנו אוהבים נורא, ואנחנו מדברים על זה ביננו אבל אנחנו לא מצליחים להבין מה קורה, אני טוענת כל הזמן שכולם נגדי, והוא מנסה להסביר את עצמו, מן פלוטר כזה שממש קשה להסביר. בקשר לשינויים, אז אמא נפטרה לפני תשעה חודשים באופן פתאומי, ובגיל צעיר. אני חיה בארה"ב והייתי בחודש תשיעי ולא יכולתי להגיע להלוויה ולשבעה, ולכן נאלצתי לעבור הכל כאן לבד, בלי להיפרד ולראות אותה בימיה האחרונים. כמובן ששינויי כזה משפיע על החיים, מה דעתך?

 

[פלסטיק]

שינויים ותקשורת

אין לי תשובה, רק אולי כמה שאלות/ תהיות. יכול להיות שמחוסר תקשורת אחרת תיעלתם את חילוקי הדעות בינכם למריבות? שכרגע חלק מהתקשורת בינכם נעשית בצורת ויכוח קולני? אולי יש נושאים שפשוט אתם לא מסוגלים להעלות בינכם בישוב דעת (בניגוד לנושאים אחרים שבהם אתם מטפלים בצורה אחרת)? כולם נגדך: זאת אומרת שיש עוד משתנים במשוואה הזו, זה לא רק את ובעלך. מה ההשפעה שלהם על מערכת היחסים בינכם? את מכירה את הבדיחה על ההוא שטוען שזה שהוא פרנואיד לא אומר שכולם רודפים אחריו? לא שאת פרנואידית אבל איזו סיבה יש לכולם להיות נגדך? בקשר למוות של אימך, אני לא חוויתי את החוויה הזאת כך שאני לא יכול להעיד בקשר לזה אבל בהחלט נראה לי שזה אירוע קשה וטראומטי. עברת כמה אירועים חזקים מאוד אחד אחרי השני וזה לא פשוט, מוות של אם ולידת ילד. יכול מאוד להיות שהאירועים האלה מקרינים על המריבות בינכם ואתם צריכים למצוא דרך לפרק את המוקש הזה

 

[עצובה נורא]

תשובות לשאלות

קודם כל תודה על תשומת הלב. אז כך, יש ביננו תקשורת, אנחנו אומנם רבים אבל גם מדברים על המון דברים, בעלי יודע מה עובר עליי, הוא קצת יותר סגור וזאת בעיה אבל בכל זאת יש תקשורת. אנחנו מדברים על הכל, אין דבר שאנחנו מסתירים אחד מן השני, או מסוגלים לדבר עם משהו אחר על משהו שאנחנו לא מסוגלים לדבר ביננו. בקשר לכולם נגדי אז כך, אני בתקופה חרא כמו שכבר הסברתי, אולי אני באמת פרנואידית אבל לא ניראה לי, אני נמצאת נורא בבידוד ולא כי אני לא בסדר, אם אתה שואל אותי אני אחלה, אפילו כשאני אם אנשים אף אחד לא יודע שרע לי וקשה לי, אני שומרת את העצב לעצמי ונורא נחמדה עם אנשים, צוחקת וכייפית, אבל החברות הטובות שלי, שהם שתיים, פתאום נעלמו לי, אז נראה לי שכך פתאום כולם נגדי, ואני נשארתי לבד, קשה לי עם זה וזה אולי מביא גם למתח גם אני הרבה בדיכאון בגלל זה. אני לא מאחלת לך לעבור את החוויה הנוראה שעברתי, זה קשה וטראומתי אבל חייבים להמשיך, דווקא אני לא חושבת שזה מה שמביא מתח לייחסים ביננו, אולי זה חלק מהעניין שאני עצבנית ומדוכאת בגלל זה. דרך אגב בעלי היה מאוד קשור לאמא שלי, והוא לא כך את המוות שלה לא פחות קשה ממני. מקווה שלא עשיתי סלט מכל הנושאים. תודה

 

[חונה לרגע]

מזלך שבעלך "טוב, רגוע וסלחן"

באמת מזלך, תארי לך שגם הוא היה "עצבן"כמוך? לא סיפרת על מה אתם מתווכחים, האם בעיות תקציב? חינוך הילדים? מה קורה ביניכם?

 

[עצובה נורא]

"עצבן" כמוני

אז קודם כל, בעלי הוא אומנם רגוע וסלחן, אבל כשהוא מתעצבן אז חבל על הזמן, וזה נורמלי, לכל בן אדם יש את הסף שלו. אני באמת חושבת שיש לי מזל שבעלי "טוב, רגוע וסלחן", אבל יחד עם זאת אני חושבת שמגיע לי יחס טוב והוגן, כאשה שחזיקה את הבית בצורה הטובה ביותר, מבשלת כל יום, ומטפלת בילדים יוצא מן הכלל, אני חושבת שאני צריכה שיעריכו אותי קצת, הוויכוחים שלנו הם לפעמים על ביזבוזים שיש, שנכון לפעמים זה באמת מוגזם, אבל לרוב לא, יש ויכוחים על כך שאני רוצה שהבית יהיה מסודר וכאלה, ולא זה לא ממש חשוב, והרבה ויכוחים על כך שהוא בא מהעבודה יושב מול הטלוויזיה וזהו, ועוד כל מיני כאלה. בסך הכל הכללי יש ביננו אהבה גדולה, אבל ויכוחים מטופשים ומעצבנים שנורא מפריעים לחיי היום יום.