בעית הסיבתיות

רז ל

New member
בעית הסיבתיות

לצערי אני לא כל כך מבין את בעית הסיבתיות של יום. ומה גם שאני לא מבין באיפה קאנט נוגד את האמפריציזם של יום ומה הוא כבר כל כך מחדש? (חוץ מזה יש גם אולי עוד דבר אחד או שניים שאני עוד לא מבין..) אם למישהו יש מה לבאר אני אשמח... רז.
 

khamala

New member
אנסה להיזכר...

אני לפני הרבה שנים עשיתי עבודה על יום... עד כמה שאני זוכרת, יום ביטל את האינדוקציה. הוא טען שאין לה תוקף. זה שתמיד השמש זרחה , זה לא אומר שהיא תמשיך לזרוח... זה שאנחנו רואים ארוע א ולאחריו ארוע ב - וזה שזה קרה עד היום, זה לא אומר שזה ימשיך לקרות. כשהוא פירק לגורמים את תהליך הסיבתיות הוא הראה שאין לו בסיס. אותו דבר הוא עשה עם המונח "אני" כשהוא פירק אותו, בדיוק כמו בבודהיזם, הוא גילה שאין לו עצם, בסיס מוצק, רק רצף של מחשבות שחולפות... קאנט ניסה להראות שאימפריציזם קיצוני לא מביא לשום מקום...המקום שאליו הגיע יום. וכך הוא הכניס למעשה את עקרון הסבתיות, לא כקיים בתור רושם בעולם ( זה מה שהאמיפריציסטים חיפשו תמיד, רושם מקביל לכל מושג) אלא קיום קטיגורי בהכרה שלנו. כלומר , ישנם קטיגוריות, מעיין מסנננים שדרכם אנו רואים את העולם, חלל, זמן, וגם סיבתיות. איננו יכולים לראות את העולם ללא אותם קטיגוריות. ולכן אנחנו לא צריכים לחפש רושם שמקביל לסבתית, ולהוכיח שהיא קיימת. במובן הזה קאנט איחד בין הרציונליסטים, לאימפריציסטים. מקווה שעזרתי... זה באמת עד כמה שאני זוכרת.. לגבי השאלה השנייה...
 
למעלה