בעיית שינה

בעיית שינה

קודם אני אציג את עצמי כי זו פעם ראשונה שאני כותבת בפורום הזה. אני בעיקר גולשת בפורום היריון ולידה, כי אני בהיריון, ומידי פעם מציצה בפורום הורים לתינוקות, ועכשיו גם כאן, כי הבת שלי כבר בת שנה ושבעה חודשים, הגיע הזמן, לא? אנחנו גרים בגרמניה עקב עבודה של בעלי, ונמצאים פה כבר חמישה חודשים, כך שהקטנה כבר רגילה לחדר שלה ואוהבת את המיטה שלה. בערב, כשהיא עייפה, היא הולכת לכיוון המיטה ואומרת "נומי נומי", או "לישון", ואז היא מקבלת בקבוק ונרדמת איתו. בחודשים האחרונים היא התרגלה שכשהיא מתעוררת בלילה היא מקבלת שוב בקבוק. אני יודעת שזה הרגל גרוע, אבל בתחילת ההיריון הרגשתי ממש רע, ולא עמדתי מול ההתעקשות שלה, ועכשיו זה כבר הרגל רציני. ברוב הלילות היא הייתה קמה פעם אחת או מקס' פעמיים וחוזרת מייד לישון עם הבקבוק, וזה דיי נוח. אלא שבשבוע-שבועיים האחרונים היא התחילה להתעורר יותר פעמים. למשל הלילה היא הלכה לישון ב-9 וחצי, וקמה ב-12, ב-1 וב-2, ואז ישנה עד 6 וחצי, ושוב נרדמה עד 8 וחצי. כל התעוררות כזו כמובן מצריכה אותי להכין לה בקבוק (אני נותנת כמות קטנה ומדוללת, אבל עדיין זה נראה לי מוגזם). מטריד אותי שיש לה את ההרגל הגרוע הזה, להירדם רק עם בקבוק, ואני רוצה ללמד אותה להיפטר ממנו, ולהירדם כמו גדולה עם שיר או סיפור, וגם לחזור לישון אחרי התעוררות בלילה בלי בקבוק. אגב, היא מעולם לא לקחה מוצץ, אבל בשעות היום היא משתמשת בבקבוק עם תה כמו במוצץ. היא ממש "מכורה". לפעמים ניסיתי לשיר לה לפני השינה כדי שתירדם ככה. אמרתי לה לשים ראש על הכרית, והיא אכן שמה, אבל אחרי כמה שניות שוב הרימה, למרות שהייתה מאוד עייפה. השיטה הזו הצליחה פעם אחת לפני כשבועיים, וזה לקח המון זמן (אולי שעה). אני מוכנה להשקיע כמה לילות של מאמץ כדי ללמד אותה הרגלים טובים. השאלה היא איך עושים את זה, רצוי בהדרגה ובלי בכי, ובלי לפגוע ברצון שלה ללכת לישון. אני מצטערת שיצא לי ארוך, ומודה מראש על כל התשובות.
 

tiger mom

New member
בת כמה היא?

קודם כל תדדלי את הבקבוקים בלילה ותעבירי אותה למים. זה כבר יורת טוב (לפחות לשיניים). אני בגיל שנתיים וקצת שיניתי את ההרגל של להרדם עם בקבוק סימילאק. היא מקבלת במיטה רק מים. זה לא מושלם, אבל יותר טוב לשיניים. פשוט הסברתי לה שמהיום היא מקבלת את הסימילאק על הספה בסלון, אח"כ מצחצחים שיניים ואח"כ מיטה מקבלים רק מים. זה שהיא קמה למים לא אומר שהיא תשן לילה שלם בלי מים. צריך בשביל זה הרבה סבלנות ואני לא יודעת אם הייתי עושה שינויים כאלה לפני לידה, כי לידה לפעמים גורמת לרגרסיה בנושא ואז מתחילים הכל מחדש.
 
להעביר למים בתור התחלה

זה רעיון מצויין. כמו שנאמר גם יותר בריא. אצלי באיזה שהוא שלב היא הבינה שזה רק מים ולאט לאט קמה פחות ופחות. (בהתחלה הייתי נותנת לה מים קצת חמימים). בנוסף כן הייתי בודקת אם זה לא רעב. גם בגילאים האלה יש תקופות גדילה שפתאום הם כן רעבים. נסי להעשיר את ארוחת הערב שלה בחלבונים (חביתה, דניאלה (או מה שיש להם שם בגרמניה), גבינות, קורנפלקס עם חלב) ובפחממות (עוד מנה פסטה / פתיתים או אורז) כמובן לא הכל באותה ארוחה
תראי אם זה עוזר. אם זה באמת לא רעב, אז אין ברירה וזה כמו גמילה: לאט, עם הרבה סבלנות וקצת בכי (היא הרי תנסה את מזלה ותרצה את הבקבוק עם חלב). הייתי גם מוותרת על תה במשך היום. שתשתה במקום מים. יותר בריא, פחות סוכר והרגל יותר טוב לחיים אחרי זה. בהצלחה..
 

ayala26

New member
../images/Emo45.gif הבן שלי מבקש לפעמים מים באמצע הלילה

הוא לא רעב אלא צמא. מאחר שמים לא מזיקים לשיניים וגם אני שותה לפעמים מים באמצע הלילה אני לא רואה סיבה למנוע את זה ממנו. אני שמה לו בקבוק ליד המיטה והוא גם יכול לקחת אותו לבד ואז אין צורך להתעורר במיוחד.
 

נושקולה

New member
גם אנחנו עברנו את זה

התחלנו מכך שבמהלך כל הערב לפני שרותם הלך לישון אמרנו לו שילדים גדולים שותים בלילה מים ולכן היום בלילה כשהוא יתעורר יחכה לו בקבוק מים במיטה שהוא ישתה אותו. לפני שהוא הלך לישון הראנו לו איפה נמצא הבקבוק (לידו במיטה) והסברנו שוב שילדים גדולים שותים בלילה מים. זה ממש נהיה משחק: אני: ילדים גדולים שותים בלילה חלב? רותם: לא!!! מים! כשהוא התעורר בלילה ישבנו לידו וכשהוא בכה שהוא רוצה חלב הסברנו שוב שילדים גדולים שותים בלילה מים. (בלי להשתמש במילה "לא" או כל דבר שיגרום לאנטי) 2 לילות קשים ומאז כולנו ישנים טוב יותר... עכשיו אנחנו עובדים על: סיפור אחרון, רותם הולך לישון ואמא הולכת לסלון (כדי שירדם לבד ולא נשב לידו עד שהוא נרדם...) בהצלחה!
 

נושקולה

New member
אנחנו עוד עובדים על זה...

הוא מנסה כל מיני שיטות כמו: ספר חדש, הספר השני עוד אחד, עוד אחד אחרון, ספר של סבא אבי ספר אי אטל אנב (ספר מיץ פטל הארנב) ואנחנו כמו מנטרה אמרנו שזה הסיפור האחרון, רותם הולך לישון ואמא הולכת לסלון... לפני כמה ימים הנושקול אמר לו: תסתכל מה השעה (הראה לו את השעון) את כבר מפהק ועייף, כבר מאוחר זה זמן ללכת לישון וכמו גדול, רותם שם ראש על הכרית ונרדם. לא הצלחנו לשחזר את ההצלחה...
 
איך לימדתם אותו להירדם לבדו במיטה?

הוא לא בוכה כשאת הולכת? נראה לי שאין מצב שהיא תיתן לי ללכת הלי שהיא תבכה. ואני לא בעד לתת לילדה לבכות עד שהיא תירדם.
 

tiger mom

New member
עדיין לא הבנתי בת כמה היא?

אבל אם את רוצה שהיא תרדם לבד (ושוב, אני לא יודעת בת כמה היא. אני עשיתי את זה רק אחרי שלב חרדת הנטישה), תשבי איתה, ואז תגידי שאת הולכת רגע לשירותים וכבר חוזרת. תצאי לדקה ותחזרי. אח"כ תגידי שאת הולכת רגע וכבר חוזרת. תצאי לדקה ותחזרי. אחרי שהיא תתרגל לזה, תצאי לזמן קצת יותר ארוך. ככה כל כמה לילות להאריך את הזמן שאת נמצאת מחוץ לחדר. למרות שאני פעלתי בשיטה אחרת: הסברתי לה על האחרי צהריים שהיום היא הולכת לישון לבד. היא חזרה אחרי והסבינה את סדר היום. כשהגיע הרגע, היא כמובן בכתה. חזרתי לחדר, הסברתי לה שהיא הולכת לישון לבד ואם היא צריכה משהו שתקרא לי. היא קמה מהמיטה כל הזמן. החזרתי אותה והסברתי לה (היא בכתה כל התהליך). 15 דקות אחרי זה היא הייתה במיטה, קראה לי (בלי בכי) ביקשה עוד בקבוק. נתתי לה. מאז היא הולכת לישון לבד. זה היה בגיל שנה ו-10. עשיתי את זה כי לשבת איתה בחדר הפך להתהליך של שעה שכבר לא התאים לי (כשזה היה 10-15 דקות לא היה לי בעיה עם זה). מה שכן, עשיתי את זה בנפרד מהבקבוק (קודם לישון לבד. אחרי חודשיים גמלתי אותה מלשון עם סימילאק)
 
היא בת שנה ושבעה חודשים

תודה על התשובה המפורטת. נראה לי שלשיטה שלך יש סיכוי לפעול גם אצלנו. בינתיים היא כן נרדמת לבד, כלומר, בלי הורה בחדר. היא מקבלת את הבקבוק, שותה, ותוך כדי כך נרדמת. אבל אני מעדיפה שהיא תירדם בלי הבקבוק, כי זה ממילא מיד אחרי האוכל (אולי חצי שעה) אז היא לא צריכה עוד אוכל, זה סתם הרגל בעיני. או אולי אני טועה?
 

tiger mom

New member
יכול להיות שזה סתם הרגל

יכול להיות שהיא עוד רעבה. אצלנו זה בקבוק במקום מוצץ. היא פשוט וויתרה על מוצץ בשלב מסויים והפכה את הבקבוק למוצץ אין לי בעיה שהיא נרדמת איתו. היה לי רק בעיה שזה היה סימילאק, כי זה לא בריא. היום היא נרדמת עם מים. אין לי כוח וחשק להתמודד עם זה וזה לא מפריע לי מספיק. בסוף זה יגמר.
 

נושקולה

New member
אני לא נותנת לו לבכות לבד במיטה

אני יודעת להבחין מתי זה בכי אמיתי ומתי זה התבכינות / נידנוד... בשלב של ההתבכיינות / נידנוד אני משאירה אותו במיטה. לפעמים הוא מפסיק אחרי דקה שתיים ונרדם אם זה הופך לבכי אני ניגשת אליו ומרגיעה וחוזרת על זה שהוא הולך לישון ואמא הולכת לסלון... יש ימים שזה לקוח דקה ויש שלוקח 5 דקות. בכל מקרה אנחנו מקפידים לעשות זאת כשהוא באמת מוכן לשינה וזו הסיבה שבתקופה האחרונה האחרנו את שעת השינה קצת
 

פולספגן

New member
באיזה תחום?

האם באכן (בגבול עם בלגיה)?, יש שם אוניברסיטה שהיא תאומה של MIT (דרך אגב, גם הטכניון תאומה של MIT)
 
למעלה