בעיית השנה שלי...

יעלגול

New member
קצת ממני

החבר הכי טוב או החברה הכי טובה, זה לא מישהו/י שאיתו (בגלל הנוחות אני עוברת לזכר) רוצים לבלות יותר מכולם, אלא מישהו שאם קורה משהו חשוב בחיים, או שיש משהו שמציק, או משהו שמפריע, אפשר לדבר איתו. מישהו שיתן לך מיטה שאין לך איפה לישון, שיבוא לקחת אותך באמצע הלילה, ואתה יכול להתקשר אליו גם בארבע בבוקר שאתה לא יכול להירדם. מזלי הטוב ברך אותי באחד מכל מין. יש לי גם חברה הכי טובה וגם חבר הכי טוב. ואני לא מוצאת את עצמי עושה הבדלות אם מי אני מדברת על מה. אני אתן את שתי הידיים שלי בשביל כל אחד מהם ואני יודעת שגם להיפך. אילו אנשים שתמיד נמצאים שם בשבילי בטוב וברע. ואם בטעות תראו את זה (למרות שיש סיכוי נמוך) אז אורלי וערן אני מתה עליכם ואתם יודעים את זה.
 
יש לי תחושה, לילו

שאולי, למרות שאת חושבת שאת עושה הכל בשביל חברותייך, משהו חסר שם בפנים. את לא סומכת עליהן לחלוטין, את לא בטוחה שאם תזדקקי באמת לעזרתן - הן יהיו שם, למרות שאת טוענת שאת תעשי הכל בשבילן. יכול להיות שאת ביקורתית מדיי כלפי החברות שכבר קיימות? יכול להיות שיש פה איזה אלמנט תחרותי/קנאתי בין השורות? (זו רק שאלה, לא קביעה). ואם אחבר את הצורך שלך באוזן נשית, לבין שאלתה של צימס לגבי "האם יש דברים שאפשר לדבר עליהם רק עם חברות?", אני חושבת שכן. חברים-גברים בהחלט יכולים להיות ה"חברה הטובה" ברוב המובנים (יכולת הקשבה, עידוד, דחקות וקטעים), אבל סביר להניח שבחורה תוכל להבין עוד כמה דברים מעבר לכך, מעצם היותה אישה. לא מדובר דווקא בקניות משותפות או מריחת לק הדדית, אלא דווקא בצורת החשיבה שנובעת מנסיון החיים הדומה (פרידה מחבר, היסוסים בתחילת קשר וכן הלאה). אחד הדברים שאני למדתי במהלך מאות שנותיי על האדמה הוא שאם אתה לא נותן (לא במובן של "אני אהיה פה בשבילך כשתרצי") אלא במובן של להכניס לחיים, לחלוק מחשבות, לשתף ברגשות ובחולשות - רק אז הצד השני מרגיש שהוא באמת מקבל. זו לא חוכמה להיות "חבר טוב" ולדעת להקשיב ולעזור (למרות שזה חשוב). גם החברה צריכה להרגיש שיושבת מולה בחורה עם ספקות לגבי החיים, עם כאב ועם צורך בעזרה. ככה את יוצרת שוויון ביניכם, היא מקבלת את המסר שאת סומכת עליה ומוכנה להפקיד את נפשך בידיה - וכך היא תוכל גם היא לעזור לך ! לקראת השנה החדשה והפאזה החדשה בחיים (צבא), אני מציעה לך לרחרח בסביבה החדשה ולסמן את הבחורות שנדמה לך שיכולות למצוא את מקומן בליבך. תני להם להכיר אותך, מי שאת באמת, הציעי להם את מה שיש לך לתת, וכולי תקווה שתוכלי למצוא את השתיים-שלוש האלה שאפשר לספר להם הכל, בגלוי ובכנות, בלי לחשוש מביקורת, עם ההבנה שכמו שאת יודעת לתת, זכותך המלאה לקבל בחזרה.
 

nutmeg

New member
האמת?

לא הייתי יודעת איך חיי היו נראים בלי החברות שלי. אותן נשים עמן אני יכולה לבכות ולצחוק בו זמנית. אם אני מסתכלת אחורה אף פעם לא הייתה "אחת" אלא תמיד כמה - שהתחלפו ביניהן בהתאם לשלבים שעברתי בחיי. למשל כשהייתי אמא צעירה... כל אותן אמהות צעירות שהיו לידי: בחלפת מתכוני מרק ("את זה הוא בטוח לא ירק לך בפרצוף התכשיט"), הגינה המזורגגת שם נפגשנו כוווווול אחה"צ כדי לאוורר את הילדים, השאלות, הטיפים, הביביסיטר ההדדי, הפירגון ליום חופש ("יאללה לכי להסתפר את נראית כמו הצרות שלי, אני אשמור על הילד... ותקני כבר נעלים בדרך!"). חברות להתלבטויות האינסופיות ("אז לעזור אותו או לא?")... ההליכה לסרטים שאף "בן" לא רצה לבוא איתנו כי מה-זה-בוכים... והחברות בלימודים, ובעבודה... ו... איך לא, שכנה אחת מופלאה שאפשר להגיע אליה יחפה, לבושה בחולצת טריקו שאפילו הכלב לא היה מוכן לישון עליה, שיער סתור וג´יפה ולהגיד: "דחוף! קפה!" ולקבל. בלי שאלות. ללכת איתה לחפש חולצה ביום שישי, לחרוש את העיר - ולהגיע הביתה עם שמונים דברים חוץ מחולצה... ואיך שהוא it makes sense. לא יודעת מה זה אומר - אבל לי חשוב ביותר בכל החברויות הללו לדעת שזה ברצינות ובו זמנית לצחוק. הרבה. גם על עצמי, גם עליהן (ובעיקר על הבעלים). לשבת בסלון ולהשוות נחירות. מי גונב את השמיכה למי. לספר על החמות, לקלל את הגיסה, לתכנן הפתעות... פשוט היכולת להיות מי שאת בלי לחשבן. אולי פה קבור הכלב. בהתחשבנויות. לא יודעת.
 

zimes

New member
אבל....

להיות כמו שאני, בלי להתחשבן, אני יכולה גם עם החברים שלי הבנים.
 

nutmeg

New member
אז OK

אני לא מרגישה אותו הדבר נוח איתם. כנראה זה דבר אישי.
 
יש ויש

ואני גם חשה שחברותיי מבינות אותי איכשהו יותר טוב מחבריי הגברים. לא יודעת, זו האינטליגנציה הגבוהה יותר.... שמא הבנת מהות האדם שנשים ניחנות בו.... הרצון לדעת את כל הפרטים הקטנים ביותר, אפילו הלא רלוונטיים... היכולת שלהן ללבן נושא על כל צדדיו במשך 5 שעות, ואז להגיע הביתה ולהרים טלפון כי הן שכחו להגיד משהו... איי רסט מיי קייס.
 

jeb

New member
../images/Emo42.gifגברים ממאדים נשים מנגה../images/Emo29.gif

למי שלא קרא את הספר, הוא מדבר, בין השאר, על הבדלי הגישה בין גברים לנשים. לטענתו, גברים תמיד מחפשים פיתרון, נותנים עצות איך לפתור את הבעיה. לעומתם, הנשים מחפשות תמיכה, נותנות אוזן קשבת והשתתפות. כמובן שזו הכללה, ויש יוצאים ויוצאות מן הכלל. אך מנסיוני הדל יש בזה מן האמת. לכן אולי כפי שטענו אפי ונוטמג, להיפתח וסתם לשפוך הכל, יותר קל בחברה נשית.
 
באופן מעניין והגיוני

זה אחד הספרים המומלצים של קהילתנו. ולמי שלא מבין על מה אנוכי שחה, יציץ במהרה בדף קהילתנו, שם נוסף אלמנט חדש ונחמד, והוא ספרים מומלצים מבית ibooks. נכון להיום מומלצים שם שני ספרים: האחד של ד"ר איילה מלאך-פיינס, והשני, הספר המרתק שעליו דיבר הרגע ג´ב ידידי.
 

zooti

New member
../images/Emo31.gif


Men are from earth. Weman are from earth. Deal with it!!!​
 

zooti

New member
טעות דפוס Weman=Women

כלומר - נשים לא באות מנגה, וגברים לא ממאדים. כולנו באנו ממקום אחד ועם זה צריך להתמודד. ותודה לאפי על התיקון.
 
למעלה