בעייה עם חברה
לשם שינוי יש בעיות בחיים שלא קשורות בבן הזוג.... והבעיה היא כזאת: עברתי דירה לפני בערך חצי שנה והיכרתי במסגרת העבודה, בילויים וכו' וכו' המון אנשים ובינהם ב' שנחשבת חברה שלי לא גדלתי איתה אבל עדיין כשהיא הייתה צריכה אותי תמיד הייתי שם בשבילה. אם זה בעיות עם החבר, בעיות בעבודה, בעיות במשפחה ובכלל כשכל החברות "הישנות" שלה הפנו לה את עורפן בגלל ההתנהגות שלה. היא בחורה לא הכי נוחה ואף מזעזעת בתגובותיה, אבל כחברה את מבינה שיש ימים ויש ימים עד שזה כבר נהייה מוגזם ברמה מגעילה ולמה אני מתכוונת? כשלא מחזירים טלפונים ישר אלא אחרי יומיים בתירוץ של עבודה וכו'...[ידוע שזה בגלל החבר שלה שמי אם לא אני עזרתי לה לחזור אליו ולהבין אותו] אם זה היעלמות מהשטח לחלוטין לרמות שלא רואים ולא שומעים ממנה שבועות ועוד אתמול שכבר הבעתי את דעתי ואמרתי לה שאפילו לשיחת טלפון אין לה זמן ושאני כועסת עלייה מאד- היא ענתה לי "שגם ככה החיים שלה חרא ואין לה זמן וכח לבעיות שלי על הראש שלה" ואני תוהה מה לעשות במצב כזה? להיות שם למרות הכל בשבילה?" הרי כאן נמדדת ערך החברות ואם לא ערך החברות אז ערכך כאדם [או פשוט להגיד לה שכל הקשר הזה לא מתאים [ממש מע' יחסים רומנטית....
] ושתחפש לעצמה את כל החברים שכבר התייאשו ממנה או אולי אפילו חברים חדשים. אני לא יודעת, מאד נפגעתי ממנה ואני גם לא רואה שום טעם להגיד לה את זה, כי היא ממילא לא תבין ולא תשתנה כי זה האופי שלה. מה הייתם עושים?
לשם שינוי יש בעיות בחיים שלא קשורות בבן הזוג.... והבעיה היא כזאת: עברתי דירה לפני בערך חצי שנה והיכרתי במסגרת העבודה, בילויים וכו' וכו' המון אנשים ובינהם ב' שנחשבת חברה שלי לא גדלתי איתה אבל עדיין כשהיא הייתה צריכה אותי תמיד הייתי שם בשבילה. אם זה בעיות עם החבר, בעיות בעבודה, בעיות במשפחה ובכלל כשכל החברות "הישנות" שלה הפנו לה את עורפן בגלל ההתנהגות שלה. היא בחורה לא הכי נוחה ואף מזעזעת בתגובותיה, אבל כחברה את מבינה שיש ימים ויש ימים עד שזה כבר נהייה מוגזם ברמה מגעילה ולמה אני מתכוונת? כשלא מחזירים טלפונים ישר אלא אחרי יומיים בתירוץ של עבודה וכו'...[ידוע שזה בגלל החבר שלה שמי אם לא אני עזרתי לה לחזור אליו ולהבין אותו] אם זה היעלמות מהשטח לחלוטין לרמות שלא רואים ולא שומעים ממנה שבועות ועוד אתמול שכבר הבעתי את דעתי ואמרתי לה שאפילו לשיחת טלפון אין לה זמן ושאני כועסת עלייה מאד- היא ענתה לי "שגם ככה החיים שלה חרא ואין לה זמן וכח לבעיות שלי על הראש שלה" ואני תוהה מה לעשות במצב כזה? להיות שם למרות הכל בשבילה?" הרי כאן נמדדת ערך החברות ואם לא ערך החברות אז ערכך כאדם [או פשוט להגיד לה שכל הקשר הזה לא מתאים [ממש מע' יחסים רומנטית....
] ושתחפש לעצמה את כל החברים שכבר התייאשו ממנה או אולי אפילו חברים חדשים. אני לא יודעת, מאד נפגעתי ממנה ואני גם לא רואה שום טעם להגיד לה את זה, כי היא ממילא לא תבין ולא תשתנה כי זה האופי שלה. מה הייתם עושים?