בעייה עם ההורים

[Hole In The Sky]

בעייה עם ההורים

ביום שישי האחרון הלכתי לישון אצל חבר שלי. הכל היה טוב ויפה קבעתי עם ההורים שלי- שבזמן שהם אוספים את אחותי ממסיבת פיג´מות שיתקשרו אלי ויאספו גם אותי. ביום שבת בצהריים כנראה הטלפון צילצל וציצל ואני הייתי עסוקה באהבתי היחידה ולא שמעתי את הצילצול. אחרי כמה דקות גיליתי להפתעתי הרבה שאחותי עלתה לקרוא לי, ואמא שלי מחכה למטה לאסוף אותי. מכיוון שכמה שעות לפני משוש חיי הציע לי לישון אצלו לילה נוסף, ואני תוך שיכרון אהבה הסכמתי מיד אמרתי לאחותי הנחמדה בחביבות "אני נישארת כאן עוד לילה" והיא הלכה לדרכה. כעבור שעות ספורות מתקשר אבי היקר ומודיע לי כי עד 7 בערב אני בבית ויהי מה! הגעתי הביתה... וגיליתי שאבי-הורי כועס עלי הוא כעס שהחלטתי על דעת עצמי להישאר לילה נוסף והוא טען כי לא הייתי נחמדה אל אחותי וטען כי אני חסרת אחריות וכי הפרתי את האמון שלו בי והוא לא בוטח בי יותר. הוא שלל ממני את כל הזכויות: "אין לך טלפון,אין לך נייד,אין לך טלויזיה,אין לך מחשב,את לא יוצאת מהחדר עד סוף החופש!" יום למחורת... הגשתי עירעור והוא הסכים להקלה בעונש..עכשיו לא היה לי נייד.. והיה אסור לי לצאת. אבל היה מותר לאהובי לבוא לבקר אותי. היום בבוקר הוא בא אלי והיינו ביחד כל היום.. התמסטלנו מאהבה... כל כך התגעגענו אחד לשני! בערב נירדמנו ביחד.. אחרי שלא ישנו בלילה.. כי שוחחנו כל הלילה בטלפון ואז אני שומעת "משי! משי תפתחי מיד את הדלת!!" פיספסתי את האימון שלי... וכנראה כבר שעה ההורים שלי מחפשים אחרי.. ודופקים בדלת (אשר הייתה נעולה) וגם אמו של אהובי מנסה להשיג אותו.. ואז הוא הלך.. והייתה לי שיחה עם הורי ודמעות נזלו והכעסים פשוט פרצו החוצה ובסוף השיחה... ההורי פשוט התייאשו ממני! "אני לא יודע מה לעשות איתך יותר... נמאס לי.. שום עונש שאת מקבלת לא עוזר לך להבין ואת ממשיכה להתנהג כחסרת אחריות" "לכי תחיי את החיים שלך ... לא אכפת לי- תעשי מה שבא לך" בקיצור חברי פורום יקרים איבדתי אבא

איבדתי את האמון שלו בי

איבדתי חצי מהמשפחה

מה אני יכולה לעשות?! אנא עיזרו לי! אני נואשת... נואשת :,-(

 

[מיטללל]

קודם כל יקירתי,

לא איבדת את ההורים שלך. הם תמיד יאהבו אותך ותמיד יהיו איתך... זאת הייתה התפרצות שלהם. הם לא התכוונו לזה כך. עם כל הצרות שאנחנו עושים להם {מניסיון} הם לא מתייאשים מאיתנו כזה מהר. בכל מקרה, הגזמת ובגדול. שני המקרים {לדעתי} לא ממש חמורים כשלעצמם. אבל יש גבול לחוסר אחריות בה אפשר לנהוג. בעיקר אחרי המקרה הראשון.. שראית שהם כועסים עליך, ואחרי ש"הגשת ערעור" והם ויתרו לך באופן חלקי, היית צריכה להתנהג הכי יפה שאת יכולה ולהיות נחמדה להורים שלך מעל ומעבר. מה גם שממה שאת מספרת ההורים שלך דווקא לא נשמעים קשוחים במיוחד. הם מצפים ממך רק שתהיי אחראית. אני במקומך הייתי חושבת טוב טוב על כל מה שקורה, ואז ורק אז הייתי הולכת להורים שלי. לכי תדברי איתם, תבטיחי להיות יותר מתחשבת ואחראית בעתיד-ותתכווני לזה! אמון זה דבר שרוכשים. וזה יחזור להורים שלך עם הימים. בת כמה את אגב?

 

[Hole In The Sky]

זהו ש..

נרדמתי! בפעם השנייה נרדמתי! ולכן הם כל כך כעסו והשתוללו! וכמה הבטחות שלא הבטחתי הם מסרבים להאמין הם אומרים שהפעם הגזמתי וזהו. "נמאס לי ממך.. לכי תחיי ת´חיים שלך" נשמע לי פי מלאן תאלפים יותר גרוע מחודש בלי מחשב/טלויזיה/טלפון

תודה על התגובה מיטל... אני אשמח לעוד תגובות אנשים.

 

[מיטללל]

אז תפסיקי להבטיח הבטחות

ופשוט תתחילי להתנהג בדרך אחרת. לאט לאט הם ישימו לך לשינוי...

 

[Lord of the Linkin]

נדוש? אולי

הורים פשוט לא מבינים. אז ככה, העניין הוא שזה שנרדמת באמת היה די לא בסדר.. מה שאת יכולה לעשות זה לנסות לשמח את אביך, לגרום לו להאמין בך שוב. הוא אבא שלך, והוא תמיד יאהב אותך, ותמיד תהיי הבת שלו. אמון צריך להרוויח, משי, וגם כשמפסידים אותו, ניתן להרוויח חזרה. אולי זה לא קל, אולי זה נראה בלתי אפשרי עכשיו כשהוא כועס, אבל זה אפשרי, כי אהבת הורים היא אחת האהבות החזקות בעולם (אם לא החזקה ביותר), ועל אהבה לא מוותרים, משפחה לא זורקים, ודם סמיך יותר ממים (קיטשי, לא?). הנקודה היא. את יכוהל לזכות מחד באמונו של אביך. את לא איבדת אותו ואת לעולם לא תאבדי, כי אני רואה שאת אוהבת אותו, וגם הוא אוהב אותך, פשוט דואג. הוא כועס בגלל שהוא פחד לאבד אותך, את הבת שלו, את הדבר הכי חשוב בחייו.

 

[אפי היקרה]

סליחה שאני שואלת

בטרם אענה (הריני עדיין חושבת). האם את באמת בת 14 כפי שמופיע בכרטיסך האישי?

 

[Hole In The Sky]

כן.... אני בת 14

 

[אפי היקרה]

ועוד שתי שאלות

1) האם זו הפעם הראשונה שהורייך כועסים עלייך כך כך? 2) לא קשור, אבל סקרנותי אוכלת אותי - האם כשאת אומרת "ישנתי אצל החבר" הכוונה היתה ליותר מהירדמות למשך כל הלילה?

 

[מיטללל]

../images/Emo12.gif

בת 14? שאני בת 14 לא חלמתי לישון אצל החבר שהיה לי. ההורים שלי גם לעולם לא היו מסכימים. יש לך הורים נורא פתוחים וגמישים {אגב, לדעתי אפילו יותר מדי}.

 

[Hole In The Sky]

../images/Emo7.gif תודה LORD

אין לך מושג עד כמה התגובה שלך עזרה לי. הפנמתי את מה שכתבת ואני אשתדל בכל הכוח ליישם את זה תודה רבה רבה... וחיבוק מכל הלב

לך LORD

 

[Lord of the Linkin]

אין בעד מה

וקראי לי לינקין

 

[ליאן.]

יש פיתרון נורא נורא פשוט..

תתחילי להיות אחראית !! בדקי את הלו"ז שלך ועשי את כל המוטל עלייך. שימי לב כנייד שלך מצלצל ותעני לו, תודיעי מראש לכולם איפה את, עד מתי ועם מי, ואם התוכניות שלך משתנות, דאגי לדווח על כך לפני שיתחילו לחפש אותך. אם את לא יכולה לדאוג לדברים הפשוטים האלה, אולי את לא מספיק בוגרת בכדי לנהל קשר. ואם כך, ההורים שלך פשוט יאסרו עליכם להפגש ותאבדי את החבר. ד"א- מה זה אומר חבר בגיל 14 ???