בעיות

l i r a z 24

New member
בעיות

אני בת 24 ובתולה. היה לי חבר במשך 4 שנים ולא קיימנו יחסי מין, מפני שאני סובלת מוגיניסמוס. התחלתי טיפול, אך הפסקתי אותו כאשר נפרדתי מהחבר שלי. יש לי כמה שאלות: 1. האם יש סיכוי שאוכל לטפל לבדי בבעיה(ללא טיפול)? 2. האם יכול להיות שעם בן זוג אחר המצב יהיה שונה? האם יש טעם בטיפול כאשר איני נמצאת המערכת יחסים כלשהי? אשמח לתשובה
 
תשובות

1. סיכוי אפסי, זה לא משהו שנפתר לבד או שאפשר לעבור אותו לבד. 2. סיכוי אפסי, וגיניזמוס לא קשורה לבן הזוג אלא אלייך. 3. בהחלט כן, זה יאפשר לך להתחיל את הקשר הבא יותר בקלות. שלומלום
 

blue4u2

New member
לירז היקרה../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

קראתי את דברייך ואני פשוט חייבת לכתוב לך ומיד: לכי לטיפול
ואל תזניחי את המצב רק בגלל שכרגע אין לך חבר.... רבים בפורום יודעים שאני כותבת מתוך ניסיון אישי בנושא ואחרי טיפול משמעותי ולא קצר באיכילוב אני במקום אחר היום, אחרי לידה (שלא תיארתי לעצמי לפני שנה פלוס שאהיה במצב שכזה) ולראיה צירפתי תמונה - "הפלא" המדהים
שיצא מהטיפול. אם תרצי עוד פרטים אוכל לשתף אותך בעניין (בכל אופן, אם תדפדפי מעט אחורנית ותחפשי תגובות שלי - תוכלי לקרוא רבות על הטיפול שעברתי ובטוחני שעידן יוכל לתרום לך רבות בנושא). אל תזניחי, לבד לא מגיעים לתוצאות ואת זה חוויתי בעצמי זמן ארוך, למרות שהיה לי בשונה ממך כרגע, בן זוג אוהב, תומך, מבין וכו'... יש הרבה טעם בטיפול כבר עכשיו, הגם שאין את נמצאת במערכת יחסים קבועה כי זה ישתלם לעתיד וחבל על כל רגע
שיהיה
ואל תחששי - יש פתרונות נהדרים למצב
 

blue4u2

New member
התעצלת לדפדף ולחפש? ../images/Emo8.gif טובבבבב

עשיתי לך ת'עבודה ואני מעתיקה מתוך דברים שכתבתי בעבר....
(טוב שה
הקטנה שלי ישנה קצת ונותנת לי זמן איכות עם המחשב....
) בעיקרון אני סבלתי מווגיניסמוס לא מעט זמן, כאשר בשלב מאוחר יותר אובחן אצלי גם וסטיבוליטיס. חשוב שתדעי שהטיפול הוא עניין שדורש הרבה הרבה סבלנות שלך. הריפוי אינו תהליך קצר כ"במטה של קסם" ועצם העובדה שאת מודעת לנושא ורוצה לטפל, זהו כבר צעד ראשון חיוני לעניין . כמו שאני תמיד כותבת, חשוב שתדעי שיש אפשרות של טיפול סקסולוגי-התנהגותי ויש אפשרות של טיפול בביופידבק (שאצלי לא ממש עזר). הטיפול הסקסו' שאני עברתי הוא במסגרת הטיפול הקבוצתי ב"איכילוב" ובמקרה שלי פתר את הבעיה, ומאז חל שיפור ניכר (כך גם אצל חלק ניכר מחברותיי שעברו זאת). ב"איכילוב" קיימת בעצם מרפאת נשים שמטפלת בנושאים שונים, בין היתר גם בכל הקשור לכאבים ביחסי מין, קושי בקיום יחסים וכו'. בין היתר עובדת שם עו"סית בשם אורית פס (כמו גם מנהל הפורום היקר , עידן מיליצר כמובן שיוכל לתרום מידע נוסף מתוך מקצועיותו, הידע ועשייתו המבורכת). קצת מידע על הקבוצה באיכילוב (אם כי אני לא בטוחה שזה מה שיציעו לך בסופו של דבר, זה דורש אבחון ראשוני): הטיפול נערך בקבוצות קטנות של כ-10-15 בנות הנקבעות בהתאם לקושי בתפקוד המיני של הפונות למרפאה וכמובן בהתאם לרצון/בקשת/הסכמת המטופלת. חלק מהבנות סובלות מוגיניסמוס, חלק מוסטיבוליטיס וחלק סובלות גם וגם. הטיפול הוא אותו טיפול. משך הקבוצה כ- 24 מפגשים שבועיים, כחצי שנה. הנ"ל מסובסד ע"י קופ"ח בזמנו עלות כל פגישה היתה כ - 88 שח´. הפגישה היתה בכל פעם שעתיים, והתקיימה בשעות הבוקר בביה"ח עצמו. את הקבוצות כאמור מרכזת ומנחה (אם זה לא השתנה מאז...) אורית פס - עובדת סוציאלית, מומחית בטיפול מיני וקבוצתי, אישה מנוסה, אמפטית, חביבה וכו´ וכו´. אין לך מושג מה זה קבוצה של 10-15 בנות אשר סובלות מאותה הבעיה שלך בדיוק, מדברות על אותן תחושות וחוויות שלך יש/היו לאורך תק´, לקבוצה יש הרבה כוחות! אני יכולה לדוש כאן שעות על מה שחוויתי ועל החברות הנפלאה שהקבוצה נתנה לי שתישאר לנצח! חשוב לציין שהטיפול הקבוצתי לא רק מתמקד בבעיה אלא גם בניסיון לבדוק את הגורמים לה....כאמור נעשית בה עבודה עם מרחיבים (דייאלטורים) - כל אחת בביתה מקבלת מרחיבים מפלסטיק ועובדת איתם עד שמגיעה לגודל דומה לזה של איבר המין בתום הטיפול, יש גם ניסיון להעלות את המודעות המינית, פתיחות מינית, זוגיות ותקשורת ובכלל כל בעיה שכל אחת מחברות הקבוצה מביאה איתה. בטיפול לומדים טכניקות טובות של הרפיית הגוף והאיזור הספציפי בפרט. נוצרת שם סביבה מאוד תומכת ואין ספק שלא תרגישי לבד, מה גם שלבד קשה מאוד לפתור את העניין. אני אישית גם עברתי ביופידבק לפני הטיפול בקב'....זה תרם במידה מסויימת אבל לא באופן סופי.... מה שכן, חשוב להגיע בתחילה לבדיקה ראשונית/אבחון אצל הרופאה במקום - ד"ר ליאורה אברמוב, עוד דמות חשובה ומקצועית ביותר ומשם הדרך הלאה בהתבסס על מה שתאמר לך.... צריך להגיע למרפאה אחרי שקבעת תור, עם טופס 17 - הפנייה מקופת החולים שלך. הפגישות אצל ד"ר אברמוב עולות 125 ש"ח, והיא ממשיכה ועוקבת אחרי כל מטופלת בזמן התהליך הקבוצתי עצמו ומייעצת בפאן הפיזיולוגי. מאוד יכול להיות שבמצב שאת נמצאת תקבלי טיפול אחר, שהוא לאו דווקא בקבוצה, אז קחי את זה בחשבון. בדיקה/פגישה אצל אברמוב יכולה לתרום לך הרבה בכל הקשור לטפול הפיזיולוגי של האיזור. אני מקווה שאת גרה באיזור המרכז ושטיפול מעין זה יכול להתאים לך. בכל אופן, אם את רחוקה מתל אביב, אני חושבת שיש טיפול דומה גם בסורוקה (כנראה?!!?!?) וחוץ מזה אפשר לעבוד גם מול מטפל/ת מיני/ת מוסמך לעניין באופן פרטני/זוגי. זהו, כתבתי לא מעט, מקווה שעזרתי לחזק ולעודד אותך. שולחת
ואשמח לעזור עוד בהמשך.
 

good girl30

New member
ל - blue4u2 המקסימה !!!

איזו נהדרת את , קראתי את תשובתך הקודמת בנושא הוגניסימוס... אני כרגע עוברת באופן פרטי (לא בקבוצה) את השלבים שאת מתארת עם אורית, אכן היא מקסימה ונהדרת ! עבר חודש+ מאז שהתחלתי ואני כרגע במעבר למבחנה 4 כמו שאומרים באמצע הדרך
זה נכון מה שאת אומרת - שצריך הרבה סבלנות...ואמון בעצמך שזה יעבור מתי שהוא ויהיה בסדר .. אני מאוד - אבל מאוד אשמח ליצור איתך קשר על מנת לקבל ממך חיזוקים . אשמח לקבל תשובה ממך. והתינוק - פשוט מקסים !!!!!!!!!!!!!!!!! שיהיה לך ערב קסום להת'.
 

blue4u2

New member
goodgirl30 ../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif אהלן יקירה!

קודם כל |תןדה| על המחמאות...מעבר לכך אשמח להיות לך לעזר בעניינך. אני פה מדי פעם, כשהקטנה
קצת רגועה/ישנה/שקטה....רק כעת ראיתי את דברייך. אל תהססי לשאול שאלות, להתלבט, לשתף, לבקש לדעת וכו'. אני יודעת שהתק' לא קלה, אבל כמו שכתבתי - עם מעט אופטימיות (מעט מעט, כי גם לי לא היתה כזו ואני יודעת שלא פשוט לשאוב אותה...) אפשר לראות את "דרך המלך"
אז תכתבי לי כאן בשמחה
 

good girl30

New member
היי BLUE

בודאי שאשמח לדבר איתך כאן , בבוא הזמן לכשאהיה ..אחרי....אני אשמח גם לפגוש אותך. מעניין אותי לדעת כמה זמן "סחבת" את הבעיה הזו איתך ? מתי החלטת לטפל ? וכמה זמן בדיוק לקח לך מתחילת הטיפול ?.. בקרוב אני צריכה ללכת להיבדק שוב אצל גניקולוגית ואני מתפללת לאל שאצליח לעבור את זה - פעם אחת ! אם לא, אראה בזה כישלון , ויהיה לי קשה להמשיך
מה את אומרת ?.. לא רק זה - אלא שגם תהליך הלידה מפחיד אותי מאוד, זה נראה כואב ובלתי אפשרי ...קשה לי לראות את עצמי שם... גם לך היו מחשבות כאלו ?..
 

blue4u2

New member
היי לך שוב יקירה../images/Emo24.gif

לצערי הרב "סחבתי" את הבעיה הרבה מאוד זמן, מס' שנים לא מבוטל יש לומר, תוך שתמיד חשבתי שהבעיה תיעלם מעצמה וזה "רק ענין של זמן", מה שלא היה נכון. היה לי קשה להתמודד עם "ללכת לטיפול" ודווקא בתור מי שלמדה את התחום הטיפולי (עבודה סוציאלית
).... לצערי כשהחלטתי לטפל הסתבר שגם יש לי וסטיבוליטיס, מה שבכלל לא הייתי מודעת אליו קודם לכן. החלטתי לטפל כשאני ובן זוגי הבנו שזה לא יכול להימשך כך...ושהגיעו מים עד נפש, כמו גם רצון להביא ילד לעולם
בתחילה הייתי במס' שיחות אצל סקסולוגית, שלא כ"כ עזרה לי, בהמשך ניסיתי ביופידבק אצל פיזיותרפיסטית שהיתה מדהימה וקידמה אותי פלאים אבל השלב החשוב ביותר היה הטיפול הקבוצתי באיכילוב, כפי שציינתי בהודעתי המקורית לעיל. הטיפול לא היה קצר, נמשך חודשים ארוכים מרגע ההחלטה לטפל ועד ההחלמה. אני לא יכולה לומר שההחלמה מלאה אבל עובדה שהצלחתי להגיע לאן שהגעתי.. לשאלתך על הלידה - גם לי כל עניין הלידה היה מפחיד אבל בסוף עברתי את זה. לא וויתרתי על אפידורל כך שחלק מהתהליך היה לי קל יותר, פשוט לא מרגישים את האיזור כשיש השפעה של אפידורל
ומעבר לזה דאגתי ליידע כל איש צוות בשנכנס לחדר הלידה ממה אני סובלת (בין אם מיילדת, אחות, רופא וכו') וזה די תרם כי הצוות התחשב והיה עדין (למעט רופא אחד שעד היום אני לא מפסיקה לקללו
), אבל שוב - עניין האפידורל תרם רבות. לדעתי בשלב זה אין לך טעם לחשוב על עניין הלידה. נשמע שיש לך לעבור עוד דרך עד לזה. בדיקות אצל רופאים, הרגשת נינוחות עם גופך ואיבר המין, קיום יחסי מין מלאים וכו'! זו דרך לא קלה, אין לי ספק ורק מי שחווה את הדברים יכול להבין את זה אבל זה בסוף מצליח. אין לי ספק שיש לך את הכוחות ואם התחלת בתהליך - אל תוותרי לעצמך. תמשיכי לתרגל כל הזמן, זה עוזר בסוף. ספרי לי עוד על איפה את נמצאת כרגע? באיזה שלב של הטיפול? מה קשה לך?מה עוד היית רוצה לדעת/לקבל ממני כאן? אשמח לעזור מכל ה
 

blue4u2

New member
ועוד משהו.......

חשוב לי לומר לך עוד משהו (ומקווה שלא תכעסי או תיעלבי) - כאישה בהיריון היה לי הרבה יותר קל לעבור את כל הבדיקות (בעיקר בתחילת היריון כשיש הרבה בדיקות אולטראסאונד ואגינליות ובכלל) מאשר בעבר, אם לא הייתי עוברת את הטיפול. לצערנו לא לכל הרופאים יש את הסבלנות לטפל בנשים ווגיניסטיות/ווסטיבוליטיות בהיריון, שלא לדבר על מה שקורה בלידה שדורש כמובן הרבה "פתיחות" ו"אפשרות לגעת ולהתעסק באיזור".... לכן אני שוב ממליצה לך לא לחשוב כרגע על לידה/הריון (גם אם מדובר במס' חודשים, כך גם אני עשיתי ואני לא ילדונת....) ולנסות קודם לפתור את הבעיה עצמה....זה יהיה לך יותר קל ולסביבה עוד יותר
אלא אם את כבר לקראת סוף הטיפול.......
 

good girl30

New member
הי מקסימה !../images/Emo24.gif

אין לך מושג איזו הרגשה טובה את נותנת וחיזוקים , כל כך קל לי לדבר איתך כי את מבינה לליבי
כעיקרוו אני עובדת כרגע עם דיילטורים יש 5 בערך ואני עכשיו ב - 4 . אני עובדת עם אורית פס הנהדרת והמקסימה ומרגישה מחוזקת כאשר היא אומרת לי שאני לפעמים "רצה" כי יחסית לא לקחתי קשה את נושא תרגול המבחנות. זה הולך טוב , לפחות זה. אז כרגע נשאר לי לעבור למבחנה היחסית אחרונה ובעוד כחודש+ יש לי בדיקה גניקולוגית (שאינני יודעת מהיכן יבוא לי הכוח להתמודד איתה) אני מאוד...אבל מאוד מקווה שאצליח לעבור אותה. בקשר ללידה - יש ימים שאני חושבת שגם אני רוצה שיהיה לי תינוק וכל זה . אבל כמו שאמרת אני כרגע עסוקה בלפתור בעיה אחת , ולאחר מכן נעבור לטפל בבעיה השניה. בעלי חושב שהכל הולך מהר ..שאם המבחנות הולכות טוב , יאללה ישר אפשר "להיכנס" שם ולעשות ילד.. טוב...כבד לי על הראש מהנושא ואת בטח מבינה,הייתי רוצה לשמוע ממך איך הסתדרת עם הדיילטורים ועם הבדיקה הגניקולוגית הראשונה אחרי הטיפול, אם זה הלך , או שהיית צריכה להמשיך לתרגל והיית צריכה לעשות שוב בדיקה שתצליח ?אני יודעת שיש בנות שהמבחנות הפחידו אותן מאודדדדדד והיום הן כבר אחרי...ואני אין לי בכלל פחד מהמבחנות ואני לא רואה את עצמי אחרי. טוב חמודה - לא אשגע אותך יותר מדי , שיהיה לך יום נהדר
 

blue4u2

New member
היי לך

אז ככה...היות ועברתי תהליך של טיפול קבוצתי באיכילוב - הבדיקות הגניקולוגיות היו תוך כדי הטיפול עצמו. אין ספק שאם אספר לך מה היה אצלי - זה לא ממש יעזור שהרי כל אחת לוקחת את זה באופן אחר. אל תחשבי על הרע, תהיי אופטימית כמו שאני קוראת בדברייך שכן אם את מתקדמת יפה עם המבחנות אין סיבה שלא תצליחי בבדיקה. אני מאמינה שמי שיבדוק אותך מודע לענין ולכן גם יהיה יותר רגיש, עדין וייתן לך לחוש נינוחות ורוגע בבדיקה. אגב, לתרגל חשוב גם בהמשך הדך ולאו דווקא רק בתק' הזו. תירגול מאוד עוזר הלאה אז אל תרימי ידיים
אני שמחה שאת לא חוששת מהדיילטורים. זה באמת נשמע שאת במקום טוב. אני גם מקווה שהבעל שלצידך מעודד וסובלני כי זה כ"כ חשוב. כמה זמן את נשואה? ממתי הבעיה? האם ניסית לטפל בדרכים אחרות עד שהגעת לאורית? ושוב - אל תהיו בלחץ מעניין ההריון - זה יגיע! יהיה בסדר
המשך יום טוב
 

good girl30

New member
הי חמודה../images/Emo13.gif

אני נשואה 3 שנים בערך והבעיה היתה קיימת מאז ומתמיד. הפחד שלי הוא שאגיע למבחנה האחרונה ובבדיקה עצמה לא אצליח. ואז לא עשינו כלום בזה , ואני אצטרך לנסות שיטה אחרת.. אני כרגע במבחנה 5..טיפה קשה אבל עובר
 
למעלה