עוזה בלי בץ
New member
בעיות...
היי, אני נמצאת בזוגיות מאוד מאושרת במשך שנתיים - והכוונה היא לחיות את חיינו ביחד. אנחנו מאוד אוהבים, מדברים על הבעיות שלנו... (לי קשה לדבר - אבל אני מתאמצת כי אני יודעת כמה זה חשוב). בעקרון זה ממש הקשר המושלם. אבל כמובן שיש בעיה - אחרת לא הייתי כותבת כאן
והבעיה היא שמאז שאנחנו ביחד יצא שכבר כמה פעמים (משהו בין 5 ל-10) כששתיתי יותר מידי פשוט הפכתי לאדם אחר... אני הופכת לפשוט מרשעת ובבוקר שלאחר מכן אני קמה ולא זוכרת כלום, פשוט שום-דבר... אני שומעת על מעלילי מאחרים. וזה אומר צרחות, קללות, אלימות כלפי עצמי והבן זוג שלי (יותר כלפי עצמי - אני חובטת את הראש בקיר, נותנת לעצמי אגרופים בראש), בוכה, אומרת שבסוף הוא במילא יפרד ממני - אז שכדאי לגמור את זה כבר עכשיו, שאני שונאת את החיים, אני רוצה למות/להתאבד, לא מבינה למה הוא איתי בכלל, שונאת לחיות פה (עברתי בעקבותיו למדינה אחרת - אבל אני מאוד מאושרת פה ולא רוצה לחזור לארץ), שאני שונאת את המשפחה שלו ואת החברים שלו (אני אוהבת את המשפחה שלו... את החברים פחות - אבל בהחלט לא קרוב אפילו לשנאה!)... שלא איכפת לי מאף אחד... וככה במשך בערך שעתיים אני אצעק ואשתולל ופשוט אתעלל בו ובעצמי מילולית (כולל גם לבכות על כמה מטומטמת אני ולמה שמישהו יאהב אותי... לא מגיע להיות איתך... למה אתה איתי - תסביר לי... ואומרת את כל התכונות הרעות שלי - כולל כאלו שלא קיימות בכלל!!). אז החלטתי לעשות את הברור מאליו ולהפסיק לשתות - אין לי בעיה של שתייה - אני שותה אך ורק באירועים חברתיים ולא הרבה - זה פשוט משפיע עלי מהר מאוד - אחרי 3 כוסות אני כבר שיכורה ומרגע זה אני מאבדת את ההבחנה שלי וממשיכה לשתות עד... הסוף המר... אבל הבעיה היא לא השתייה - כך אני פשוט מוציאה את מה שכנראה אני לא יכולה להוציא בלי לשתות... אני לא מבינה מאיפה הכעס שיש בי ולמה אני מתעללת בעצמי ובבן-זוגי - אני פשוט מנסה להכאיב ולפגוע. אתמול כשהייתי קצת פחות שיכורה הוא שאל אותי למה אני עושה את זה ואמרתי שאני בוחנת אותו, לראות כמה הוא יוכל לסבול לפני שיפרד ממני... והעניין הוא ששבמציאות - כשאני לא שיכורה - אני יודעת כמה שהוא אוהב אותי, לא רוצה בכלל "לבחון" אותו, אני לא אובדנית ואוהבת את החיים - אני מאושרת... אני אוהבת לגור פה ואני לא רוצה לחזור לארץ... מה זה יכול להיות? האם זה יכול להיות מעין פיצול אישיות (אני לא זוכרת כ-ל-ו-ם, אני מתעוררת בבוקר כאליו כלום לא קרה ואז הוא וחברים מספרים לי מה עשיתי)... או... אני פשוט לא מבינה
האם יש למישהו רעיון מה קורה לי??? תודה, עוזה
היי, אני נמצאת בזוגיות מאוד מאושרת במשך שנתיים - והכוונה היא לחיות את חיינו ביחד. אנחנו מאוד אוהבים, מדברים על הבעיות שלנו... (לי קשה לדבר - אבל אני מתאמצת כי אני יודעת כמה זה חשוב). בעקרון זה ממש הקשר המושלם. אבל כמובן שיש בעיה - אחרת לא הייתי כותבת כאן