בעיות תחושה?
חנה שלום וברכה את מניחה שיש לילדה בעיית תחושה ובגללה היא לא מסכימה שיגזרו לה ציפורניים. לא כתבת האם ואיך היא אובחנה כסובלת מבעיה כזו, ואם אובחנה, מהו הפרופיל הסנסורי שלה. ההתערבות צריכה לנבוע להבנתי מהפרופיל הסנסורי שלה, ומהגורמים החשובים הנוספים הנוגעים לה, הנוגעים להעדפותיה, לאופיה ולמצבה התפקודי. אם נניח שהיא סובלת מתגובתיות יתר, שני סוגי התערבויות עומדים בפנינו: האחד, התערבות שמספקת גרייה לכל המערכת באופן סדיר, ובעקבותיה פוחתת תגובתיות היתר בכל הגוף, ובכללו גם בעת גזירת הציפורניים. האחר, מתן גרייה מקומית מקדימה באצבעות, לפני הגזירה, כמו סוג של אקמול, מה שניסיתם לעשות. הצרה היא שהשרייה במים אינה מפחיתה תגובתיות יתר באופן מקומי, ולעיתים אף מחמירה אותה, ולכן, גם אם זו הנחת היסוד, הפתרון שניתן לא היה יעיל. סוג הגרייה המקומית שאתם צריכים לחפש הוא מגע לחץ עמוק, ויברציה בתדר נמוך או גרייה פרופריוצפטיבית. או שילוב של הנ"ל. (זה כאמור, בהנחה שמדובר בתגובתיות יתר...) גם אם תספקו את הגרייה הזו למקומות אחרים בגוף ולא לאצבעות, בטווח של 20 דקות לפני גזירה, אני מניחה שזה אמור לעזור. הצרה היא שבהעדר ערוץ קוגניטיבי לתיווך, התכנות הוא שגזירה = כואב. ולכן יש לחפש במקביל דרך להתנות את גזירת הציפורניים מחדש. ייתכן שבמקביל לגרייה שמטרתה לתת מענה לתגובתיות היתר, יש לספק חוויה חיובית נוספת, באמצעות מזון, מגע אוהב, מוסיקה, חפץ משמעותי או כל דבר אחר שהוא משמעותי עבור הילדה הזו. צריך לזכור שיכולים להיות הסברים אחרים, לא פחות טובים, לתגובה שלה לגזירה, כמו למשל זכרון טראומטי, שעם השנים והמלחמות סביב העניין - הולך וצובר חיזוקים שליליים. לכן אני מניחה שבהעדר אבחון מקיף, ההתערבות שיש לה הכי הרבה סיכויים להצליח הוא שילוב של שתי הגישות. החסרון הוא שלא תדעו מה עבד, הגרייה ה"מתקנת" לתגובתיות היתר, או החוויה המתקנת לגזירה. אבל אם זה יעבוד, דיינו, לא? ואם זה לא יעבוד...ניתן להניח שאולי הנחת היסוד שמדובר בתגובתיות יתר אינה נכונה. ולהתחיל לעבוד עם הנחת יסוד אחרת, כמו למשל שמדובר בליקוי סנסורי אחר, או שאין מדובר בליקוי סנסורי כלל. בהצלחה, ואשמח לשמוע מה ואיך עבד.
