SailoR VenuS
New member
בעיות עם האחות..
שלום.. אני בת 16, ויש אצלנו בבית קצת [הרבה] בעיות עם אחותי, בת ה8. המצב הזה התגבר בערך בשנה האחרונה. ההתנהגות שלה פשוט בלתי נסבלת. גם לי, אבל במיוחד להוריי. ההורים שלי מאוד אוהבים אותנו, ואני לא רואה משהו שונה מוזר או בעייתי בחינוך שהם נותנים לנו.. אך בכל זאת אחותי מתחצפת, לא מעריכה כמעט שום דבר שעושים בשבילה או נותנים לה (ולא חסרים דברים כאלה...), צועקת- והרבה.. מתעצבנת על כל שטות.. ממש על כל סיבה שטותית וקטנה היא מוצאת תמיד על מה להתווכח, להתעצבן, להאשים... במיוחד יש איתה ויכוחים על האוכל. היא בקושי אוכלת, במיוחד בארוחות הצהריים.. ותמיד ההורים מתווכחים איתה על זה. וכשהיא לא אוכלת- היא רעבה[רק חבל שהיא לא מודעת לכך], ואז היא גם עצבנית ומתחילים הריבים. זה דבר שגורר דבר אחר... לפעמים אני לא יכולה יותר ומעירה לה פה ושם.. אבל אני שמה לב שזה לא ממש עוזר, והיא בד"כ מחזירה לי בצעקה כזו או אחרת (שעוד יותר מעצבנת אותי... ולפעמים, מה לעשות, אני לא שולטת בעצמי ובסוף אני מוצאת את עצמי רבה איתה גם.. ואני יודעת שזה עוד יותר מקשה על ההורים שלי אבל אני פשוט לא יכולה!). בד"כ מה שמנסים לומר לה במצבים האלה לא עוזר.. והיא צועקת "מה אכפת לי!" או "יופי!" או כל מיני כאלה.. יעני אין עם מי לדבר. בנוסף לצעקות היא גם לפעמים זורקת דברים על הריצפה ומתחילה להרביץ [אם אני או אח שלי מתערבים- אז לנו.. לא להורים!]. ההתנהגויות האלה שלה גם הורסות לפעמים בילויים משפחתיים... וההורים כבר מתחילים להתייאש.. המצב הזה נורא מתסכל, ואני רואה כמה קשה להורים שלי במצבים האלה איתה.. אני ממש לא יודעת מה לעשות, ניסיתי פה ושם לדבר איתה על זה, לומר לה שיש דרכים אחרות, להתיידד איתה יותר (משום מה יש לי הרגשה שלא משנה כמה אני אתיידד איתה ואהיה אחות טובה- במצבים שהיא לא ממש שולטת בעצמה, היא גם בקלות צועקת ומתעצבנת עליי).. נשאר לי רק ה"לשמש דוגמא". וגם בזה לא תמיד הולך לי, מה לעשות.. יצא די ארוך, אני אשמח אם למישהו פה יש עצה.. מה אני יכולה לעשות כדי להקל על המצב הזה.. (ואל תמליצו לי על ייעוץ או משהו.. אני לא חושבת שזה יעזור כ"כ
. תודה ולילה טוב :]
שלום.. אני בת 16, ויש אצלנו בבית קצת [הרבה] בעיות עם אחותי, בת ה8. המצב הזה התגבר בערך בשנה האחרונה. ההתנהגות שלה פשוט בלתי נסבלת. גם לי, אבל במיוחד להוריי. ההורים שלי מאוד אוהבים אותנו, ואני לא רואה משהו שונה מוזר או בעייתי בחינוך שהם נותנים לנו.. אך בכל זאת אחותי מתחצפת, לא מעריכה כמעט שום דבר שעושים בשבילה או נותנים לה (ולא חסרים דברים כאלה...), צועקת- והרבה.. מתעצבנת על כל שטות.. ממש על כל סיבה שטותית וקטנה היא מוצאת תמיד על מה להתווכח, להתעצבן, להאשים... במיוחד יש איתה ויכוחים על האוכל. היא בקושי אוכלת, במיוחד בארוחות הצהריים.. ותמיד ההורים מתווכחים איתה על זה. וכשהיא לא אוכלת- היא רעבה[רק חבל שהיא לא מודעת לכך], ואז היא גם עצבנית ומתחילים הריבים. זה דבר שגורר דבר אחר... לפעמים אני לא יכולה יותר ומעירה לה פה ושם.. אבל אני שמה לב שזה לא ממש עוזר, והיא בד"כ מחזירה לי בצעקה כזו או אחרת (שעוד יותר מעצבנת אותי... ולפעמים, מה לעשות, אני לא שולטת בעצמי ובסוף אני מוצאת את עצמי רבה איתה גם.. ואני יודעת שזה עוד יותר מקשה על ההורים שלי אבל אני פשוט לא יכולה!). בד"כ מה שמנסים לומר לה במצבים האלה לא עוזר.. והיא צועקת "מה אכפת לי!" או "יופי!" או כל מיני כאלה.. יעני אין עם מי לדבר. בנוסף לצעקות היא גם לפעמים זורקת דברים על הריצפה ומתחילה להרביץ [אם אני או אח שלי מתערבים- אז לנו.. לא להורים!]. ההתנהגויות האלה שלה גם הורסות לפעמים בילויים משפחתיים... וההורים כבר מתחילים להתייאש.. המצב הזה נורא מתסכל, ואני רואה כמה קשה להורים שלי במצבים האלה איתה.. אני ממש לא יודעת מה לעשות, ניסיתי פה ושם לדבר איתה על זה, לומר לה שיש דרכים אחרות, להתיידד איתה יותר (משום מה יש לי הרגשה שלא משנה כמה אני אתיידד איתה ואהיה אחות טובה- במצבים שהיא לא ממש שולטת בעצמה, היא גם בקלות צועקת ומתעצבנת עליי).. נשאר לי רק ה"לשמש דוגמא". וגם בזה לא תמיד הולך לי, מה לעשות.. יצא די ארוך, אני אשמח אם למישהו פה יש עצה.. מה אני יכולה לעשות כדי להקל על המצב הזה.. (ואל תמליצו לי על ייעוץ או משהו.. אני לא חושבת שזה יעזור כ"כ
. תודה ולילה טוב :]