בעיות נשיכות בגן...

[ורד של שירה]

בעיות נשיכות בגן...

קופצת אליכם מפורום הורים, עד היום קוראת פסיבית ועכשיו זקוקה לכם מאוד. אז ככה- בזמן הקצר שיש גן מתחילת השנה שירה ננשכה כבר 3 פעמים. שירה בת שנה ושמונה חודשים. בפעם הראשונה לפני חודש בערך, הגירסה היתה ששירה היתה על הידיים של המטפלת ולא נתנה לאף אחד להתקרב, דחפה עם הידיים ואז ילד אחד התרגז ונתן לה ביס. טוב שתקתי, קיבלתי לא אמרתי כלום. פעם שניה- לפני שבוע, שתי נשיכות אחת בלחי ואחת ביד. כששאלתי מה מתכוונים לעשות אמרו לי שזה ילד בעייתי ודיברו כבר עם אמא שלו, שאלתי מה זה יעזור, אמרו לי שביקשו להגיד לילד בבית לא לנשוך, אמרתי " אבל הילד בן שנה ושלושה חודשים אם יגידו לו הוא יפסיק? על זה כבר לא יכולתי לשתוק, התקשרתי בערב למנהלת הגן כמובן שהיא ניסתה להלאות אותי בהסברים למה ילדים נושכים, אמרתי לה שאני יודעת למה ילדים נושכים ואני גם לא מאשימה את הילד הזה או את הוריו, זה ילד ממש קטן, אני מבקשת שהגן ידאג שזה לא יקרה, הגננת אמרה לי שהיא תרענן את המטפלות ותבקש מהם לשמור יותר על הילד הזה. פעם שלישית- אתמול, שוב נשיכה ביד, המטפלות לא ראו מתי זה קרה, "שירה לא התלוננה" אמרו לי, היא כנראה לא בכתה והם לא שמו לב בכלל. מה לעשות? אני מיואשת, לא רוצה שינשכו כל הזמן את הבת שלי, והמטפלת עוד אומרת: מעניין למה תמיד היא? אמרתי לה, כנראה שהיא "דורשת" נשיכות...(בעצבים) שקלתי להוציא אותה מהגן הזה, אבל אני מרוצה ממנו חוץ מעניין הנשיכות ויותר חשבו שירה ממש הסתגלה בשבועיים האחרונים היא נכנסת בכיףף, לא בוכה, אוכלת טוב, ישנה טוב. אוף- מה לעשות?

 

[כרמיתדני]

מוכר לי ממש מקרוב... כששיר היה

בתינוקיה התקשרו אלי יום אחד לעבודה לומר לי שהוא ננשך בלחי ושלא ניבהל כשנבוא לקחת אותו כי זה נראה נורא אבל הכל בסדר... הגעתי לקחת אותו וחשכו עיני... לילד שלי היה כתם כחול/סגול על הלחי השמנמנה שלו ממש שטף דם רציני עם סימני שיניים... בא לי לבכות על חוסר האונים שלו אבל מנסיוני... באמת אין מה לעשות דיברתי עם הגננות ועם המנהלת וכל התשובות שקיבלתי היו זהות לאלה שאת קיבלת... כל מה שהן אמרו זה שמספיק שהם יסובבו את הראש לשנייה ומישהו ננשך ואני טענתי שאם הילדים היו מועסקים מספיק ואל רק משחקים עם עצמם כל היום אולי זה לא היה קורה... היום אני מבינה שזה שלב שצריכים לעבור...ובאמת אין מה לעשות...

 

[לאה_מ]

קודם כל ברוכה הבאה לפורום ../images/Emo142.gif

בדיוק קראתי את ההודעה שלך בפורום הורים, ורציתי להזמין אותך להצטרף, כי בדיוק עכשיו מתנהל כאן הדיון הזה, בקשר לנשיכות, מכות ודחיפות בגן. כדי לא לחזור שוב על כל מה שנאמר כבר בעמוד הזה, אומר רק שאני מסכימה איתך שהאחריות על כך ששירה לא תנשך (או תחבל) בגן היא על הגננות - לא על הילד הנושך ולא על הוריו (ואגב, מנסיוני כאם לילד נושך - זה לא דבר שעובר ביום, וגם בזמן שהגננת וההורים עסוקים בטיפול בבעיית הנשיכות, עדיין מחובתה של הגננת להשגיח ששירה לא תנשך, או כל ילד אחר, לצורך העניין). מכיוון שמאד לא אהבתי את תגובתה של הגננת לגבי הילד הנושך ("ילד בעייתי". נו, באמת!), אני גם לא יכולה להתייחס ברצינות לאמירה שלה לגבי שירה ("מעניין למה תמיד היא"). אם הייתי חושבת שהגננת רצינית בעניין הזה, הייתי מנסה לברר האם באמת היא הילדה היחידה שסובלת מהנשיכות (מה שאגב אמור לעשות את השמירה עליה מפני הנשיכות לקלה בהרבה עבור הגננות, משום שאם הילד הזה נושך רק את שירה, כל מה שעליהן לעשות הוא לדאוג להפריד ביניהם) וממה זה נובע. אני חושבת שאת זכאית לקבל מהגננת הסבר על הדרך שבה היא מתכוונת לטפל בנושא הזה. עדיף שהשיחה תתנהל באווירה רגועה (ולא מיד לאחר ששירה ננשכה). לא הייתי ממהרת להוציא את שירה מהגן, אבל בהחלט זכותך לדרוש ולקבל הסברים על הטיפול בבעיה.

 

[ורד של שירה]

תודה לאה, וסליחה שפתחתי הודעה חדשה

לא שמתי לב לדיון המתקיים כאן.

 

[לאה_מ]

להיפך. שמחים שאת כאן ../images/Emo13.gif

 

[אם הדובים]

גם אצלי ננשכים

אני יודעת שלפעמים נושכים מאהבה...מה שלא מעודד במיוחד שגם אני בצד של אלו שנושכים אותם.

הרבה פעמים ילדים מחכים את ההתנהגות שלנו ההורים שכאילו נושכים אותם...רק שהם לא מבינים את הכאילו

בגן של הבן שלי ילד שנשך בצורה נוראית עד כדי שטפי דם וצורך בהתייעצות רפואית - הוצא מהגן. אני לא חושבת שילד שנושך בלי הפסקה ולא משנה מה הסיבה צריך להישאר בגן ואת צריכה להוציא את הבת. עונש נוסף על כך שננשכחה?!

אני חושבת שהגננות לא ממש יכולות למנוע וטוב שהן מספרות לך. כי אני בבית רואה שטפי דם מתחת לבגדים והתשובה שקבלתי שהילד שנשך קבל עונש...הייתי מעדיפה לדעת מראש ולא לקבל הלם ברחצה...ועוד לשמוע שברח לו פיפי כל היום...מעניין למה!

חשבתי ללמד את הבן שלי להחזיר...אבל מה יצא מזה...אז למדתי אותו לצעוק על הילד שנושך אותו שהוא ילד רע ומגיע לו עונש גדול. הגננת אמרה שהוא צעק עליו והילד הנושך התחיל לבכות בהיסטריה שהיו צריכים להרגיע אותו.

 

[לאה_מ]

למיטב הבנתי, עונשים לא יעילים בטיפו

בילדים נושכים. למען האמת, למיטב הבנתי עונשים הם לא כלי יעיל באופן כללי. חבל מאד שהגננת אומרת שהילד שנשך קיבל עונש, כי אם זו דרך הטיפול שלה, אז חבל על הילד הנושך וגם קשה לי להאמין שהבעיה תפתר, ואם היא אומרת את זה רק כדי "לנפנף" את ההורים של הילד הננשך, אז היא סובלת מבעיה קשה של אמינות. בכל מקרה זה נשמע מאד לא מוצלח.

 

[ליאת גננת מרעננה]

מסכימה איתך, לאה

בדיוק על הנושא הזה התנהל דיון ארוך בפורום שבניהולי. את מוזמנת לעיין ב "נשיכות בגן". בהמשך לדברים שכתבתי קודם, על אלימות בגן - בדיוק התגובות המקובלות האלה, של השלמה ושל חוסר אונים, כאילו "זה מה יש. אין מה לעשות" - מדאיגות אותי. יותר מדי פעמים הביטוי "זה נורמאלי" מתפרש אוטומטית כ"אין מה לעשות". ולא כך הדבר! כן, זה נורמאלי. כן, יש מה לעשות. כן, חובה לעשות זאת (בצורה בונה ולא פוגעת)! ולגופו של עניין: דברייך מאד נכונים- יש לדרוש פעולה אקטיבית של הצוות. יש להגן על הילדים, גם אם זה אומר הצמדת מבוגר לנושך, לפרק הזמן הנחוץ עד שילמד לתקשר בלי לפגוע. ככל שהתגובות לנשיכות יהיו מיידיות ועקביות יותר, כך יכחד ההרגל הזה מהר יותר. כדי ללמוד לא לנשוך, הילד חייב לנשוך, לקבל תגובה חוסמת ואוסרת נמרצת ומיידית, ולקשר בין המעשה לתגובה הלא נעימה . זה מישור אחד. במקביל יש ללמד את הילד דרכי התמודדות חיוביות ויצירתיות עם תסכול. בכל מקרה זו אחריות הגן ללמוד על הנושא, וליישם את הידע בעבודה. זכותכם (לדעתי - חובתכם) כהורים לדרוש יותר. לבקש פרוט הפעולות הננקטות. הסבר על הפילוסופיה והרעיון שמאחורי פעולות המנע (ולא "להמרח" על ידי הסבר מלומד על סיבות התופעה הטבעית הזו... אז מה אם זה טבעי?). אם אינכם משוכנעים שהנושא מטופל במקצועיות מספקת - בקשו הדרכה מבחוץ: פיקוח, יועצת לגיל הרך וכד´. אפס סובלנות לאלימות מתחילה בגן, והרווחים הם לכל החיים, לכל החברה. שלך, ליאת

 

[אם הדובים]

הצעה לטיפול נכון בנשיכות...

אם היא מנסה לנפנף אותי, מה שלאחרונה יש לי הרגשה כזו, אז מחפשת תשובה עבורה על דרך טיפול חלופית בנשיכות. אני שמחה שהארכתי את חופשת הלידה שלי כי פתאום החביבות והתשובות שלה יחד עם התפתחות השפה אצל שחר והזמינות שלי אליו ובבית מראות תמונה אחרת משחשבתי... אני לא עוברת גן כי בקרוב אנחנו עוברים דירה ולא רוצה ששחר יסבול ממעברי גן תחופים מדי. אני מחפשת תשובה בשבילה כי אני רוצה שתרגיש שאני לא רק מפילה פצצות אלה חושבת גם על פתרונות..ועדיף יצירתיים. נכון לבנתיים הפתרון ששחר צועק על הילד הצליח, אם כי אני יודעת שהגננת לא במיוחד אהבה אותו.

 

[לאה_מ]

אני יכולה לספר לך מה הגננת של אורי

עושה (לא הזדמן לה, לשמחתי, לטפל בנושא הנשיכות אצל אורי, אבל גם שירה היתה בגן הזה, וראיתי איך היא טיפלה בילדים נושכים) - היא מכינה "שולחן נשיכות" עם כל מיני דברים נשיכים (פירות וירקות, צעצועי גומי, נשכנים, מוצצים וכו´). השולחן הזה נמצא בסביבתם הקרובה של הנושכים (כלומר, אם הם בפעילות בתוך הגן השולחן בחדר הפעילות שלהם, אם הם בחצר השולחן יוצא לחצר). כשאחד הילדים נושך היא נוזפת בו על הנשיכה ("אסור לנשוך ילדים!") ומציעה לו לבחור משהו משולחן הנשיכות ולנשוך אותו. היא דואגת לגלות הרבה אמפתיה לננשך. היחס שלה לנושך הוא כועס ואמפתי כאחד. היא אומרת להם דברים כמו "אני רואה שאתה כועס, אבל אתה צריך לדבר ולא לנשוך" או "אתה צריך לבוא אלי ולא לנשוך את דני" וכו´. ממה שראיתי בגן בזמנו, זה עבד לא רע. חוץ מזה, אין ספק שאם ילד נושך לעתים קרובות יחסית, הצוות בגן צריך לשים לב במיוחד לאותו ילד כדי לנסות למנוע מראש מצבים של נשיכות.

 

[חגית אמא של אלה]

גם אצלנו יש קניבלית

בגן של אלה יש ילדה בגילה (שנתיים ורבע) שנושכת ילדים אחרים בצורה קשה. התחושה היא של רולטה רוסית ובכל בוקר אני ממש מפחדת להשאיר אותה שם, אולי היום תורנו. ובאמת היום היה תורנו. הנשיכה בעפעף העין ממש קשה, הילדה ממש סגרה עליה את השיניים ויש שם שטף דם רציני. לפני כמה ימים ילד אחר נזקק לתפרים (!!) באף. ראיתי שכבר דובר על זה פה וברגע שאתפנה בערב, אשב ואקרא. השאלה שלי היא- עד כמה מותר לדבר על זה עם הגננת?. היום הגננת שהיא בעלת הגן לא היתה, והגננת השניה אמרה לי שזה "בטיפול" ושהנשכנית בטיפול פסיכולוגי. נראה לכם אמין? האם כדאי לדבר גם עם הגננת השניה? האם יש מקום לדרישות כמו השגחה יתרה סביב הנשכנית או שזה ממש לא עניני איך הן מנהלות את הענינים שם?. כלומר- איפה הגבול של ההתערבות בענין?. מבחינה טכנית אי אפשר לשים סייעת רק על הנשכנית וזה גם לא הגיוני. מצד שני אני ממש לא רגועה כי היא חוזרת לאותם ילדים שהיא נשכה בעבר. תודה לכן ואת השאר אקרא בערב!!!

 

[אמא של ים]

אולי זה לא כל כך מקובל כאן, בפורום

הזה, שהוא מקסים ואני נהנית ממנו מאוד, בעיקר כפסיבית, אבל ברמה שאת מתארת, ואם זה גן פרטי, הייתי מנסה לארגן את ההורים לדרוש מהגננת להוציא את הילדה הזו מהגן. אני קוראת את מה שאני כותבת ואני לא אוהבת את איך שזה נשמע, אבל בכל זאת, אם הילדה שלי הייתה מגיעה עם סימנים כמו שאת מתארת, שום דבר ושום ילד אחר לא היה מעניין אותי במיוחד.

 

[לאה_מ]

חשבתי על משהו יותר פשוט -

למה לא פרקטי שיצמידו מטפלת רק לילדה הנושכת? אם זה ברמה שהיא מהווה סיכון עבור הילדים האחרים בגן, לדעתי ההורים בהחלט יכולים להתארגן ולדרוש מהגננת שתצמיד לה מטפלת מיוחדת, שאינה חלק מהצוות הקיים בגן (כלומר, לא "על חשבון" הילדים האחרים). אגב, מטפלת כזו, בעלת ידע ונסיון ומתודרכת נכון לגבי טיפול בילדה, בהחלט יכולה לעזור מאד גם לילדה להתגבר על בעית הנשיכות, ואולי אחרי פרק זמן מסויים פשוט לא יזדקקו לה יותר.

 

[מאיו]

מטפלת נוספת!!

אכן ההורים צריכים להתארגן ולבקש שתהיה עוד דמות (אם לא כל היום, לפחות בחלקו), אדם שיהיה צמוד לילדה. אני חושבת שיש צורך במקביל לעבוד עם הילדה הנושכת, על מנת שלא יהיו נשיכות. היכן ההורים של הילדה ההיא?? לא בכל מקרה נשיכה צריך לעדכן את ההורה של הנושך,אבל זה מקרה שעובר כל גבול. תחשבו על זה - מסכנה אותה ילדה. אף אחד (כנראה) לא העביר לה ברצינות את המסר שאסור לנשוך. יכול להיות שזו דרכה לנסות ולהתקבל בחברת הילדים, אולי היא לא מכירה דרכים אחרות.

 

[חגית אמא של אלה]

דיברתי עם הגננת

היא אמרה שהן הצמידו את אחת הסייעות הקיימות לנשכנית (כן, על חשבון שאר הילדים) ואתמול כשאלה ננשכה זה היה בדקה וחצי שהסייעת הלכה לשירותים. הקניבלית והוריה התחילו טיפול פסיכולוגי. אמרתי לה שאני דורשת שלא יעזבו אותה אפילו לשנייה. ממש "שתיקת הכבשים" נהיה לנו בגן. מכעיס אותי שהתמידו לה סייעת על חשבוננו ולא מישהי במיוחד. אבל ניתן כמה ימים ונראה אם היו עוד נשיכות.