|כ יותר מהמם ובעייתי מהדרמות ב...
בטלנובילות הדרום אמריקניות.מעניין מה יקרה כשהבן של האיש יגדל - וישא את אלמנת האבא של האיש, ויהיו להם ילדים- באיזה מעמד אישי יהא אז האיש מהאי מייל? התבלבלתי אולי? יתכן. כמעט ונסחף בזרם, תפסתי עוקן הצלה- רק ממש לתאר מצב אחר במעט: ביחידה של מילואים, כשרק הצעיר שבחבורה הוא סדיר, יוצאים האנשים לחופשה של שבת, ואחרים בבסיס- ושבים ביום א´ - ולכל אחד יש ת´סיפורי "אלף לילה" שלו, על בעיות בבית, שמצריכות לדעתו - את המם פא- לשחרר אותו כבר ומיד מהמילואים הזה, עקב כך. יושבים סביב שולחנות בחדר האוכל כל ערב, ומשחקים. פוקר. וזה משחק על כסף, ועל עצבים חזקים. וכדי להפיג את המתח - כל אחד מתעניין וחודר בשאלות ל"אלף לילה של השני והשלישי, כדי להוכיח להם שהסיפור קל מאוד לפתרון אפילו מהמילואים, ויוכלו "לאפשר לו להשתחרר במקומם".בביתו- יפתור את בעייתו[ וגם יבצע את המוטל כדי לפתור לאחרים הבעיות. רק אחד האנשים, משחזרו לבסיס, פניו "שחורים" ומשחק כמי ששד הקפיא את פניו, ולא דיבר על הבעיה שלו כל היום וגם למחרת. אנשים התחילו לתהות, מה קורה אצל "הדברו השוויצר הזה שאינו מספר". בינם לעצמם, מדברים איתו בשקט, בצד- ושואלים: מה קרה אצלך? מה הדבר ? והאיש עונה- לא כלום, חברה, כלום, אין מה לספר. בליל חמישי הוא ניגש למם פא, שוחח בשקט כשעה וחצי, ובסוף קם המם פא והודיע לרס"ר כי "הבחור יוצא גם השבת הזו כי יש לו בעיה קשה בבית, שצריך למצוא פתרון-צ ואל תקצוב זמן לחזרתו, כי יתכן שיחזור יום אחד אחר כך. כולם מתפלאים מה קורה אצל הבחור. מה הבעיה, בעצם? שואלים זה את זה. הרבה ניסו והרבה אפשרויות העלו, ולכל אחד היו 2-3 "הצעות" וניחושים. כששב הבחור ופניו אפורים ולא מהאבק של הנגב,בו היתה הפלוגה- אנשים היו עוברים לאט, על קצות האצבעות לידו, ומזוית הפה, זורקים שאלה שאיש לא שמע: נו, נפתרה הבעיה שלך בבית, או לא? ואותו בחור- חתם פניו והאפיר, אך לא ענה על כך. המשיכו לשחק קלפים. רוצה הגורל, ואותו בחור- ששינה מטבעו והיו פניו חתומים- זכה בקופות נאות במשך שלושה לילות, וכולם אמרו כי אפילו הכסף והרווח הגדול, לא החזיר הצבע לפניו.שוב בא יום חמישי והשיחה עם המם פה, ושוב אישר לו המם פה את היציאה לשבת ללא הגבלת החזרה. יצאו בשבת השלישית החבורה שיצאה בשבת הראשונה, ואיתם גם ה"גיבור פוקר". שוב חזרו כולם ביום א´ עם הסיפוים, ובערבו של ראשון עטו בכוחות מחודשים על שולחנות הפוקר, והיתה המולה של דיבורים, כמו בשבועות הקודמים. רק "גיבור הפוקר" עדיין חתום ונוקשה, שותק כדג, אבל לא חש במים בעת השיחה- משחק. אחדד השחקנים בסוף הלילה השלישי, שישב מולו ושיחק, החל לפתע, כדי לעודד את הבחור השתקן, לספר "סיפור שמח", ולעזרתו נחלצו כל החבורה, גם מהשולחנות הסמוכים. טוסקה- זה בשבילך כעת- אני הגעתי הביתה בערב שישי לפני 3 שבועות, מספר הוא, ובבית - מהפכה, סדום ועמורה ממש! 3 הילדים מתרוצצים בכל החדרים זורקים כריות וצעצועים זה על זה- ואשתי שלא הספיקה לדבריה בגללם להכין אוכל, היתה רצה אחריהם בצעקות שיפסיקו לזרוק גם עליה.ובכל ההמולה- אני שומע נביחות של 2 כלבים! הכלבה שלנו בת שנה, הביאה את "המאהב שלה"איתה, והוא זה שהסית והצית את הילדים לשחק,ולזרוק כריות. הוא שקפץ לו על מיטות ועשה הצגות של תופסת לאהובתו - והכל בהתחבבות על 3 הילדים. כך מספר הוא, ומתאר קפיצות וריצה שלו עצמו בכל המהומה גבמשך שעה ארוכה, ובסוף, גם הוא עצמו- כבר מצא בכלב טוב, כי הכלב לא החמיץ כל הזדמנות ללקק את פניו, גם בקפיצות אקרובטיות! כולם היו מרותקים לסיפור, רק "גיבור הפוקר" ביקש להמשיך במשחק שנפסק לפתע.שאלות רצו - נו, אז הוצאאתם את הכלב? שלחתם אותו הביתה שלו? ו- נו, ספר מה קרה עם הכלב? התרגז המספר, וכעס על חבריו- הכלבה שלי, למה אתם לא שואלים עליה? כל מקום שהכלב הולך - היא אחריו. כל ליטוף שהיא מקבלת מהילדים - גם הוא מקבל, אבל מחזיר בליקוק משלו ושובבות ומשחק, כך שכל בני הבית אהבו אותו - והחליטו - שבודאי הכלב המסכן כנראה סבל בבית ממנו בא- ולכן הוא מאוד משתדל כאן ומתחבב.כלב. טיפש של אהבה וחיזור. אבל אתם יודעים מה, אומר המספר, כשבאתי הביתה הפעם- כבר מיד עברו הילדים לחדרם, לשחק עם הכלבים.אפילו לא התלהבו מהמתנות שהבאתי. והכלב בא אלי והתלקק ואחר ישב מולי - וביט בי. כך ישבתי מול הכל מביט בו והוא בי - ושכחתי להתקלח ולאכול, ונגמרה הארוחה בלעדי. החלטתי לחפש ולמצוא את הבעלים של הכלב, שאשתי והילדים לא פסקו מלשבח את חינוכו הטוב ואהבתו לילדים.כל השבת הסתובבתי איתו בשכונה- ולא מצאנו את הבעלים. חזרתי לפ- אחרי שרבתי עם אשתי והילדים כי הם לא מסכימים שאקח אותו ל"צער בעלי חיים, שימצאו לו בית אחר, ששם אין עוד כלבה, ושלא משתוללים סביבו ל כך. כולם הביעו דעות לכאן ונחלקו ל2 מחנות - מי בעד "צער בעלי חיים" ומי בעד שישאר בבית האהובה הכלבית שלו. כאן, באחת מההפוגות בשאלות, ניעור גיבור הפוקר והחל בעדינות לשאול על גודל הכלב, סוגו וצבעו. לאט לאט -יצא מקליפתו. הוא החל לשאול על הדיסקית שלצוארו ועל חריטה מיוחדת שיש עליה, והבחור השני - לא ידע לענות. ואז- החל גיבור הפוקר לספר על הבעיה שלו בבית: לפני כשנה קנה כלב קטן, גור בן חודש וחצי - עבור ביתו בת העשר, שהיא ילדה דיסקלקטית ומאוד היתה "סגורה ולא מקיימת שיחה" וגם לא הראתה כל תגובה לאהבת הוריה. בת יחידה. בעצת הפסיכולוג,קנה גור קטן זכר- והביא לביתו במתנה. כמה שהילדה אהבה את הגור! היתה מלטפת אותו והוא ישן במיטתה וליקק וליקק וליקק אותה. כך גדלו השניים יחד שנתיים. הילדה החלה לדבר אל הכלב, וגם לדאוג לגידולו ונעזרה באימה כדי ללמוד איל להאכיל ולחנך את הגורא שגדל. כך כל המשפחה נקשרה סביב הכלב הקטן הזה, ושמחה בעיקר מפני שהילדה החלה לגלות עניין בהוריה, בבית הספר, בחברות חדשות, וכמובן בכלב שלה. והנה יום חמישי אחד- נעלם הכלב לילגה- כשהוא רץ לו רץ - אחרי כלב אחר - וגיבור הפוקר נתן את תיאורו מפי הילדה, וסיפר כי מאז הילדה עצובה וסגורה, חזרה להיות לא מגיבה כמו לפני שקיבלה את הכלב. הוא ואשצו פנו לוטרינרים בכל העיר, ולמשטרה, ובכל בית הספר התנדבו ילדים לחפש את הכלב של ביתו- ושבועיים הם לא מוצאים אותו. פנה אל השחקן היושב ממולו- אתה מוכרח לקחת אותי אליך הביתה, לראות אם הכלב שאתה מספר עליו הוא הכלב של בתי. היא לא מוכנה להתפשר על שום דבר ושום מתנה אחרת.תוך עשר דקות היה המם פא במקום ואישר לשניים חופשה - לאחר שהאב ל3 הילדים צלצל לאשתו וביקש ממנה לבדוק את הדיסקית של הכלב- ולראות מה בדיוק חרוט שם בנוסף למספר של חיסון העיריה, ונתברר כי בדיוק הדבר תואם לכלב של גיבור הפוקר. החליט המם- פאלשלחם לבדוק בבית את העניין.נסעו השניים ושבו ליחידה לעת ערב. באותו ערב היתה מסיבה וחילקו עוגות לכולנו,כי התברר שהכלב הנחמד שבא לבית 3 הילדות בתור המאהב של הכלבה שלהן - הוא אכן הכלב של בת גיבור הפוקר, שחזרה לדבר והיתה מאושרת מאוד לקבלו חזרה. אך המאושר מכולם- מספר גיבור הפוקר(בכונה איני מוסר פרטים מזהים של הנפשות)- היה הכלב בעצמו! רק נכנס בדלת של חברו - והכלב שנמוך מברכו - קפץ ועלה על כתפו ובקולות משונים החל מלקק את פניו במהירות כשזנבו כמניפה נע ימין ושמאל.מיד הוא נצמד אל האב והחל להקיפו ולנבוח- כאילו שואל עת הבת- איפו היא. כשהביא האיש את ביתו - הכלב לא ידע את נפשו מרוב שמחה- רץ והביא לה- את כל הצעצועים של 3 הילדים, אחרי שליקק אותה וקיפץ סביבה. הכלבים נפרדו בשמחה- וגיבור הפוקר - הפך לידידו של החבר אבי שלשת הילדות. הפי אנד? נכון. זה סיפור על "מזל של כלב". ועל כוחה של אהבה. 40 ק"מ "רץ אחרי אהובתו" הכלב הזה- עד שהגיע לביתם, בעיר אחרת. אהב הוא את כולם, והראה זאת- וקיבל הרבה אהבה מכולם. זהו בעצם סיפור על אהבה בלתי אפשרית, שקרה לידי . רק בריאות ושלום, ושנצליח ללמוד מכלבים כאלו - מה כוחה של אהבה, ולממש כמוהו.
