(^&^)*בעיות כחולות*(^&^)!-4
התחלתי לרוץ ואז עצרתי הסתכלתי אחורה ולא האמנתי למראה עיני זה היה יוסי!!! לא האמנתי!!! נעמדתי במקומי עם פה פעור ולא האמנתי שזה יוסי שמחזיק אולר ומאיים עלי! צעקתי "דיי!!!"פתאום יוסי עצר, הוא אמר "אבל... אני אוהב אותך", הוא תפס אותי והתחיל לנשק אותי :-S! דני קפץ עליו מאחור ולקח לו את האולר *דידו שלי כועס!!!* אמרתי לעצמי.... *הוא יעזוב אותי* אמרתי ודמעות זלגו מעיני, לא ידעתי מה לעשות הייתי בהלם,שוק ואז התעשתי ונתתי ליוסי אגרוף הוא נפל על הרצפה והתקפל. רצתי לדני והוא עטף אותי בזרועותיו, "מה עם רוני?" שאלתי "היא בכיתה התקשרתי לאמבולנס הוא בדרך..." סירנות של מגן דוד אדום עצר את דני מדבריו, שנינו סחבנו את רוני החוצה והבאנו לרופאים לטפל בה. אני ודני הלכנו לביתי וסיפרנו לאמא שלי הכל, הכל על רוני,יוסי,המנהל ובית הספר.... אמא הרגיע אותנו ואמרה שדני יכול להישאר לישון הלילה אצלנו. דני אני ואמא העברנו את כל אחר הצהרים בסיפורים על מה שקרה, בשעות הערב צלצל הטלפון, אמא של דני התקשרה, היא דאגה לדני. שיחת הטלפון הייתה מאוד מוזרה... היא נמשכה הרבה זמן ובמשך אותו זמן היו לדני הרבה התפרצויות של בכי. לאחר השיחה דני ניגש אלי הביט בי באופן מוזר, דמעות זלגו מעניו , הוא לא דיבר רק התבונן בי במבט מוזר שכזה, לאחר זמן קצר הוא אמר "אני... אני מצט..ער" והתחיל לבכות ולבכות. "על מה אתה מצטער?" שאלתי ללא הבנה. "על זה................." הוא אמר ופתאום! בום.....! הכל נהיה חשוך, הרגשתי כאב עצום בלב ואז... נהיה אור וראיתי את החדר שלי ואז פתאום......... ההמשך בפרק הבא של (^&^)*בעיות כחולות*(^&^)!
התחלתי לרוץ ואז עצרתי הסתכלתי אחורה ולא האמנתי למראה עיני זה היה יוסי!!! לא האמנתי!!! נעמדתי במקומי עם פה פעור ולא האמנתי שזה יוסי שמחזיק אולר ומאיים עלי! צעקתי "דיי!!!"פתאום יוסי עצר, הוא אמר "אבל... אני אוהב אותך", הוא תפס אותי והתחיל לנשק אותי :-S! דני קפץ עליו מאחור ולקח לו את האולר *דידו שלי כועס!!!* אמרתי לעצמי.... *הוא יעזוב אותי* אמרתי ודמעות זלגו מעיני, לא ידעתי מה לעשות הייתי בהלם,שוק ואז התעשתי ונתתי ליוסי אגרוף הוא נפל על הרצפה והתקפל. רצתי לדני והוא עטף אותי בזרועותיו, "מה עם רוני?" שאלתי "היא בכיתה התקשרתי לאמבולנס הוא בדרך..." סירנות של מגן דוד אדום עצר את דני מדבריו, שנינו סחבנו את רוני החוצה והבאנו לרופאים לטפל בה. אני ודני הלכנו לביתי וסיפרנו לאמא שלי הכל, הכל על רוני,יוסי,המנהל ובית הספר.... אמא הרגיע אותנו ואמרה שדני יכול להישאר לישון הלילה אצלנו. דני אני ואמא העברנו את כל אחר הצהרים בסיפורים על מה שקרה, בשעות הערב צלצל הטלפון, אמא של דני התקשרה, היא דאגה לדני. שיחת הטלפון הייתה מאוד מוזרה... היא נמשכה הרבה זמן ובמשך אותו זמן היו לדני הרבה התפרצויות של בכי. לאחר השיחה דני ניגש אלי הביט בי באופן מוזר, דמעות זלגו מעניו , הוא לא דיבר רק התבונן בי במבט מוזר שכזה, לאחר זמן קצר הוא אמר "אני... אני מצט..ער" והתחיל לבכות ולבכות. "על מה אתה מצטער?" שאלתי ללא הבנה. "על זה................." הוא אמר ופתאום! בום.....! הכל נהיה חשוך, הרגשתי כאב עצום בלב ואז... נהיה אור וראיתי את החדר שלי ואז פתאום......... ההמשך בפרק הבא של (^&^)*בעיות כחולות*(^&^)!
