הי, אורית, שוב אני
אז כמובן, הבטחון העצמי "הולך" יחד עם המצב החברתי. הילדים שלנו מאוד אוהבים מגע וכל פעולה שלהם מלווה בנגיעות. יש ילדים שלא אוהבים את זה ומפרשים את האקט הזה כאלימות ואז הם מפחדים להתקרב לילד ובכך נמנעים מלהתחבר אליו. אני מציעה לך לכתוב לנו מדוע שאלת את שאלתך ואז נתייחס לעניין. לבנים בכלל לא יותר קל, מנסיוני. ההיפך הוא הנכון. הבנות הן פחות אלימות, יותר בוגרות ומצליחות להתבטא יותר בקלות. הבן שלי לא הבין מה רוצים ממנו, למה לא רוצים לשחק איתו. הילדים מאוד פחדו ממנו, כי הוא היכה אותם והציק להם בכל הזדמנות. זאת היתה הדרך לקבל את תשומת ליבם. עבדנו מאוד קשה על ההתנהגויות והריטאלין שיפר את ההשתתפות בכתה. הדברים ביחד עשו ניסים ונפלאות לבן שלי. פרטי יותר ונוכל לייעץ: גיל, בן/בת וכד´..
