שמשייה באדום לבן
New member
בעיות "חברתיות" בגן
הילדונת שלי בת שנה ו-10 חודשים. לפני כחודשיים העברנו אותה לגן חדש מקסים, ומאז היא אוהבת את הגן והולכת בכיף לגן (בניגוד גמור לגן הקודם). לפני בערך שבוע וחצי התחיל איזה קטע שבו היא רוצה ללכת לגן, אבל לא רוצה שאני אלך. כל פעם שהיא עשתה את זה, נישארתי איתה עוד קצת, הראתי לה משהו מעניין לעשות, הסברתי לה יפה שאני אחזור לקחת אותה, ובסופו של דבר היא נתנה לי ללכת (לא הלכתי והשארתי אותה בוכה). בכל מקרה, לאחר כמה ימים עלה לי רעיון לסיבה: אני שמה לב שלפעמים ילדים אחרים באים ולוקחים לה צעצועים מהיד. היא לוקחת את זה מאוד מאוד מאוד מאוד קשה. היא בוכה וחשה צורך שמישהו מבוגר יעזור לה. היא לא לוקחת לילדים אחרים בכלל. בקיצור, אני חושבת שזו הסיבה שהיא רוצה שאני אשאר. אחרי שאמרתי את זה לגננת, היא באמת שמה לב שזה מאוד מפריע לילדה. התופעה אף מחריפה, כל פעם שהיא משחקת במשהו וילד אפילו חושב על להתקרב, היא מתחילה לצרוח בהיסטריה ולבכות. אני חושבת שבגלל זה היא תמיד רוצה שאני אשב לידה, היא חשה מאויימת ורוצה שאני אשמור עליה. חשוב לציין שתמיד כשילד לוקח לילד אחר בגן, הגננת באה, מסבירה שעכשיו X משחק בזה, וכשהוא יסיים תוכל לקחת, ומחזירה את הצעצוע לילד המקורי, אבל זה לא פותר את הבעיה לילדה שלי, והיא עדיין נכנסת להיסטריה מהמקרים האלה. זה הגיע למצב שהיא בהיסטריה תמידית. כל פעם שהיא משחקת במשהו, היא פחות משחקת, ויותר שומרת, ומסתכלת מי בא לקחת לה. זה מכניס אותה ממש למתח שאין לי הסבר לגביו. בבית ואחרי צהריים היא לא נפגשת כל כך הרבה עם ילדים ולכן זה לא ממש קורה... אבל אם ילד בא לבקר אותנו, עקרונית היא די רכושנית לגבי הדברים שלה. לרוב לא מסכימה שמישהו אחר ייגע. כמובן שאני מסבירה לה שאנחנו חוליקם, ואחרי כמה הסברים היא מסכימה בחצי עין. מה עושים?!?! אני אבדת עיצות. אני די בטוחה שזו הסיבה שלא טוב לה בגן הימים אלה (כל השאר ממש בסדר, היא חוזרת שמחה מהגן). אני אפילו לא יודעת מה להגיד לה כשזה קורה איתנו, אם לומר משהו כמו "תני גם לו" או "תגידי שעכשיו את משחקת" או "תשחקו יחד" (אני לא בטוחה שהיא כבר בגיל של לשחק יחד). ובטח שאני לא יודעת מה להגיד לגננת לנסות איתה. היא אפילו מסווגת את הילדים בגן (מי היא אוהבת ומי לא, או מי היא רוצה ליבוא לשחק איתה ומי לא) לפי מי חוטף יותר צעצועים. והיום ראיתי שאפילו הילדה היחידה שהיא אהבה כי היא לא חוטפת, גם היא התחילה להטריד אותה. מה עושים?!?!?!?!?!?!
הילדונת שלי בת שנה ו-10 חודשים. לפני כחודשיים העברנו אותה לגן חדש מקסים, ומאז היא אוהבת את הגן והולכת בכיף לגן (בניגוד גמור לגן הקודם). לפני בערך שבוע וחצי התחיל איזה קטע שבו היא רוצה ללכת לגן, אבל לא רוצה שאני אלך. כל פעם שהיא עשתה את זה, נישארתי איתה עוד קצת, הראתי לה משהו מעניין לעשות, הסברתי לה יפה שאני אחזור לקחת אותה, ובסופו של דבר היא נתנה לי ללכת (לא הלכתי והשארתי אותה בוכה). בכל מקרה, לאחר כמה ימים עלה לי רעיון לסיבה: אני שמה לב שלפעמים ילדים אחרים באים ולוקחים לה צעצועים מהיד. היא לוקחת את זה מאוד מאוד מאוד מאוד קשה. היא בוכה וחשה צורך שמישהו מבוגר יעזור לה. היא לא לוקחת לילדים אחרים בכלל. בקיצור, אני חושבת שזו הסיבה שהיא רוצה שאני אשאר. אחרי שאמרתי את זה לגננת, היא באמת שמה לב שזה מאוד מפריע לילדה. התופעה אף מחריפה, כל פעם שהיא משחקת במשהו וילד אפילו חושב על להתקרב, היא מתחילה לצרוח בהיסטריה ולבכות. אני חושבת שבגלל זה היא תמיד רוצה שאני אשב לידה, היא חשה מאויימת ורוצה שאני אשמור עליה. חשוב לציין שתמיד כשילד לוקח לילד אחר בגן, הגננת באה, מסבירה שעכשיו X משחק בזה, וכשהוא יסיים תוכל לקחת, ומחזירה את הצעצוע לילד המקורי, אבל זה לא פותר את הבעיה לילדה שלי, והיא עדיין נכנסת להיסטריה מהמקרים האלה. זה הגיע למצב שהיא בהיסטריה תמידית. כל פעם שהיא משחקת במשהו, היא פחות משחקת, ויותר שומרת, ומסתכלת מי בא לקחת לה. זה מכניס אותה ממש למתח שאין לי הסבר לגביו. בבית ואחרי צהריים היא לא נפגשת כל כך הרבה עם ילדים ולכן זה לא ממש קורה... אבל אם ילד בא לבקר אותנו, עקרונית היא די רכושנית לגבי הדברים שלה. לרוב לא מסכימה שמישהו אחר ייגע. כמובן שאני מסבירה לה שאנחנו חוליקם, ואחרי כמה הסברים היא מסכימה בחצי עין. מה עושים?!?! אני אבדת עיצות. אני די בטוחה שזו הסיבה שלא טוב לה בגן הימים אלה (כל השאר ממש בסדר, היא חוזרת שמחה מהגן). אני אפילו לא יודעת מה להגיד לה כשזה קורה איתנו, אם לומר משהו כמו "תני גם לו" או "תגידי שעכשיו את משחקת" או "תשחקו יחד" (אני לא בטוחה שהיא כבר בגיל של לשחק יחד). ובטח שאני לא יודעת מה להגיד לגננת לנסות איתה. היא אפילו מסווגת את הילדים בגן (מי היא אוהבת ומי לא, או מי היא רוצה ליבוא לשחק איתה ומי לא) לפי מי חוטף יותר צעצועים. והיום ראיתי שאפילו הילדה היחידה שהיא אהבה כי היא לא חוטפת, גם היא התחילה להטריד אותה. מה עושים?!?!?!?!?!?!
