בעיות זכרון לאמא...
שלום לכולם. אימי בת 64, פנסיונרית. לפני שנים לא מועטות נפטר אביה, סבי בתום מחלת אלצהיימר ארוכה ומתישה, ואימי נושאת עימה חשש מתמיד מהמחלה. אימי אישה אנרגטית, עליזה, מסבירת פנים לכל, תמיד עם חיוך ואהבה מקסימים על פניה. היא תמיד סבלה ברמה כזו או אחרת מבעיות קשב וריכוז, אבל בשנים האחרונות המצב מידרדר: שיחת טלפון זו לא משהו שניתן באמת להעביר ולקבל מידע ממנה, כי תמיד יש משהו אחר שמעסיק אותה במקביל והיא פשוט לא מצליחה להתרכז בשיחה. זה סמפטום מרכזי. לפני כשנה התחלתי מהלך של שכנוע ללכת לנאורולוג, כדי לבדוק, שכן היא הסכימה איתי שאיכות חייה לא טובה. (היא כבר הייתה משוכנעת שהאלצהיימר כבר חולש על מוחה). הנאורולוג התרשם, שאין בעיה ושלח אותה לCT ראש, והתוצאה הייתה מעודדת- לא נראו סימנים למחלה. לפני כשבוע, היא נסעה לבדיקה בבי"ח הגיריאטרי "פלימן" בחיפה, ושם נאמר במפורש: אין אלצהיימר, אין התחלה של המחלה ואין אפילו רמז לה. ללא ספק חדשות נהדרות. אז מה כן קורה לה? מה גורם למצב בו היא שוכחת סיר על הגז? מה גורם למצב בו אבי מעדכן אותה 3 פעמים במהלך של כמה שעות על מיקומו, ובסוף היא שואלת בכעס למה לא אמר היכן הוא התעכב? מה גורם למצב בו שיחת טלפון, ב99% מהמקרים מסתיימת במפח נפש מצידי, כי לא צלחתי בהעברת מסר פשוט ככל שיהיה לאימי? מה גורם לה להדרדר כל כך מהר? אולי צמחונות של 20 שנה? היא מאוד מודעת לנושא התזונה ומשלימה לה את החסר. אז מה נשאר לנו לבדוק? אני כותב בפורום במחשבה שאולי למישהו יהיה רעיון או כיוון עליו לא חשבתי, כדי לעצור את ההדרדרות של אימי . לא אמרו ש60 זה ה 30 החדש? תודה רבה על ההקשבה, והמחשבה גדי
שלום לכולם. אימי בת 64, פנסיונרית. לפני שנים לא מועטות נפטר אביה, סבי בתום מחלת אלצהיימר ארוכה ומתישה, ואימי נושאת עימה חשש מתמיד מהמחלה. אימי אישה אנרגטית, עליזה, מסבירת פנים לכל, תמיד עם חיוך ואהבה מקסימים על פניה. היא תמיד סבלה ברמה כזו או אחרת מבעיות קשב וריכוז, אבל בשנים האחרונות המצב מידרדר: שיחת טלפון זו לא משהו שניתן באמת להעביר ולקבל מידע ממנה, כי תמיד יש משהו אחר שמעסיק אותה במקביל והיא פשוט לא מצליחה להתרכז בשיחה. זה סמפטום מרכזי. לפני כשנה התחלתי מהלך של שכנוע ללכת לנאורולוג, כדי לבדוק, שכן היא הסכימה איתי שאיכות חייה לא טובה. (היא כבר הייתה משוכנעת שהאלצהיימר כבר חולש על מוחה). הנאורולוג התרשם, שאין בעיה ושלח אותה לCT ראש, והתוצאה הייתה מעודדת- לא נראו סימנים למחלה. לפני כשבוע, היא נסעה לבדיקה בבי"ח הגיריאטרי "פלימן" בחיפה, ושם נאמר במפורש: אין אלצהיימר, אין התחלה של המחלה ואין אפילו רמז לה. ללא ספק חדשות נהדרות. אז מה כן קורה לה? מה גורם למצב בו היא שוכחת סיר על הגז? מה גורם למצב בו אבי מעדכן אותה 3 פעמים במהלך של כמה שעות על מיקומו, ובסוף היא שואלת בכעס למה לא אמר היכן הוא התעכב? מה גורם למצב בו שיחת טלפון, ב99% מהמקרים מסתיימת במפח נפש מצידי, כי לא צלחתי בהעברת מסר פשוט ככל שיהיה לאימי? מה גורם לה להדרדר כל כך מהר? אולי צמחונות של 20 שנה? היא מאוד מודעת לנושא התזונה ומשלימה לה את החסר. אז מה נשאר לנו לבדוק? אני כותב בפורום במחשבה שאולי למישהו יהיה רעיון או כיוון עליו לא חשבתי, כדי לעצור את ההדרדרות של אימי . לא אמרו ש60 זה ה 30 החדש? תודה רבה על ההקשבה, והמחשבה גדי