בעיות התנהגות

[mazy]

בעיות התנהגות

אצלנו הרבה מאד פעמים אנו לא יודעים אם בעיות ההתנהגות קשורות לטוראט או שאלה בעיות התנהגות רגילות, ומשום כך זה נורא מתסכל, כי לא יודעים באיזו דרך לנהוג, לכעוס? להרחיק? להעניש? להתעלם? מה שקורה למעשה, שבתי (שהיא בת 9 וחצי) וקטנה מבני בשנתיים בערך (והוא זה שלוקה בטוראט), והמון פעמים היא ממש סובלת מאלימות מצידו של הבן- הן מילולית והן פיזית, ויוצא הרבה פעמים שאני חייבת להחלץ לעזרתה כדי שהוא לא יפגע בה פיזית.והוא תמיד טוען שאני מגבה אותה. דילמה קשה!! אשמח לקבל תגובות מהורים שחווים בעיות דומות. מזי.

 

[הלנה]

תשובה למזי

קודם כל ברכות על הפורום החדש! מאז שגיליתי אותו לפני כמה ימים, אני ב"מעקב" מתמיד. על פי נסיוני הקצר יחסית (כמה חודשים מאז שבני אובחן כלוקה בתסמונת) ולפי מה ששמעתי וקראתי אחת הבעיות המרכזיות בנושא של המשמעת של ילד עם טוראט זה שקשה לדעת מתי הטוראט "אשם" ומתי זאת סתם התנהגות רגילה של ילד בתחילת גיל ההתבגרות (שלי בן 11 וחצי). אני בהתחלה כל כך פחדתי לפגוע בו שממש לא נתתי לאף אחד להעיר לו, לריב איתו וכו' ופשוט הרגשתי כמו שוטר בתוך הבית שלי. עם הזמן, אחרי שנרגעתי קצת הבנתי שאין ברירה והבית חייב להמשיך לתפקד ויש עוד ילדים ולמרות שאני כמובן רגישה לעובדה שהוא סובל מהתפרצויות בלתי נשלטות אני לא מוותרת לו כל הזמן על כל דבר והוא יודע שלא מקובל עלינו שיקלל וירביץ. בקשר לנושא ה"הפרדה" - אצלי הוא והאח הגדול שלו מאד אוהבים להיות אצל הורי וזאת דרך נהדרת להפריד ביניהם בשבתות, בחופשות ולפעמים סתם אחרי הצהריים לכמה שעות. כשהמצב בית נהיה ממש מתוח אני משתדלת לצאת מהבית עם אחד הילדים.

 

[סוללת את שביל החיים]

הלנה שלום../images/Emo39.gif

ברוכה הבאה לפורום. וכל מילה מיותרת. המון אהבה ונוחות בחברתינו.

 

[תיקי וזיו שגן]

בעיית התנהגות../images/Emo24.gif

היי mazy, ברור שילד צריך גבולות , וגבולות ברורים. נכון שלפעמים קשה להבחין מתי זה "טוראט" ומתי זו התפרצות אחרת?! אך בהחלט התגובה המיידית צריכה להיות הפרדה ביניהם לפחות עד שיירגע. אין שום הצדקה גם אם זה בגלל "הטוראט" שבתך "תחטוף מכות". בהחלט לא להוכיח אותו בשעת כעס אלא בשעת רגיעה. וזה שאת נחלצת לעזרתה - כל הכבוד לך! אבל לפעמים זו טעות, צריך גם לתת לה להתמודד עם הבעיה ולנסות להגיע לפתרון.(אך בשום אופן לא לסכן את שלומה). ישנו ספר "שיקום הסמכות ההורית" של פרופ' חיים עומר - מומלץ מאד לקריאה. ובמידה וגם בעיות ההתנהגות מחריפות יש לשקול אפשרות לטיפול משפחתי.

 

[השגיא]

גם אנחנו

גם אנחנו בהתמודדות הזו. הבן שלי לא מסוגל בלי לקרוא לאחותו בת ה-5 "דפוקה" לפחות 5 פעמים בשעה. ואני צריכה לגדל ילדה עם בטחון עצמי והכל..... מה שמצחיק זה שהוא מפחד לישון לבד ולכן הוא בא לישון איתה בחדר, והם רבים והיא אומרת לו לעוף מהחדר ... בכל אופן מהניסיון הדל שלנו אין פתרון חד משמעי. אצלינו אי אפשר כ"כ להעזר בסבים ובסבתות ואנחנו לא מתמודדים עם זה מערכתית אלא כל מקרה לגופו. מה שכן, אישי ואני מנסים להתחלף אחד עם השני בניהול העינינים, כשאחד [בדרך כלל אני], כבר תופס קריזה, אז השני נכנס לנהל את העינינים בצורה רגועה יותר. אני רוצה גם לציין שיש לנו גם תינוקת והטוראטניק שלנו אף פעם לא כועס עליה והוא מטפל בה מדהים ברוגע ובאחריות. ושמתי לב שכשאני באמת זקוקה לו ולעזרתו הוא מתאפק ומתגייס כל-כולו לעזור לי ואפילו אם הוא קורא לאחותו "דפוקה" הוא מיד מוסיף "וחמודה"... בקיצור מעבר לעצות אני רוצה לאחל לך ב ה צ ל ח ה!

 

[גובלינית]

כל ילד צריך גבולות ../images/Emo24.gif

בייחוד ילד עם טוראט. נכון - הפרעות התנהגות קשורות באופן הדוק לטוראט, אבל זה לא אומר שצריך להרשות לילד "לאבד את עצמו"... אני בהחלט מצטרפת להמלצה על הספר של חיים עומר ("שיקום הסמכות ההורית") - שם מסופר בהרחבה על שיטת ה"HOLDING"; צריך המון נשיקות וחיבוקים וכל הזמן ללחוש לו באוזן "אני יודעת שקשה לך - אבל אני לא יכולה להרשות לך להתנהג כך". מנסיון אישי - בסוף הם נרגעים, גם אם זה לוקח כמה שנים... ילד בלי גבולות הוא כמו ילד שמשחק על ראשו של בניין גבוה. כאשר אין מעקה או גדר - הילד יצמצם את טווח התנועה שלו לשטח קטן במרכז הגג. כאשר נציב גבולות (או גדר) - נרחיב את טווח המשחק שלו לשטח גדול יותר!!! חשוב לזכור זאת. בהצלחה