פיה אורבנית
New member
בעיות בזוגיות
שלום רב לכולם,
אני מקווה שהמקרה שלי מתאים לפורום הזה, למרות שברוב המקרים הדיונים פה נסובים סביב חיי הנישואין, אשמח לשמוע עצתכם/עזרתכם לבעיתי.
אני ובן זוגי (26, 30) ביחד מזה כשלוש שנים. לפי כחודשיים עברנו לגור ביחד, ומאז ניתן להגיד שהקשר די התערער. הקשר שלנו התחיל כמו סיטואציה מסרט רומנטי ואכן נמשך כך זמן רב, לאורך כל השנים היינו רבים והיו עצבים וצעקות אך לעולם זה לא הגיע לכדי פרידה/ דיבורים על הפסקה. מאז שעברנו לגור ביחד הריבים שלנו (שיש לציין רובם נסובים סביב דברים מטופשים ולא סביב דברים מהותיים) מתרחשים לעיתים קרובות מאוד, אמנם משלימים מהר כי גרים באותו בית אך ההרגשה הנוראית של הריבים ממשיכה להדהד. אנחנו לא יודעים לריב, שנינו יודעים זאת האחת על השנייה, כל ריב אפילו הכי קטן על דברים מטופשים הופך לסאגה של צעקות ועצבים. חבר שלי מתעצבן ממש מהר וישר עולים לו העצבים. הוא מאוד אוהב את השקט שלו אחרי מריבה, אני לצערי אוהבת להמשיך ו"לחפור" כדבריו על נושא המריבה- וכך אם הבנתם מתרחשת הסיטואציה בה אנו לא יודעים להתעצבן ולפתור את העניינים כראוי.אני יודעת שהרבה פעמים אני לא בסדר, בדיוק כמו שהוא לא בסדר בסיטואציות מסוימות. אני מנסה להשתנות לגבי דברים מסוימים שמפריעים לו אך באמת ובתמים העניין קשה לי מאוד!! אנחנו מדברים על הדברים שלא יקרו בפעם הבאה, אך כאשר מתחילים לריב הכל נשכח
איך עושים זאת??? איך אפשר לשנות דברים באופי/ ליישם דברים שמפריעים לו?!?1 אני פשוט לא מצליחה.
עוד בעיה מעבר לריבים התכופים היא שלאחרונה, כבר כמה פעמים בסוף המריבה תוך כדי הטירוף הוא אמר לי דברים שפשוט הותירו אותי בהלם ובלבלול. למשל, שהוא סובל בקשר הזה והוא לא רואה אותו נשאר בקשר הזה, שאני מעצבנת אותו ונמאס לו, שלא טוב לו, הדבר הכי פוגע שהוא אמר לי אתמול זה שהוא מחכה לרגע הנכון כדי לעשות את הצעד שיסיים את זה.
אני יודעת שאהבה קיימת בקשר הזה, מבחינתי הוא הגבר של חיי האבא של ילדיי העתידים ואני יודעת שגם הוא חשב כך עליי עד לתקופה האחרונה.
אני יודעת שאני לא נמצאת בקשר הזה כי אני מפחדת להיפרד, אני פה כי אני אוהבת אותו ואני רוצה להיות איתו!!
מצד אחד אני חושבת שהוא לא באמת מתכוון לדברים האלה, זה יוצא מתוך עצבים וכעס. מצד שני, אי אפשר להגיד משהו מספר פעמים ולא להתכוון. אני מפחדת לאבד אותו, אני אוהבת אותו ואני לא יודעת מה לעשות בסיטואציה הזאת... אשמח לכל הכוונה/עזרה. תודה.
שלום רב לכולם,
אני מקווה שהמקרה שלי מתאים לפורום הזה, למרות שברוב המקרים הדיונים פה נסובים סביב חיי הנישואין, אשמח לשמוע עצתכם/עזרתכם לבעיתי.
אני ובן זוגי (26, 30) ביחד מזה כשלוש שנים. לפי כחודשיים עברנו לגור ביחד, ומאז ניתן להגיד שהקשר די התערער. הקשר שלנו התחיל כמו סיטואציה מסרט רומנטי ואכן נמשך כך זמן רב, לאורך כל השנים היינו רבים והיו עצבים וצעקות אך לעולם זה לא הגיע לכדי פרידה/ דיבורים על הפסקה. מאז שעברנו לגור ביחד הריבים שלנו (שיש לציין רובם נסובים סביב דברים מטופשים ולא סביב דברים מהותיים) מתרחשים לעיתים קרובות מאוד, אמנם משלימים מהר כי גרים באותו בית אך ההרגשה הנוראית של הריבים ממשיכה להדהד. אנחנו לא יודעים לריב, שנינו יודעים זאת האחת על השנייה, כל ריב אפילו הכי קטן על דברים מטופשים הופך לסאגה של צעקות ועצבים. חבר שלי מתעצבן ממש מהר וישר עולים לו העצבים. הוא מאוד אוהב את השקט שלו אחרי מריבה, אני לצערי אוהבת להמשיך ו"לחפור" כדבריו על נושא המריבה- וכך אם הבנתם מתרחשת הסיטואציה בה אנו לא יודעים להתעצבן ולפתור את העניינים כראוי.אני יודעת שהרבה פעמים אני לא בסדר, בדיוק כמו שהוא לא בסדר בסיטואציות מסוימות. אני מנסה להשתנות לגבי דברים מסוימים שמפריעים לו אך באמת ובתמים העניין קשה לי מאוד!! אנחנו מדברים על הדברים שלא יקרו בפעם הבאה, אך כאשר מתחילים לריב הכל נשכח
עוד בעיה מעבר לריבים התכופים היא שלאחרונה, כבר כמה פעמים בסוף המריבה תוך כדי הטירוף הוא אמר לי דברים שפשוט הותירו אותי בהלם ובלבלול. למשל, שהוא סובל בקשר הזה והוא לא רואה אותו נשאר בקשר הזה, שאני מעצבנת אותו ונמאס לו, שלא טוב לו, הדבר הכי פוגע שהוא אמר לי אתמול זה שהוא מחכה לרגע הנכון כדי לעשות את הצעד שיסיים את זה.
אני יודעת שאהבה קיימת בקשר הזה, מבחינתי הוא הגבר של חיי האבא של ילדיי העתידים ואני יודעת שגם הוא חשב כך עליי עד לתקופה האחרונה.
אני יודעת שאני לא נמצאת בקשר הזה כי אני מפחדת להיפרד, אני פה כי אני אוהבת אותו ואני רוצה להיות איתו!!
מצד אחד אני חושבת שהוא לא באמת מתכוון לדברים האלה, זה יוצא מתוך עצבים וכעס. מצד שני, אי אפשר להגיד משהו מספר פעמים ולא להתכוון. אני מפחדת לאבד אותו, אני אוהבת אותו ואני לא יודעת מה לעשות בסיטואציה הזאת... אשמח לכל הכוונה/עזרה. תודה.