בעיות או התפנקות?
רציתי לשתף אתכם ואולי אפילו שתציעו עצות לזוגיות ה"כושלת" שפוקדת את ביתי, אני בחורה צעירה עם בעל שגדול ממנה ב5 שנים, והבעיה שלנו לא נובעת מחוסר אהבה, אלא להיפך, מיותר מדי אהבה שאני רוכשת לו לעומת כמות האהבה שהוא רוכש לי, נכון שאלו לא מונחים נכונים להגדרת הבעיה, אך כרגע אני מחפשת תשובות אז תהיו עדינים עימי. עצם הבעיה נעוצה בכך שבעלי לא מנשק, מחבק, מפרגן,לא אוהב מגע פיזי יותר מדי, תמיד חם לו או לא נוח לו, אני לא אומרת שכך זה תמיד, אז כך זה אחרי פרק זמן קצר שאני מנסה למשוך את תשומת ליבו, שלא תבינו הוא אדם מקסים, חכם, שאני יכולה לסמוך עליו בכל מצב. אך הבעיה נעוצה בצד החברתי,הוא לא מדבר עם החברות והחברים שלי, הוא לא חברותי, התגובות שלו מאוד קיצוניות ולפעמים אפילו הדברים שהוא אומר בתור בדיחה נראים קרים ואגרסיבים, ואני בחורה מאוד מאוד חברותית תמיד יש מסביבי חברים ובילויים, וזה בדיוק מה שהוא אוהב בי, שאני ההפך הגמור ממנו, אך ההפך הזה גורם לי לחסכים מאוד גדולים, חשבתי שהשנה נביא ילדים אך אני לא מעיזה לעשות זאת כי אני מפחדת שהוא יהיה אבא כזה לילדים שלי, מה שאני לא מוכנה, אך מצד שני אני גם לא מוכנה להרים ידיים ולוותר ואני בטוחה שגם הוא. לפני חודש הייתה לנו שיחה שכמעט עזבתי אותו, ואחרי שבוע עם עצמי ועם מה שיש בחוץ, הבנתי שהוא יקר לי מדי כדי לוותר עליו בלי מלחמה ראוייה לשמה. וכרגע, אנו במבוי סתום, אין לנו כסף לייעוץ, ומצד שני אנו לא יודעים מה לעשות כדי לתקן את המצב, ניסיתי לומר לו שיכתוב לו משפטים שהוא צריך להגיד לי כל יום כדי שאני ארגיש טוב, שמתי שהוא מדבר איתי שידאג לגעת, אפילו בכתף, כדי שיהיה מגע פיזי, שיפרגן לי ליד החברים, בקיצור כל הדברים שהוא עושה ההפך בלי שהוא מתכוון, הוא פשוט לא חושב על זה בצורה שאני חושבת על זה. בקשר לבגידות, תשכחו מזה, הוא לא בוגד, הוא היה כך כשהכרתי אותו, הוא היה החבר הראשון שלי ולכן לא היה לי למה להשוות, לא שאני נתלית בתירוץ העלוב הזה, הרי אני בוגרת ולוקחת אחריות על ההחלטות שאני עושה בחיי, רק שלא ידעתי שזה יהיה כל כך קשה... אז לכן אני פה, אשמח לקבל ייעוץ ממי שכבר עבר ייעוץ,ולנסות דרכים לפתרון, תודה מראש.
רציתי לשתף אתכם ואולי אפילו שתציעו עצות לזוגיות ה"כושלת" שפוקדת את ביתי, אני בחורה צעירה עם בעל שגדול ממנה ב5 שנים, והבעיה שלנו לא נובעת מחוסר אהבה, אלא להיפך, מיותר מדי אהבה שאני רוכשת לו לעומת כמות האהבה שהוא רוכש לי, נכון שאלו לא מונחים נכונים להגדרת הבעיה, אך כרגע אני מחפשת תשובות אז תהיו עדינים עימי. עצם הבעיה נעוצה בכך שבעלי לא מנשק, מחבק, מפרגן,לא אוהב מגע פיזי יותר מדי, תמיד חם לו או לא נוח לו, אני לא אומרת שכך זה תמיד, אז כך זה אחרי פרק זמן קצר שאני מנסה למשוך את תשומת ליבו, שלא תבינו הוא אדם מקסים, חכם, שאני יכולה לסמוך עליו בכל מצב. אך הבעיה נעוצה בצד החברתי,הוא לא מדבר עם החברות והחברים שלי, הוא לא חברותי, התגובות שלו מאוד קיצוניות ולפעמים אפילו הדברים שהוא אומר בתור בדיחה נראים קרים ואגרסיבים, ואני בחורה מאוד מאוד חברותית תמיד יש מסביבי חברים ובילויים, וזה בדיוק מה שהוא אוהב בי, שאני ההפך הגמור ממנו, אך ההפך הזה גורם לי לחסכים מאוד גדולים, חשבתי שהשנה נביא ילדים אך אני לא מעיזה לעשות זאת כי אני מפחדת שהוא יהיה אבא כזה לילדים שלי, מה שאני לא מוכנה, אך מצד שני אני גם לא מוכנה להרים ידיים ולוותר ואני בטוחה שגם הוא. לפני חודש הייתה לנו שיחה שכמעט עזבתי אותו, ואחרי שבוע עם עצמי ועם מה שיש בחוץ, הבנתי שהוא יקר לי מדי כדי לוותר עליו בלי מלחמה ראוייה לשמה. וכרגע, אנו במבוי סתום, אין לנו כסף לייעוץ, ומצד שני אנו לא יודעים מה לעשות כדי לתקן את המצב, ניסיתי לומר לו שיכתוב לו משפטים שהוא צריך להגיד לי כל יום כדי שאני ארגיש טוב, שמתי שהוא מדבר איתי שידאג לגעת, אפילו בכתף, כדי שיהיה מגע פיזי, שיפרגן לי ליד החברים, בקיצור כל הדברים שהוא עושה ההפך בלי שהוא מתכוון, הוא פשוט לא חושב על זה בצורה שאני חושבת על זה. בקשר לבגידות, תשכחו מזה, הוא לא בוגד, הוא היה כך כשהכרתי אותו, הוא היה החבר הראשון שלי ולכן לא היה לי למה להשוות, לא שאני נתלית בתירוץ העלוב הזה, הרי אני בוגרת ולוקחת אחריות על ההחלטות שאני עושה בחיי, רק שלא ידעתי שזה יהיה כל כך קשה... אז לכן אני פה, אשמח לקבל ייעוץ ממי שכבר עבר ייעוץ,ולנסות דרכים לפתרון, תודה מראש.
