InnocenceLost
New member
בעיה..
נראה לי שזה המקום הכי מתאים לפנות אליו, אז ננסה אני מבינה שחלקכם פה הורים, אז אולי תייעצו לי עם הבעיה שלי אני בת 15 וחצי, ואמא שלי פשוט שולטת בי. כל החיים שלי הולכים לפי הדרך שלה, ולפי החינוך שהיא קיבלה אני תלמידה טובה אבל לא מספיק טובה בשבילה כל שעות החזרה, עדיין קיימות ועדיין מוקדמות מדי. אבל אני שותקת וחוזרת תמיד בזמן אני מתנדבת בארגון כלשהו, ונורא אוהבת להיות שם. ובכל זאת היא דרשה ממני להתנדב רק פעמיים בחודש,(בגלל שזה מדרדר אותי בלימודים) וגם על זה שתקתי אני היחידה מבין כל החברים שצריכה תמיד לחזור הכי מוקדם, ובעצם אפשר להגיד גם בדרכ להרוס לכולם את הערב (אם נגיד במקרה של מונית הביתה, מחייב את כולם לחזור איתי) חוץ מהרגשה לא נעימה אני מרגישה שהיא פשוט לא בוטחת בי וזה מתלבט בהרבה דברים כמו חקירות איפה הייתי והסנפות למיניהן. לפני כמה זמן היא אמרה לי שהיא בוטחת בי אבל לא בוטחת במי שסביבי בנוסף היא תמיד משווה לדוגמא את בת דודה שלי, שכרגע בת 19 איך היא למדה לעומתי וכדומה.. וכשאני משווה לגבי שעות החזרה שלה לעומת שלי, היא שותקת. היום למשל מופיעה להקה שאני מאוד אוהבת בצפון, וזה די נדיר לראות אותה שם ובכל מקרה , ב2 אני צריכה להיות בבית למרות שהם רק מתחילים את המופע בערך בשעה הזאת ניסיתי לדבר איתה נורמלי והיא פשוט צעקה איך יש לי את החוצפה לבקש יותר מ2... זה הגיע למצב שפשוט אני לא מדברת איתה יותר, אין לנו יחסים של אמא ובת טובים כמו פעם נשבר לי כבר ממנה ומהדרך שלה ואני מרגישה שעוד קצת ואני אתפרץ ובצורה הכי רעה שיש.. אולי אתן בתור אמהות תסבירו לי למה היא ככה? ואולי מה אפשר לעשות, תודה לתשובות..
נראה לי שזה המקום הכי מתאים לפנות אליו, אז ננסה אני מבינה שחלקכם פה הורים, אז אולי תייעצו לי עם הבעיה שלי אני בת 15 וחצי, ואמא שלי פשוט שולטת בי. כל החיים שלי הולכים לפי הדרך שלה, ולפי החינוך שהיא קיבלה אני תלמידה טובה אבל לא מספיק טובה בשבילה כל שעות החזרה, עדיין קיימות ועדיין מוקדמות מדי. אבל אני שותקת וחוזרת תמיד בזמן אני מתנדבת בארגון כלשהו, ונורא אוהבת להיות שם. ובכל זאת היא דרשה ממני להתנדב רק פעמיים בחודש,(בגלל שזה מדרדר אותי בלימודים) וגם על זה שתקתי אני היחידה מבין כל החברים שצריכה תמיד לחזור הכי מוקדם, ובעצם אפשר להגיד גם בדרכ להרוס לכולם את הערב (אם נגיד במקרה של מונית הביתה, מחייב את כולם לחזור איתי) חוץ מהרגשה לא נעימה אני מרגישה שהיא פשוט לא בוטחת בי וזה מתלבט בהרבה דברים כמו חקירות איפה הייתי והסנפות למיניהן. לפני כמה זמן היא אמרה לי שהיא בוטחת בי אבל לא בוטחת במי שסביבי בנוסף היא תמיד משווה לדוגמא את בת דודה שלי, שכרגע בת 19 איך היא למדה לעומתי וכדומה.. וכשאני משווה לגבי שעות החזרה שלה לעומת שלי, היא שותקת. היום למשל מופיעה להקה שאני מאוד אוהבת בצפון, וזה די נדיר לראות אותה שם ובכל מקרה , ב2 אני צריכה להיות בבית למרות שהם רק מתחילים את המופע בערך בשעה הזאת ניסיתי לדבר איתה נורמלי והיא פשוט צעקה איך יש לי את החוצפה לבקש יותר מ2... זה הגיע למצב שפשוט אני לא מדברת איתה יותר, אין לנו יחסים של אמא ובת טובים כמו פעם נשבר לי כבר ממנה ומהדרך שלה ואני מרגישה שעוד קצת ואני אתפרץ ובצורה הכי רעה שיש.. אולי אתן בתור אמהות תסבירו לי למה היא ככה? ואולי מה אפשר לעשות, תודה לתשובות..