איתן המתולתל
New member
בעיה
שלום לכל חברי הפורום אני רוצה לשתף אתכם בבעיות בחיים שלי,אני לא יחסיר כלום,כל פרט אני ישפוך על מנת שתוכלו לעזור לי אוקיי נתחיל קוראים לי איתן ואני מראשון לציון.נולדתי לפני 16 שנה.אבא שלי הכיר את אמא שלי כשהם היו צעירים,הם התחתנו והולידו 3 ילדים שאני הצעיר מביניהם.שנתיים אחרי שנולדתי אמא שלי נפטרה ואבא שלי התחיל קשר חדש עם צעירה בת 18 (אבא שלי באותו זמן היה בן 35).הת התחתנו אך אלה היו נישואים מלאי בעיות מצד האחים שלי מכיוון שאחי הגדול שהיה בגיל ההתבגרות לא סבל שאישה כל כך צעירה תבוא ותגיד שהיא אמא שלו ותנהל לו את החיים.אני זוכר שבכיתה א´ כל פעם שהייתי חוזר הביתה הייתי נתקל במריבות שממש עשו לי צלקת.יש לציין שבגלל שאמא שלי נפטרה בגיל מוקדם ראיתי באשה שהייתה אשתו של אבא שלי אמא לכל דבר ומאוד אהבתי אותה.כעבור כמה זמן נולד לאבא שלי ולאשתו עוד ילד ואז שנה אחר כך הגיע הבום הגדול.ההורים שלי הודיעו שהם מתגרשים אחרי חמש שנות נישואים בגלל מחלוקות ביניהם.אני לא יכולתי לקבל זאת ראיתי את זה בכך שפעם שנייה אמא שלי עוזבת אותי.אחרי הגירושים כל המשפחה שלי הייתה שרויה במשבר נפשי ובמיוחד אני (עד היום אבא שלי טוען שברגע שהתינוק נולד אשתו הפסיקה לטפל בי וכל פעם שהייתי בא אליה בשביל לקבל חיבוק היא הייתה דוחה אותי אך אני לא מאמין לו).במהלך השנה שאחרי הגירושים הגיעו לבית שלנו הרבה נשים שעזבו כל אחת כעבור כמה חודשים עד שהגיעה אשתו השלישית של אבא שלי.מאז הכל התחיל להיות ממש קשה.רבתי כל יום עם אבא שלי ועם אשתו וכל יום היה ממש מאמץ בשבילי.אבא שלי היה לפעמים מרביץ לי זורק דברים מהחדר שלי החוצה לחצר מהחלון מעניש אותי וכל פעם תולה בי את האשמה שאני לא בסדר.כבר 8 שנים שאני סובל מזה.אני חושב שאבא שלי לא מודע למה שהוא עושה כי אחרי כל פעם שהוא מוריד לי את הביטחון עצמיהוא חוזר לדבר איתי כאילו כלום לא קרה.הביטחון עצמי שלי בקרשים לפעמים אני בוכה סתם ככה על ההזדמנות שהייתה לי למשפחה מושלמת ומה שהמוות של אמא שלי עשה (אבא שלי טוען שכשהוא התחתן עם אמא שלי הוא ידע למה הוא נכנס אבל בגלל שהוא אהב אותה הוא המשיך להיות איתה).אין לי ביטחון עצמי בגרוש אני מרגיש שממש קשה לי להתקיים בעולם,אני מרגיש שכולם מתקדמים ורק אני נשאר במקום.לחברים שלי איכפת ממני הם תןמכים בי אבל בעצם הם גם לא יודעים הכל.אני רואה אנשים בשכבה שלי ואת חברים שלי מוצאים לעצמם אהבה ורק אני לבד.רציתי שיהיו לי חיים טובים שאני יהיה מאושר שאני יהיה כמו כל הילדים ואני מרגיש שאני רק מתדרדר יותר ויותר ושוקע ושוקע.האחים הגדולים שלי עכשיו בחו"ל בטיול וזה מפחיד אותי שכשהם יחזרו הם ישר ירצו לעזוב כי חו"ל זה בדיוק ההפך ממה שקורה בבית שלי. מישהו יכול לעזור לי? אני וצה חיים טובים יותר.אני רוצה לקום בבוקר ולשמוח שאני חי.אני רוצה להרגיש שאני מתקדם עם כולם בחיים ולא נשאר תקוע בנקודה מוסימת אתם יכולים לעזור לי? איתן
שלום לכל חברי הפורום אני רוצה לשתף אתכם בבעיות בחיים שלי,אני לא יחסיר כלום,כל פרט אני ישפוך על מנת שתוכלו לעזור לי אוקיי נתחיל קוראים לי איתן ואני מראשון לציון.נולדתי לפני 16 שנה.אבא שלי הכיר את אמא שלי כשהם היו צעירים,הם התחתנו והולידו 3 ילדים שאני הצעיר מביניהם.שנתיים אחרי שנולדתי אמא שלי נפטרה ואבא שלי התחיל קשר חדש עם צעירה בת 18 (אבא שלי באותו זמן היה בן 35).הת התחתנו אך אלה היו נישואים מלאי בעיות מצד האחים שלי מכיוון שאחי הגדול שהיה בגיל ההתבגרות לא סבל שאישה כל כך צעירה תבוא ותגיד שהיא אמא שלו ותנהל לו את החיים.אני זוכר שבכיתה א´ כל פעם שהייתי חוזר הביתה הייתי נתקל במריבות שממש עשו לי צלקת.יש לציין שבגלל שאמא שלי נפטרה בגיל מוקדם ראיתי באשה שהייתה אשתו של אבא שלי אמא לכל דבר ומאוד אהבתי אותה.כעבור כמה זמן נולד לאבא שלי ולאשתו עוד ילד ואז שנה אחר כך הגיע הבום הגדול.ההורים שלי הודיעו שהם מתגרשים אחרי חמש שנות נישואים בגלל מחלוקות ביניהם.אני לא יכולתי לקבל זאת ראיתי את זה בכך שפעם שנייה אמא שלי עוזבת אותי.אחרי הגירושים כל המשפחה שלי הייתה שרויה במשבר נפשי ובמיוחד אני (עד היום אבא שלי טוען שברגע שהתינוק נולד אשתו הפסיקה לטפל בי וכל פעם שהייתי בא אליה בשביל לקבל חיבוק היא הייתה דוחה אותי אך אני לא מאמין לו).במהלך השנה שאחרי הגירושים הגיעו לבית שלנו הרבה נשים שעזבו כל אחת כעבור כמה חודשים עד שהגיעה אשתו השלישית של אבא שלי.מאז הכל התחיל להיות ממש קשה.רבתי כל יום עם אבא שלי ועם אשתו וכל יום היה ממש מאמץ בשבילי.אבא שלי היה לפעמים מרביץ לי זורק דברים מהחדר שלי החוצה לחצר מהחלון מעניש אותי וכל פעם תולה בי את האשמה שאני לא בסדר.כבר 8 שנים שאני סובל מזה.אני חושב שאבא שלי לא מודע למה שהוא עושה כי אחרי כל פעם שהוא מוריד לי את הביטחון עצמיהוא חוזר לדבר איתי כאילו כלום לא קרה.הביטחון עצמי שלי בקרשים לפעמים אני בוכה סתם ככה על ההזדמנות שהייתה לי למשפחה מושלמת ומה שהמוות של אמא שלי עשה (אבא שלי טוען שכשהוא התחתן עם אמא שלי הוא ידע למה הוא נכנס אבל בגלל שהוא אהב אותה הוא המשיך להיות איתה).אין לי ביטחון עצמי בגרוש אני מרגיש שממש קשה לי להתקיים בעולם,אני מרגיש שכולם מתקדמים ורק אני נשאר במקום.לחברים שלי איכפת ממני הם תןמכים בי אבל בעצם הם גם לא יודעים הכל.אני רואה אנשים בשכבה שלי ואת חברים שלי מוצאים לעצמם אהבה ורק אני לבד.רציתי שיהיו לי חיים טובים שאני יהיה מאושר שאני יהיה כמו כל הילדים ואני מרגיש שאני רק מתדרדר יותר ויותר ושוקע ושוקע.האחים הגדולים שלי עכשיו בחו"ל בטיול וזה מפחיד אותי שכשהם יחזרו הם ישר ירצו לעזוב כי חו"ל זה בדיוק ההפך ממה שקורה בבית שלי. מישהו יכול לעזור לי? אני וצה חיים טובים יותר.אני רוצה לקום בבוקר ולשמוח שאני חי.אני רוצה להרגיש שאני מתקדם עם כולם בחיים ולא נשאר תקוע בנקודה מוסימת אתם יכולים לעזור לי? איתן