בעיה

[36315699]

בעיה

בני בן ה-5 מטופל כשנה ע"י קלינאית תיקשורת +מרפא בריפוי ועיסוק לאחר שהובחן כילד בעל קשיי קשב וריכוז. ילדי יכול שעות לשבת מול טלויזיה ולפעמים שניה לא לפעמים הוא משתולל ולא יושב שניה יש לו בעיה לדעתי בחברה קשה לו לחלוק בדברים האישיים שלו ואם באים אורחים או חברים הוא לא נותן להם לשחק בכלום לא מזמן נולדה לו אחות קטנה והוא לא נותן לה להיכנס לחדרולמרות שעוד מעט היא תלון בחדרו(שגם חדרה) הילד עקשן אני יכולה לעמוד ולהתווכח איתו שעות(מה שלא נכון לעשות ) הוא עונה לי תמיד בתשובות. לפעמים אני מגיעה למצב שאני צריכה לתת מכה קטנה ביד כדי לסיים ויכוח בניני מה שלא נכון לעשות ולפעמים אפילו לא עוזר לדעתי קלינאית תיקשורת +ריפוי בעיסוק לא עוזר לילד . מה את מציעה לי לעשות כבר הרמתי ידיים.

 

[גרא.]

כדאי להבחין בין סוגי הבעיות שבעטיין

בנך מקבל טיפול.קלינאית תקשורת עוסקת בתחומי השפה,מרפאה בעיסוק,מטפלת בדרך כלל בהיפוטוניה (רפיון שרירים) גסה או עדינה (בשרירי השכמות).ולכן[ אין קשר בין הטיפולים הללו לקשיי הקשב והריכוז של בנך.השאלה החשובה בעיני האם הוא הוגדר כילד עם בעיות של קשב וריכוז (ADD),או כילד היפראקטיבי (ADHD).לפי התיאור שלך,הוא סובל כנראה מהיפראקטיביות ,כאשר הוא לדברייך משתולל ולא יושב שנייה.לגבי האינטראקציה החברתית שלו..הוא כלל לא יוצא דופן,חוסר היכולת להתחלק בצעצועים שלו עם חברים שבאים אליו,שכיחה מאד אצל ילדים בגילו..והוא במידה רבה "מחזיר",או חוזר על התנהגות דומה שנתקל בה אצל מי מחבריו.כך שאפשר אמנם לדבר עימו על כך,אבל יקשה עלייך לשכנעו להשתנות..ובעצם אין לך אלא להמתין שיתבגר מעט.עקשנות,גם היא אופיינית לילדים רבים בגילו,כאשר ככל שהם מגלים שהם יכולים לשלוט בעולם ולעשות כמעט כל מה שהם רוצים,קשה להם,לו להתמודד עם גבולות,ואיסור,ולכן הוא נלחם על שלו.במקרה שלך,הצעתי היא להפסיק להתווכח עימו.כל מה שאת צריכה לעשות זה לתבוע או לדרוש ממנו,מה שאת רוצה שיעשה.למשל לצחצח שניים,או ללכת לחדרו לישון וכו´.לשאלה למה תגובתך חד משמעית "כי אני אמרתי לך, או כי אני רוצה שתעשה את....עכשיו"..אל תסבירי לו למה,אל תתנצלי,אל תתגונני.הוא מספיק מתוחכם כדי לנצל את תגובותייך כדי להשתמט מהמטלה שהתבקש לעשות.אם הוא רוצה הסבר.תשובתך "אחר כך,קודם תעשה מה שביקשתי".. את ההסבר את חייבת לנתק מדרישת הבצוע..כי כפי שאת מרגישה אתם מתווכחים שעות,ובסופו של דבר הוא לא מבצע את שדרשת ממנו.אתצ יכולה ליצור מעין נוהל הסבר,שתמיד ינתן יום יומיים אחרי הדרישה האולטימטיבית.כאשר הוא רגוע,נינוח ובן שיחה.בכל מקרה,מכה קטנה ביד לסיום הוויכוח,מיותרת,אינה מחנכת ובעצם מלמדת את בנך לפתור וויכוח באלימות..כלומר בדיעבד את מלמדת אותו להגיב בתוקפנות כשרצונו אינו נעשה.וזה כאמור מיותר ומזיק.אם אינו רוצה לבצע את דרישתך.שלחי אותו לחדרו לשהות שם עד שאת תרשי לו לצאת משם לפי החלטתך.יוצא? שוב תכניסי אותו.אם לא תוותרי,ותתמידי בכך.הוא ילמד די מהר שכדאי לו לבצע הוראות..כי אחרת יש לכך מחיר שאינו אוהב.ולבסוף לגבי אחותו,אין מקום לפשרה.בנך ילמד,אולי שאין ברירה והוא חייב להכניס את אחותו לחדרו.גם כאן אל תתוכחי.פשוט קבעי עובדות.ואת ההסבר? כבר אמרנו להסביר לו למחרת שעה שהוא רגוע ונינוח.

 

[36315699]

תודה המשך...

בני הובחן בבעיית קשב וריכוז בלבד למרות שאני חושבת שזאת בעיית איפרקטיביות אך מטפילם בזה- (כמובן לא בתרופות ) האם זה עובר עם הגיל. בקשר לעקביות דרישתי ממנו זה לא כל כך עוזר גם אם אני הדרוש כמה פעמים כמו למשל להיכנס לחדר הוא יצא ופשוט יענה אני לא חייב. האם שיחות עם פסיכלוג זה יעזור אני מוכנה אפילו מכספי האישי להשקיע בתקופה זו אנו עוברים איבחון בתל השומר לאחר שלפני שנתיים עברנו איבחון לדעתי הילד מתמרד בגלל שהוא יודע שכל הזמן בודקים אותו. באיבחון הרופא ביקש ממנו לצייר ילד ואני יודעת שהילד יודע לצייר יפה מאוד ילד אבל אצל הרופא הוא הפך את הדף והתחיל לצייר ילד מהרגלים והחסיר לו הרבה פרטים בגוף למה?האם יש משמעות לדבר חשוב לי לדעת תודה רבה

 

[גרא.]

היפראקטיביות על רקע נוירולוגי,כלומר

כזו הקשורה לתפקוד מערכת העצבים במוח,אינה עוברת עם הגיל.אלא יכולה דווקא להתמתן,או במקרים מסויימים גם להתחזק,מאד תלוי גם במצבו הנפשי והלימודי של הילד.לגבי השימוש בדרישה שיכנס לחדרו כאשר הוא עובר את גבול המותר.ההצלחה בבצוע תלוייה אך ורק בך.את אמו,אתת אדם מבוגר ובכל קריטריון את יותר חזקה ממנו,ואין הכוונה כמובן לשמוש בכוח פיזי,אלא ביכולת שלך לגרום לכך שהוא יקבל ויבצע את ההוראות שאת נותנת לו.אם לא תוותרי לו אחרי שהכנסת אותו לחדרו,ותקבלי את דבריו.."אני לא חייב"..זה פשוט לא יצליח.אמרי לו,כן אתה חייב,כי אני אמרתי שתשאר בחדר,ואני אקבע מתי תצא ממנו. כל וויתור שאת מוותרת לו,מחזק את הרגשתו שהוא חזק יותר ממך,ופשוט יכול לצפצף עלייך... לגבי האבחון אצל הרופא,לא ברור לי אם הרופא הוא נוירולוג..אבל בוודאי שיש משמעות רבה לציורים שהרופא בקש ממנו..ציור ילד/ילדה,או ציורים נוספים דרף הציורים אפשר ללמוד הרבה על מצבו הנפשי של הילד,ובעיקר,אפשר לקבל תמונה תקפה של אישיותו,וליקויי תפקוד מוטורי,או ליקויי למידה אפשריים.המצב בו ילד מצייר בבדיקה אצל רופא אחרת מאשר בבית,מוכרת אבל בסופו של דבר, מבטא ילדך בציוריו בבדיקה,מצב רגשי נתון..ואפשר ללמוד די הרבה עליו,על הילד,דווקא מהפרטים החסרים..למשל מה החסיר,שהוא כן מצייר בבית,וכו´. לבסוף,וודאי שאינך יכולה להסתפק בתגובות שלי לשאלותייך כאן בפורום.אחרי הכל,ההתייחסות שלי,אינה יכולה להחליף פגישה ממשית ואבחון של הילד,ואינה כמובן טיפול.ולכן בהחלט מומלצת פגישה שלך ובנך עם פסיכולוג.