בעיה

אין לי מושג

איך הגעת לאן שהגעת זה כנראה בגלל שאנחנו לא חולקים את אותה מערכת הסקה לוגית
שום סרט נשים
בדיוק ההפך מוצא מין את מינו
(בכורות כב א).
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
לדעתי הגיל כן עושה את כל ההבדל

הנה מה שכתבתי לה בעניין: " ועניין אחרון: האם לא ניתן לתקן: התשובה היא שניתן לתקן, אבל אני לא חושב שזה מה שאת צריכה לעשות בגילך!!! מדוע? כי תיקון קשר בנוי על אישרור המחויבות המקורית בין בני הזוג, ואילו המחויבות שלך לבן זוגך קרתה בגיל צעיר מדי. את יותר מדי שונה מהנערה שהתחייבה לקשר איתו. " ואחרי שהיא לחצה בעניין כתבתי: " בקשר למה ניתן לעשות כדי להציל את האהבה: התשובה שאני יכול לדבר עליה היא טיפול זוגי. ומה שישי לי להגיד בעניין כבר אמרתי לך: אני חושב שאתם צעירים מדי בשביל זה. אבל אם את נורא רוצה - אפשר. " לעניין המבחן של "אילו זו הייתה הבת שלך", אני חושב שזו שאלה לגיטימית וגם מלמדת. אני לא אתייחס עכשיו לגלעד שליט, כי יש לנושא הזה המון רגישות ציבורית, אבל במקרה אחר יתכן בהחלט שכהורה הייתי נוהג בדרך א', בעוד שכמנהיג בדרך ב', הפוכה מא'. גם בטיפול, אנשים לפעמים שואלים "מה היית מייעץ לבת שלך?". יש מטפלים שיסרבו לענות על זה – זכותם – אבל אני חושב כאמור שהיא שאלה לגיטימית, ובמקרים כאלה אני חושב ונותן תשובה אמיתית. התושבה הזאת, כשאני נותן אותה, לא באה באצטלה של "מה אתה צריך לעשות", אלא רק על תקן "שאלת – עניתי". והיא באמת שאלה קשה!
 

I C E M A N 7

New member
נכון, אמרת

שכחתי, מודה. נותרנו חלוקים בעניין הרלוונטיות של השאלה
 

mmuuaa

New member
"השגרה"...

בעצם אם נסכם את הכל במילה אחת, היא השגרה שאופפת אותך בקשר, השאלה למה השגרה הזאת נחתה לפיתחך.. את בעצמך ענית על השאלה הזאת - הרגשת הפספוס.. אבל חשבי רגע עם עצמך, האם את חושבת שיש בן אדם מושלם? האם לא בעצם לא צריך בן זוג מושלם, אלא שיהיו מושלמים זה לזה...? האם לא עדיף ציפור אחת ביד מאשר שני ציפורים על העץ..? ובל נשכח שהדשא של השני תמיד נראה ירוק יותר... וההפך דווקא שיש את הכל ביד, רוצים יותר לחוות.. (ואני לא יתפלא אם הבגידה שלך "עשתה" לך את זה.. בחינה של - "מים גנובים ימתקו"....) שימי לב, שכל העניין נופל פה בעצם על הסקס שמשעמם, יבש וכבר לא רטוב... אבל האם זה לא בגלל כי ראית "גברים יותר יפים" ונדלקת ככה שהוא נהיה פחות יפה בעינייך? האם זה לא איזה אחד "שעשה" לך את זה? או איזה סרט שתיאר את חיי "אהבה" בצורה וורודה ורומנטית יותר?? מה אכפת לך שלא ראית "עולם"?? העיקר יש לך אצלו את כל הסיבות להיות מאושרת אז מה אכפת לך??? האם הסיכון בלאבד אותו שווה את הטעימה מהעולם הגדול?? נקודה למחשבה... לגבי איך לתקן את האפרוריות של חיי אהבה שלך, לדעתי אם תתחילי גם להשקיע בו כמו שהוא משקיע בך.. אז פתאום תרגישי שלא הכל יבש כמו שאת מרגישה.. בהצלחה..
 
וואוו....

אני לא יודעת אם אתה זכר נקבה אז אני יכתוב בלשון זכר. קודם כל אין לך מושג מה עשית לי ואיזה צמרמורות העברת בי. אלו דברי חוכמה המעידים על הסתכלות נכונה וריאלית. אני חושבת שאני טיפשה שאני בכלל נכנסתי למחשבות כאלה זאת כנראה תקופה כזו שסתם בא לי מישהו אחר כי כל אחד זקוק לריגושים וחיזורים אך בעצם הדבר הטוב והנכון נמצא אצלי ביד וחבל לי לאבד אותו בעוד שאני יכולה בעזרת הראש ליצור את כל הדברים היפים איתו ביחד... זאת באמת השגרה שמעכירה את המצב במיוחד ששנינו סטודנטים ובקושי מקדישים זמן אחד לשני ונראה לי שאם אני ישנה את זה הכל יהיה בסדר...הלא כן? אני ממש מודה לך עשית לי את הערב קראתי את מה שכתבת מספר פעמים ואתה פשוט צודק! אשמח לקבל ממך עוד עצות תודה שוב.
 

mmuuaa

New member
כמו שאמרת...

ששניכם סטודנטים ובקושי אתם מגדישים זמן אחד לשני... לא פלא שזה התוצאה.. תתחילי בלתת, בלהעניק, ולאוו דווקא דברים בומבסטים, או מרגשים בטרוף.. כל דבר קטן, יחס, צומי, פרח וכו'. יחזק בליבך את הקשר, את האהבה, וממילא את הריגוש.. זכרי! אהבה זה כמו פרח, אם משקים אותו הוא פורח, אם לא הוא נובל... בהצלחה.. ושמח שהועלתי לך...:)
 
כן. יש כזה

אבל איך את יודעת שכמה שנים אחרי שתהיי איתו לא תהיי באותה בעיה בדיוק? את נשמעת כמו מישהי שמוצאת עבודה שמשעממת אותה למוות ומתחייבת אליה עד גיל פרישה, בגלל שיש פנסיה, וקביעות. את נקראת מאד לא מסופקת, אבל מספרת לעצמך סיפורים - הוא מקסים ויציב ומשפחתי. ממה את מפחדת? למה את מסתפקת במשהו שאת לא מרוצה ממנו? את בת 24. קחי קצת סיכונים. מי שלא מעז לנסות ולקפוץ קדימה - לעולם לא יגיע גבוה. מצד שני - הסיכוי שהוא יישבור רגל - קטן יותר. בגיל 39 - אולי הייתי אומרת לך: לכי, תעשי איתו ילד. מקסימום תפרדו. אבל בשם אלוהים. את בת 24 ונשמעת כמו בת 119.
 
אוקיי...

הכנסת לי חזק אחותי... זה כמו שיש את השטן והמלאך וברגע זה את "השטן"... נכון שצריך לקחת סיכונים בחיים אבל את צריכה להכיר את הבן אדם בשביל לדעת שבאמת לא כדאי לי לוותר עליו אין הרבה טובים בחוץ ואני מודה שאני מפחדת לא למצוא מישהו טוב יותר או כמוהו.אני בחורה מחוזרת ואני נגעלת ממה שהולך בחוץ... אני יודעת שהוא יהיה מוכן למות בשבילי אז בגלל שהסקס לא טוב אני צריכה להיפרד ממנו?אין משהו היום שלא ניתן לתקן.. נכון שאני "כבדה" בגישה שלי וזה פשוט כי אני באמת רוצה להיות מאושרת ומפחדת ממה שיהיה... מה דעתך?
 

נומלה

New member
את רוצה לתקן? הנה מה שתעשי

תכנסי לחדר לבד ותאונני עד שתדע בדיוק מה מדליק אותך, באיזה נקודות את רגישה מה עושה לך את זה ומה יגרום לך לאורגזמה סוערת. אחרי חודש תצאי ותלמדי אותו את כל מה שהחכמת. אם הוא יהיה קשוב ללמוד והוא יעשה אותו דבר ואת תהיי קשובה ללמוד יש לכם עתיד ביחד.
 
עבודה טובה

לפעמים צריך שמישהו ייכנס בך כדי שתתחיל להבין שאי אפשר רק להתבכיין... אמרת: משעמם לי, אני מרגישה ריקנות, לא ראיתי עולם ואני מרגישה שאני מפספסת. נומלה עשתה עבודה טובה בכל הקשור לסיפוק מיני, אבל מה עם היתר? אם זה פותר לך את הבעיה - סבבה. אם את מבינה שיש פה משהו יותר בעייתי - התחושה שלך שאולי מסתתר בעולם משהו טוב יותר - או שתלכי לחפש מה חסר לך, או שתקחי את הסיכון ותלכי לחפש מישהו אחר. אחרת - תתחתני איתו ולפני כן - תקחי מספר בתור הממתינים ב 200
 

מיזוגן

New member
המאהבת שלי בגיל שלך

וגם היא כמוך כנראה קיבלה כל מיני עצות כמו כאן שבאופן מסוים ניתן לפרשן כשידול לזנות. את צעירה - תנסי עוד כמה פינים כדי שתהיי יותר חכמה לקראת גיל 30. ע"פ התיאוריה הזאת הזונות הכי חכמות: גם מנוסות וגם עשו מזה כסף. בגיל 30 תדעי מה באמת עושה לך את זה ומי באמת עושה לך את זה (כאילו זה משהו קבוע ונצחי) ואז כשתרצי להתמסד תגלי שלושה דברים: 1. את כבר לא כזו סחורה חמה. 2. ההיצע בשוק לא מי יודע כמה כי הטובים כבר נתפסו. 3. הניסיון רק עשה אותך יותר מבולבלת ושרוטה, כך שמעתה כל בחירה שתעשי תהיה עם ספקות ועם הרבה נכונות לפשרה. עלייך לזכור שהיועצים בפורום הזה בגיל של ההורים שלך ורואים את הדברים בעיניים מבוגרות (שלא להגיד זקנות). האהבה שלהם היא לא האהבה שלך והם איפשהו מתקנאים "בחופש" של דורך מפני מחסומים תרבותיים שהיו קיימים כשהם היו בגילך. תביני, אין לי שום סיבה לשכנע אותך את ההיפך. הרי בחורות כמוך שהטמיעו עצות כמו אלה הן מתנה מאלוהים עבור גברים כמוני. אני רואה את המאהבת שלי שכבר אחרי חודשיים מאז החלטנו שזה קשר לא מחייב, היא מתחילה להשתעשע באפשרות שאני אעזוב את אשתי בשבילה. בינינו שלא תשמע, אין שום סיכוי שזה יקרה. גם אם אעזוב את אשתי זה לא יהיה עבורה, אבל היא נהנית מהסקס ומהפנטזיה אז למה להרוס לה. לא הייתי אומר כלום לולא ראיתי את התשובה שלך לדברים היפים שכתב mmuuaa. ראיתי שיש בך אהבה ולכן הרגשתי צורך לא מובן לפעול כנגד המניעים שלי. סיפרת שכבר הוספת להתנסות המינית שלך שני גברים במהלך הקשר שלך עם בן זוגך ואני חושב שאת צריכה לשאול את עצמך עד כמה אם בכלל הועשרת מהתנסות זו. אם תגיעי למסקנה שההתנסות הזאת שינתה לך את החיים, אל תחשבי פעמיים. גברים כמוני רק מחכים לסחורה טריה בשוק.
 
.....

קודם כל תודה שהארת בי נקודות מבט נוספות..אתה אדם מאוד פרקטי וענייני.הסיבה גם שאני מתייעצת הוא בכדי שאני לא יגיע למצב שלך שאצטרך שיהיה לי מאהב..אני רוצה למנוע את זה וקצת מבולבלת לא לגבי הרגשות שלי אלא לגבי המחשבות שלי,מה באמת נכון וטוב עבורי. מה שבעצם אתה מנסה להגיד לי הוא שמצד אחד אפרד מחבר שלי ואתנסה עד גיל 30 כי בגיל זה אני אהיה משכילה יותר,אך מצד שני אם אוותר על חבר שלי אני יכולה להיות בספקות אין סופיות ובלבול לגבי דברים אחרים ואף למצוא את עצמי "לבד". איך אני בעצם משתיקה את הריגושים האלה שחסרים לי?אני אני יכולה לשלב את זה עם חבר שלי?אולי זה בכלל אופי שלי שאני כל הזמן מחפשת את זה ולא משנה עם מי אני אהיה זה תמיד יהיה טמון בי כך שהייסורים שאני עוברת עכשיו הם לשווא... והאמת לא התנסתי כ"כ מהקשרים הללו כי הם לא הגיעו לקרסוליים של חבר שלי.נכון הסקס היה טוב וסוחף והיה כימיה ומשיכה אבל שוב השאלה היא אם זה בגלל העובדה שיש משהו חדש ומפתיע בחיים שלי?הרי אי אפשר להשוות קשר של 6 שנים לקשר של כמה חודשים...יכול להיות שגם איתם הייתה נעלמת לי התשוקה... תבין,אני יודעת שאהבה "חולפת" ומה שחשוב זה להיות עם פרטנר שידאג לי כל החיים ושנסתדר שתהיה הבנה והדדיות זה חלק מאד חשוב.אך יחד עם זאת אולי כן קיים הגבר הזה שתהיה לי אליו גם משיכה תמידית ואני ימצא בו גם את המשפחתיות והיציבות שאני בעצם מחפשת...אני מפחדת לקחת סיכון וזה עיקר הבעיה אני מודה לך על הסתכלות שונה כבר התחלתי להתייאש מכיוון שכמעט כולם מייעצים לי פה לעזוב אותו כי לא עברתי הרבה בחיים ואני עוד צעירה וכמובן ברמזים שאם אין משיכה וסקס טוב אין לי מה לעשות איתו..אבל אף אחד לא יודע איזה מן בן אדם הוא...אף אחד לא יאהב אותי ויעריץ אותי כמוהו. קשה לוותר על דבר כזה:(
 

mmuuaa

New member
אני לא מבין..

למה את נותנת לאנשים שבראש מעינייהם זה סקס, והנאות לבלבל אותך?? למה לך ללכת לחפש בבורות נשברים - "הנאות" דמיוניים, או ריגושים חולפים, כשיש לך ביד דבר שהוא בר קיימא? למה לך כל היום להתלבט ולתת לתחושת החומריות המרחפת באוויר להוציא לך את העיניים מחוריהן?? למה? ולמה???
 
....

אולי בגלל שזה חלק בלתי נפרד וכשאין את הדברים האלה אתהנופל לבגידה ומגיע לתחושות שאני חשה עכשיו..ריקנות..עם כל אהבה שיש לי.. בתת מודע אני בדעתך ורוצה להאמין שזה באמת צריך להיות ככה ולהפסיק לחפש בור ללא תחתית אבל זה באמת קשה...:(
 

mmuuaa

New member
בעצם..

כל הקטע נופל פה על סקס לא? תעני בכנות, האם כל מה שככה את מרגישה זה לא נוסע מאיזה גבר חתיך "שעשה" לך את זה? או איזה סרט פונוגרפי שראית, וממילא כל מה שאת עושה איתו חיוור לעומת זה?
 
אמ..

העניין שזה לא רק הסקס והמשיכה..זה מתבטא למשל גם כשאנחנו יוצאים לבלות אני לא נהנת איתו כי אין על מה לדבר כל אחד בפינה שלו...וגם העניין שאני לא מרגישה אישה לידו כי הוא עצמו חיצונית ופנימית כמו ילד...אני כבר לא יודעת ממש בילבלו אותי פה כולם..כולם אמרו דברים חכמים שקל לדבר ולקרוא אותם אך קשה ליישם!
 
אז זהו ש...

בתת מודע את לא מסוגלת להפסיק לחפש, ואילו באופן שכלתני משכנעת את עצמך שהקשר הזה טוב לך. ומאחר שיש לך נטייה לפזול לצדדים, במקביל לחיבוטי הנפש, נראה שנקלעת למקרה קלאסי של כלוב של זהב. הבעיה המרכזית שלך היא שהוא טוב לך רק בחלק שכרגע מסופק, החלק הרגשי (נניח, כי לא ברור ממה שאת מספרת עד הסוף שזה המצב) והוא לא טוב לך באותו מקום שמחפש מילוי (פיזי). הבשורה לגבי החלק הזה לא כל כך משמחת - עם הגיל החשק המיני של האישה <שיש לה חשק מיני בריא וצפונה> רק הולך וגדל, ומגיע לשיאו בגילאי 30-45, בעוד שזה של גבר בדיוק במגמה הפוכה. כך שכדאי לקחת את העניין בחשבון. מה שאומר לך מיזוגן, שמזהה בקולך נימים של חוסר ביטחון ורצון להיצמד למסגרת מגוננת, בחלקו נכון. כרגע את במוד של חיפוש סקס, לא אהבה חדשה על כל המשתמע. מה שתמצאי שם בחוץ זה בדיוק את מה שאת מחפשת - את אלה שאולי יספקו את החלק הפיזי באופן אחר, אבל ישאירו את הריקנות על כנה, כי לא יתנו מענה לחלק הנפשי. זה לא בהכרח יקרה, אבל רוב הסיכויים שבחינת גבולות לא תלווה ברגשות מזינים נפשית, אלא בעיקר בסערות גוף. מצד שני אין רע בכך, אם זה מה שנחוץ לך כעת, ואין בך דחף להתביית בזה הרגע. ככלות הכל, אם לא עכשיו, אי מתי?
 
למעלה