בעיה שלא נגמרת....
נכון להיום, כבר סיימתי כיתה י"ב. מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי להיות רופאה, והייתי מוכנה לעשות הכל כדי להגיע למטרה הנכספת. שנה שעברה, בכיתה י"א, קרעתי את התחת, והשקעתי כמו שאף פעם לא השקעתי בכלום - זה דרך ממני המון, גם נפשית וגם פיזית. זה הגיע למצב שבכיתי אם לא הגעתי ל100, כי לרפואה צריך רק 100. מאז, ועד היום, במשך יותר משנתיים יש לי בעיות נשימה די קשות. אני מרגישה שאני נחנקת בעודי חיה, לוקח לי המון זמן להירדם בלילה כי אני צריכה להסדיר את הנשימות שלי... בימים שאני יותר רגועה הנשימות יותר טובות, ובימים שקשה לי, אני לפעמים בוכה כי אני חושבת שאני הולכת למות.... אני כבר ירדתי מהקטע של רפואה, כי הבנתי שזה לא בשבילי כרגע...אני לא מוכנה לשלם את המחיר הכבד הזה..להשקיע כל כך במשהו עד שהבריאות שלי נהרסת, אבל משום מה , עניין הנשימה אף פעם לא הסתדר לי... קניתי ספרים של הרפייה עצמית, על הוליסטיקה, אבל אני לא מסוגלת להתמיד כמו שצריך, כי אולי אני לא משוכנעת שזה יעזור לי. אני לא יודעת מה לעשות - הילר זה דבר נורא יקר, ובגיל שלי ובמצב שאין לי עבודה אני לא חושבת שאני יוכל לעמוד בזה... למה אתם חושבים שזה קרה לי, ולמרות הכל זה לא נעלם עד היום? מה אני יכולה לעשות כדי שזה יעבור? אני מיואשת, ולא יכולה יותר - אני רוצה לנשום. זאת בקשה מוגזמת?
נכון להיום, כבר סיימתי כיתה י"ב. מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי להיות רופאה, והייתי מוכנה לעשות הכל כדי להגיע למטרה הנכספת. שנה שעברה, בכיתה י"א, קרעתי את התחת, והשקעתי כמו שאף פעם לא השקעתי בכלום - זה דרך ממני המון, גם נפשית וגם פיזית. זה הגיע למצב שבכיתי אם לא הגעתי ל100, כי לרפואה צריך רק 100. מאז, ועד היום, במשך יותר משנתיים יש לי בעיות נשימה די קשות. אני מרגישה שאני נחנקת בעודי חיה, לוקח לי המון זמן להירדם בלילה כי אני צריכה להסדיר את הנשימות שלי... בימים שאני יותר רגועה הנשימות יותר טובות, ובימים שקשה לי, אני לפעמים בוכה כי אני חושבת שאני הולכת למות.... אני כבר ירדתי מהקטע של רפואה, כי הבנתי שזה לא בשבילי כרגע...אני לא מוכנה לשלם את המחיר הכבד הזה..להשקיע כל כך במשהו עד שהבריאות שלי נהרסת, אבל משום מה , עניין הנשימה אף פעם לא הסתדר לי... קניתי ספרים של הרפייה עצמית, על הוליסטיקה, אבל אני לא מסוגלת להתמיד כמו שצריך, כי אולי אני לא משוכנעת שזה יעזור לי. אני לא יודעת מה לעשות - הילר זה דבר נורא יקר, ובגיל שלי ובמצב שאין לי עבודה אני לא חושבת שאני יוכל לעמוד בזה... למה אתם חושבים שזה קרה לי, ולמרות הכל זה לא נעלם עד היום? מה אני יכולה לעשות כדי שזה יעבור? אני מיואשת, ולא יכולה יותר - אני רוצה לנשום. זאת בקשה מוגזמת?
